החלטה בתיק בש 5275/06

כללי:

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הדחה באיומים עבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין וכן סרסרות למעשה זנות עבירה לפי סעיף 199(א)(1) לחוק העונשין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה כנגד המשיב בקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

הטענות בכתב האישום:

כעולה מכתב האישום עסקה הגב' אטיאס (להלן:"המתלוננת") בזנות שעה שהיא מכורה לסמים ובמשך ארבעה חודשים בשנת 2005 התגוררה המתלוננת בבית המשיב והוא חיי מרווחיה.

עוד נטען בכתב האישום כי בחודשים מרץ - מאי 2006 נהג המשיב להתקשר למתלוננת ולאיים עליה בכך שהוא יפגע בה שכן היא בחרה להגמל מסמים ונטשה אותו.

לא זו אף זו, ביום 29.5.06, כנטען בכתב האישום, הטיח המשיב את אגרופיו בפניה של המתלוננת ודחף אותה עד כדי כך שנפלה על הקרקע.

בהמשך נטען כי ביום 29.5.06 התקשר המשיב לחברתה של המתלוננת (להלן: "אירנה") ואיים כי "ישחט" את המתלוננת. ביום 31.5.06 התקשר המשיב לאירנה ואיים כי ירצח את המתלוננת אם זו תגיש נגדו תלונה במשטרה.

טענות ב"כ המשיב:

ב"כ המלומד של המשיב הסכים בפתח הדיון לקיומן של ראיות לכאורה. אולם, לשיטתו, קיימים ליקויים בסיסיים בחומר הראיות, עד כדי כך שדין הבקשה להדחות. לחילופין, סבר ב"כ המשיב כי יש לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים מקלים.

לשיטת הסניגור, יש להטיל דופי במהימנות עדות המתלוננת נוכח עברה שכן זו עסקה בזנות ומשתמשת בסם מסוכן. עוד הוא טען שלמתלוננת הרשעות בתחום האלימות וגם כיום מתנהל נגדה הליך פלילי.

כך גם מפנה מפנה הסניגור לשיהוי שבין הגשת התלונה ובין האירועים הנטענים ע"י המתלוננת.

יתרה מזו, טוען הסניגור לסתירות בעדויות המתלוננת וכן לסתירות בין עדות המתלוננת ועדות חברתהאירנה.

דיון בחומר החקירה:

כעולה מעדותה של המתלוננת במשטרה מיום 31.5.06, במהלך 2005 עסקה בזנות בעודה מתגוררת אצל המשיב אשר שמר עליה. היא הוסיפה כי היא עזבה את באר שבע ופתחה בהליך של גמילה. עם תום הליך הגמילה שבה לבאר שבע ואזי החל המשיב להתקשר אליה ולאיים עליה כי ירצח אותה.

באימרתה הנ"ל טענה המתלוננת כי ביום 29.5.06 בשעה 16:45, בדרכה לביתה, תקף אותה המשיב בכך שהטיח בפניה שני אגרופים ודחף אותה לקרקע. עוד היא אמרה כי במהלך התקיפה איים עליה המשיב כי ירצח אותה. לדבריה אחד בשם אבוקסיס נכח בעת האירוע.

בעדותה השניה מיום 31.5.06 חזרה המתלוננת על עיקרי עדותה הראשונה, אך תיקנה ואמרה כי התקיפה לא היתה שעה שביקשה להיכנס לביתה, אלא המשיב נכנס לדירתה ושם הוא תקף אותה.

בעדות נוספת מאותו יום, מציינת המתלוננת כי, שעה שהייתה בתחנת המשטרה, התקשר המשיב למכשיר הטלפון של חברתה אירנה, והיא בנוכחות השוטר שמעה את המשיב מאיים כי ירצח אותה אם תתלונן כנגדו.

חברתה של המתלוננת,  אירנה, מסרה בעדותה במשטרה מיום 31.5.06 כי ביום 29.5.06 בשעה 16:45 היתה בביתה עם המתלוננת. אותה עת נכנסו לביתה המשיב עם אותו אבוקסיס והתפתח ויכוח במהלכו הטיח המשיב אגרוף בפניה של המתלוננת ודחף אותה כלפי הקרקע. אירנה הוסיפה כי המשיב אף התקשר למכשיר הטלפון שלה ואיים כי ישחט את המתלוננת.