החלטה בתיק בש 5621/06

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והפרת הוראה חוקית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

תחילה התבררה הבקשה לפני חברי, כב' השופט גדעון, אשר הורה על הזמנת תסקיר מעצר. לא מצאתי בתיק בית המשפט כי הצדדים טענו לראיות לכאורה ונראה כי הם פנו ישירות לטעון לענין חלופת מעצר. כמו כן, לא מצאתי כי ניתנה החלטה הקובעת כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב.

לפיכך, בדקתי, תחילה את נושא הראיות לכאורה. מעיון בתיק החקירה אשר הוגש ע"י ב"כ המבקשת עולה כי במקום בו לכאורה בוצעה עבירת ההתפרצות והגניבה, נמצאו טביעות אצבע השייכות למשיב.

אשר על כן, יש לקבוע כי כנגד המשיב ראיות לכאורה במסה כזו, אשר יש בהן, בסופו של הליך ההוכחות, כדי להביא לידי הוכחת אשמתו של המשיב.

בהתאם להחלטת כב' השופט גדעון הוגשו לבית המשפט מספר תסקירי מעצר, מהם עולה כי, טרם מעצרו הנוכחי, החל המשיב בהליך של גמילה מסמים. הוא ביצע את כל הבדיקות הדרושות ואף נקבע לו מועד לוועדת קבלה. תהליך הכניסה של המשיב לקהילה הטיפולית נגדע עם מעצרו.

עוד עולה מהתסקירים כי המשיב מודע למצבו ולצורך בטיפול בבעיית ההתמכרות לסמים ממנה הוא סובל.

עילות המעצר מנויות בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים"). העבירות המיוחסות למשיב במקרה דידן אינן מקימות עילת מעצר סטטוטרית.

ב"כ המבקשת טוענת לעילת מעצר מכח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, דהיינו: שחרור המשיב יסכן את ביטחון הציבור. עוד היא מפנה לעברו המכביד של המשיב ולתיקים הרבים המתנהלים כנגדו.

הרשעותיו של המשיב אינן רבות. עיון ברישום הפלילי ילמדנו כי מתנהלים נגדו מספר הליכים משפטיים בגין עבירות רכוש, החזקת סם מסוכן, אלימות והפרת הוראה חוקית.

עבירת התפרצות מקימה עילת מעצר שעה שהעבירה מבוצעת בתיחכום או תוך התארגנות. ראו בש"פ 5571/98 רוסלאן נ' מ.י. . המקרה שבפנינו אינו תואם את המתווה בפרשת רוסלאן הנ"ל. לא ניתן לומר כי העבירות המיוחסות בוצעו בתחכום מיוחד ובאופן יוצא דופן.

אולם, קיומם של כתבי האישום הרבים כנגד המשיב בגין עבירות רכוש, סמים, איומים והפרת הוראה חוקית, מקים עילת מעצר מכח סעיף 21(א)(1)(ב) שכן נראה כי המשיב מהווה סכנה לביטחון הציבור ורכושו.

סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים מורה לבית המשפט וכך מורה אף ההלכה הפסוקה לבדוק, באם ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך שפגיעתה בחירות המשיב תהא פחותה יותר.

זאת גם זאת, הפסיקה מכירה בשחרור בתנאים לקהילה סגורה לגמילה מסמים מקום בו החל המשיב בהליך הגמילה טרם מעצרו. ראו לדוגמא בש"פ 8688/04 חסדאי נ' מ.י. (מפי כב' השופטת פרוקצ'יה מיום 2.11.04.)

כאמור בא שירות המבחן לידי המלצה חיובית וחד משמעית בענייננו. יש לזכור כי שירות המבחן, ככלל, הינו הגוף המקצועי והמוסמך לסייע לבית המשפט ולבדוק את הלימות החלופה המוצעת למשיב בו עסקינן.

החלופה המוצעת הינה קהילה טיפולית סגורה אשר יש בה  להוות חלופה הולמת בכך שמדובר במוסד סגור ובכך יאויין הסיכון לביטחון הציבור ורכושו. במקביל, כך יש לקוות, יפיק המשיב תועלת מהטיפול והחברה כולה תצא נשכרת. וכזכור, המשיב החל בתהליך טרם ההליך דנא.

אשר על כן, מוחלט כדלקמן:

1. המשיב יצא בפיקוח ובליווי שב"ס למשך יום אחד, בהקדם האפשרי, על מנת להגיש תביעה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל ולקבל קוד סודי. זאת על מנת להסדיר את נושא מימון השהייה בקהילה הטיפולית. הדבר יעשה תוך שבעה ימים מהיום.

2. שירות המבחן יודיע לבית המשפט על מקום פנוי בקהילה הטיפולית רמות יהודה, על מנת שבית המשפט יוכל להוציא הוראות בהתאם לשחרור בתנאים לקהילה הטיפולית רמות יהודה.