החלטה בתיק בש 5303/08

1.                בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

2.                כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוג הרואין.

3.                ברקע הדברים מבצע שערכה המבקשת בבאר שבע באמצעות סוכן משטרתי סמוי, מבצע שלאחריו נעצרו עשרות אנשים החשודים בסחר בסמים. 

4.                המשיב עצור כיום עד להחלטה אחרת בב"ש 4039/08 בבית משפט זה בעבירות של גניבת פלאפונים מבית החולים סורוקה. בתיק ב"ש זה נשלח המשיב לתסקיר לבחינת גמילה.

5.                ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. ב"כ המשיב ביקש כי בית המשפט גם בתיק זה ימשיך את הדרך הטיפולית בה החל בית המשפט בתיק שבו עצור המשיב בשל עבירות של גניבת פלאפונים.

6.                נטען אמנם כי ההחלטה העקרונית טרם התקבלה אולם ב"כ המשיב סבר כי המשיב מתאים לאותם חריגים בפסיקה בהם נשלח משיב לחלופת מעצר למוסד גמילה מסמים.

7.                ב"כ המבקש התנגד לבקשה בשל עברו הפלילי המכביד ובשל העובדה כי המשיב לא החל בהליך גמילה טרם מאסרו. כן הפנה ב"כ המבקשת את בית המשפט לתיק נוסף בו הוגשה נגד המשיב בקשה למעצר עד לתום ההליכים, תיק ב"ש 4039/08, שם המצב העדכני הינו אפשרות כי בית המשפט יורה על שליחת המשיב לחלופת מעצר לגמילה.

8.                אציין כי המשיב עצמו ביקש לומר מספר מילים ותיאר את מצבו וכיצד הידרדר הוא לסמים.

9.                שקלתי את טענות הצדדים. 

10.             ההלכה הפסוקה קובעת כי ככלל אין להורות אל שחרור נאשם לחלופת מעצר לשם התחלת תהליך גמילה שכן השלב המתאים לכך הינו שלב ריצוי העונש.

לענין זה ולדוגמא, דברי השופטת חיות בבש"פ 3600/08 אדם אגסי נ' מדינת ישראל:

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שככלל אין להורות על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר לשם התחלת תהליך גמילה שכן השלב המתאים לכך הינו שלב ריצוי העונש. החלטה לשחרר נאשם לחלופת מעצר מסוג זה תתקבל, אפוא, במקרים חריגים בלבד ולאחר בחינה קפדנית של המסוכנות הנשקפת ממנו ושל הסיכוי להצלחת הטיפול (ראו: בש"פ 893/08 דקא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.2.2008); בש"פ 225/99 חושינסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 140 (1999); בש"פ 9276/02 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.11.2002))".

11.            המשיב לא החל בתהליך גמילה לפני מעצרו. גם בב"ש 4039/08, הסיבה לבדיקת האפשרות לגמילתו הינה בין היתר בשל עילת מעצר חלשה של גניבת פלאפונים, שם העילה למעצר היתה בשל עברו הפלילי המכביד של המשיב. גם בתיק האמור, בית המשפט לא הורה על חלופה של מרכז גמילה אלא האפשרות רק עומדת על הפרק.

12.            אם בתיק האמור, בשל עבירת גניבת פלאפונים, עלה ספק האם לשלוח את המשיב לחלופה בהליך גמילה, בעבירות נשוא כתב האישום הנוכחי, הספק הינו בבחינת קל וחומר.

13.            אציין כי בהתאם להלכה הפסוקה, הוגבלו מאוד המקרים בהם נקבע כי ניתן להפיג את חזקת המסוכנות בחלופת מעצר כשמדובר בסחר בסמים. מדובר בעיקר במקרים בהם מעורבים בעברות אלו צעירים ללא עבר פלילי, נורמטיביים, בעלי משפחות ובעיקר צעירות, בעלי עסק המעסיק ומפרנס עובדים, מקרים בהם מדובר ב"מפגש" הראשון עם תא המעצר, מקרים בהם ה"נפילה" של הנאשמים היתה לזמן קצר וכהנה נסיבות.

14.            אסקור את נסיבותיו האישיות של המשיב. למשיב עבר פלילי הכולל 13 הרשעות בגין ביצוע עבירות רכוש, אלימות, שוד וסמים כולל סחר בסם מסוכן הפרת הוראה חוקית ובריחה ממשורת חוקית. המשיב ריצה מספר מאסרים. המשיב כאמור עצור עד להחלטה אחרת בתיק אחר. כנגד המשיב תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים בגין שני תיקים פליליים שונים.  המשיב שוחרר ממאסרו האחרון ביום 14.2.08 וכבר חזר ועבר שתי עבירות של סחר בסם.

15.            המשיב מעיד על עצמו כי הוא משתמש בסמים. המשיב לא עובד. 

16.            בחנתי ושקלתי היטב את הנסיבות כאשר לנגד עיני עמדה הוראת המחוקק בסע' 21(ב)(1) לחוק שלעיל ובמסגרתו בחנתי את האפשרות לחלופה למעצרו של המשיב ולפגיעה פחותה בחירותו ואשר תשיג את מטרות המעצר. איני סבור כי ישנה חלופה אשר תנטרל את הסכנה הנשקפת מן המשיב. איני סבור כי עניינו של המשיב נכנס בגדר החריגים לכלל ולפיו אין להורות על שחרור נאשם לחלופת מעצר לצורך גמילה מסמים. מכאן שאין מקום להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן.

17.            בשולי הדברים אציין כי המשיב הביע רצונו להשתקם ותיאר בפני את נסיבותיו האישיות. הנסיבות האישיות אינן מטות את הכף לטובתו מבחינת חלופה לגמילה בשלב זה.