החלטה בתיק בש 5305/08

1.                בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

2.                כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות של סחר בסם מסוג הירואין. העבירה הראשונה מיום 30.1.08 אירוע בו נטען כי המשיב סיפק סם לסוכן באמצעות אחר ולאחר שיחה טלפונית מהטלפון של הסוכן. העבירה השניה מיום 12.2.08 ביחד עם אחרים בכך שמכר לסוכן מנת סם. העבירה השלישית, אירוע מיום 2.4.08 בו נטען כי סחר המשיב בצוותא עם אחר בכך שאישר לאחר ביצוע העסקה עם הסוכן.

3.                ברקע הדברים מבצע שערכה המבקשת בבאר שבע באמצעות סוכן משטרתי סמוי, מבצע שלאחריו נעצרו עשרות אנשים החשודים בסחר בסמים. 

4.                נטען בבקשה כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה כי ביצע את העבירות המיוחסות לו שהינן ובין היתר:

א.        עדות הסוכן 

ב.         עדות מפעיל הסוכן ודו"ח פעולה

ג.          מוצג הסם ודוחות מז"פ

ד.         דוחות חקירה ופעולה ומזכרים של שוטרים

ה.        פלט שיחות טלפון

ו.          קלטת וידאו

ז.          הכחשת המשיב

5.                נטען בבקשה כי כנגד המשיב קמה חזקת מסוכנות מכוח סע' 21(א)(1)(ג)(3) לחוק בשל כך שמדובר בסחר בסמים מסוכנים, חזקה אשר נטל הפרכתה רובץ על כתפיו של המשיב. 

6.                מנגד טענה ב"כ המשיב לכרסום בראיות לכאורה, דבר אשר משליך על הבקשה לשלוח את המשיב לתסקיר שירות המבחן. לגבי עילת המעצר הרי שהדבר נגזר מנושא הראיות לכאורה וככול שימצא כי אינם הרי לא תקום עילת מעצר.

ראיות  לכאורה

7.                אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר.  בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (לענין זה: בש"פ 8087/95 זאדה נ. מ"י , פ"ד נ(2), 133, 146).  

8.                עיינתי בתיק החקירה. הבסיס לשלושת האישומים הינו עדות הסוכן ועדות המפעיל שהינם שוטרים. לגבי האישום הראשון (אירוע מיום 30.1.08), מעיד הסוכן כי נערכה שיחה מהטלפון שלו למשיב. המעורב האחר (סמי ממן) נשמע משוחח עם המשיב ואז מעורב אחר (אליהו) כשליח הלך והביא את הסם מהמשיב לסוכן. הראיות לפיכך לאישום הראשון הינן נסיבתיות.

9.                לגבי האישום השני, אירוע מיום 12.2.08, הסוכן קנה מהמשיב מנת סם קוקאין בעזרתו של אחר (שמעון דיין). הסוכן מתאר את השתלשלות העניינים ובמסגרתם אחר התקשר מהפלאפון של הסוכן למשיב לאותו מספר הטלפון של העסקה הקודמת, הצדדים המתינו למשיב עד שהוא הגיע. המשיב תואר כמזוקן עם קפוצ'ון אדום. בבוא המשיב בוצעה העסקה או סוימה העסקה. הזיהוי של המשיב הינו בהתאם לזיהוי של המפעיל.

10.            לגבי האישום השלישי, אירוע מיום 2.4.08, מדובר בקניית סמים מהמשיב באמצעות אחר (מאיר בן נעים). העסקה נעשתה באישורו של המשיב אשר אישר את העסקה באמצעות נענוע ראשו.  

11.            אציין כי המשיב שתק בחקירותיו, לאחר מספר שאלות כלליות כאשר החוקרים שאלו שאלות לגוף הענין. 

12.            ב"כ המשיב סברה כי באירוע הראשון אין ראיות לכאורה שכן לא היה כל זיהוי של המשיב. העסקה לכאורה נעשתה עם אחד בשם "גבי" אשר לא הוכח כי זהו המשיב.