החלטה בתיק בש 5455/04

ההחלטה דנן ניתנת בהמשך להחלטה קודמת שניתנה ע" מותב זה בתאריך 23.12.05. (להלן: "ההחלטה הקודמת").

בהחלטה הקודמת (מתאריך 23.12.04) נדונו ונדחו טענותיהן המיקדמיות של המשיבים.

עתה נותר לדון בבקשת המבקשת לגופה: האם יש להורות על הארכת החזקה במחשבים בחיפוש בבתי המשיבים 4 ו-5. ובמשרדיהם, ו/או במקומות אחרים, וזאת עד תום ההליכים המשפטיים בתיק דנן.

ב"כ המבקשת מתבססת בבקשתה על ראיות שנאספו על ידה, כשלטענתה, המשיבים חשודים בפעילות באירגון פשיעה שניהל ושיווק עסקי הימורים בלתי חוקיים בישראל ומחוצה לה.

המשטרה גורסת כי החברות: "המוביל בגז" ו"המוביל בפרסום", - משיבות 6 ו-7,  הינן חב' חברות לגיטימיות אשר עשו ערבוב בין הכספים שמקורם בעסקים לגיטמיים ובלתי לגיטימים, וזאת לצורך הלבנת הון.

עיון בחומר הראיות שנאסף במהלך החקירה מגלה כי משיבה 6 קיבלה אחוזים מכספי הימורים שנסלקו לחשבונותיה, ולראייה הוצג בפני ביהמ"ש דו"ח הכולל ניתוח הכנסות מחו"ל לשנת 2003, וממנו עולה ליכאורה קבלת כספי הימורים בצד פעילות כלכלית חוקית.

למשיבה 6 (וכן "למוביל בבנייה") היו שלושה סוגי הכנסות: מפרסום, מהימורים והכנסות משכר דירה, כאשר מהכנסות מהימורים קוזזו עלויות הקשורות לתקשורת מחשבים.

משיבה 8, פיתחה תוכנה למשחקי הימורים, בלק ג'ק, רולטה ופוקר קריבי, וכן פיתחה את פרוייקט הפד (P.A.D.) המאפשר הגדלת מספר האנשים המשחקים ברולטה, כאשר המשחקים הם על צג מחשב. "הפדים" הודפסו במפעל של משיבה 6.

לאחר שנדחו הטענות המיקדמיות כאמור, חזר ב"כ משיבים 3-1 ו- 8-6 וטען כי הבקשה הנושאת כותרת: סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט - 1969, (להלן: הפסד"פ) - איננה נושאת כותרת ראוייה, והבקשה היתה אמורה להיות מוגשת מכוחו של סעיף 34 לפסד"פ, ועל כן מהטעם הזה - אין להיעתר לה.

עוד לדבריו, לא התגבש "יסוד סביר" כנדרש בסעיף 235 לחוק העונשין כי בעסקם של המשיבים התנהלו הימורים, כטענת המבקשת.

עו"ד בן יוסף הפנה את ביהמ"ש לפסיקה רלבנטית בעניין סעיף 35 לפסד"פ,  וליחסי הגומלין שבין סעיף זה לסעיף 34 לפסד"פ.

בסוגיה דנן על ביהמ"ש לבחון סוגיית החזרת המחשבים על בסיס העקרונות הבאים:

א)  סעיפים 234 ו- 235 לחוק העונשין, המקנים לשוטר את הרשות לתפוס "כלים או מכשירים או כרטיסים או כל דבר אחר ששימשו לאירגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה, או הימור אסורים..."

משמע, צריך שיהיה יסוד סביר לחשד ששימשו לצרכים האסורים הנ"ל, ובמילים אחרות:  ראיה הנתפסת בחושיו של מי שמחליט על התפיסה או שבידו ראייה המתבססת על מקור מהימן ליכאורה.

ראה: בג"צ 465/75 דגני נ. שר המשטרה פד"י ל(1) 337.

וכן ראה: ב"ש 91637/03 אופיר בני נ. משטרת ישראל, ימ"ר ת"א (לא פורסם).

עפ"י סעיף 234 לחוק העונשין רשאי בימ"ש להורות על חילוט פריטים ששימשו למשחקי מזל לאחר הרשעת אדם בעבירה של משחק מזל, ולפי סעיף 235 - גם אם לא הורשע בעבירה זו.

ב)    סעיף 34 לפסד"פ מסדיר את סמכות ביהמ"ש להורות, לבקשת שוטר או אדם התובע זכות בנכס, מה ייעשה בנכס שנתפס.

ג)   סעיף 35 לפסד"פ תוחם את התקופה בה רשאית המשטרה להחזיק בנכס תפוס: 6 חודשים, ובתום תקופה זו, אם לא ניתן צו לפי סעיף 34 לפסד"פ - על המשטרה להחזיר התפוס שנתפס לאדם שמידיו נלקח חפץ זה .