החלטה בתיק בש 5119/07

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות התפרצות לדירת מגורים, שלש עבירות של הפרת הוראה חוקית, גניבה ונסיון גניבה.

המדובר הוא בשתי התפרצויות לדירות. בהתפרצות אחת נטען כי גנב הנאשם שעון יד, כרטיס אשראי וכסף. בהתפרצות השניה לא נגנב דבר.

אשר להתפרצות הראשונה, נטען כי בחלק החיצוני של החלון בו בוצעה הפריצה נמצאו טביעות אצבעותיו של המשיב. הסברו של המשיב הוא כי בתוקף עבודתו בחצרות בתים לצורך פתיחת סתימות ביוב הוא נכנס לחצרות בתים.

מצאתי כי לגבי התפרצות זו קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בעיקר לאור הימצאותן של טביעות האצבעות כאמור. נכון הדבר כי אין ראיה לטביעות אצבעות על שלבי התריס שהוצאו מן המקום, וגם לא בתוך הבית. יחד עם זאת, אני סבור שדי בהימצאותן של טביעות האצבעות בחלק החיצוני של החלון כדי לקיים את דרישת הראיות לכאורה. בני הבית העידו כי לא הזמינו את המשיב לטפל בביוב. קיים זכרון דברים של שוטר לפיו אין בחצר האחורית של הבית, שם מצוי החלון, בור ביוב. די בכך כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה.

אציין כי קיימת עדותו של שכן אשר ראה את המשיב בחצר הבית, אולם מצירוף חומר הראיות לעניין זה עולה כי המדובר בשעות אחר הצהריים, שעה שהפריצה ארעה בשעות שבין 22:45 ל - 00:30, שעה שבני הבית היו בלווית האב המנוח. אשר לגניבה, קיימות ראיות לכאורה לגניבת כרטיס אשראי. בתלונה במשטרה נרשם כי נגנב שעון, אולם הבת מירה העידה במשטרה כי לא נגנבו תכשיטים. לגבי הכסף המזומן, הראייה היחידה כי עדות מפי השמועה של הבת מירה, כי אמה אמרה לה שהיו בארון מאה או חמישים ש"ח שנעלמו.

מכאן כי קיימות ראיות לכאורה לגניבת כרטיס האשראי.

אשר להתפרצות השנייה, הרי הראיה היחידה שבידי המאשימה הוא בדל סיגריה, אשר לטענת המאשימה נמצא בו חומר DNAשל הנאשם. בתיק החקירה לא מצויה חוות דעת לגבי התאמת ה - DNAשל המשיב לזה שנמצא על בדל הסיגריה שנלקח מהדירה. כל שקיים בתיק הוא מסמך שכותרתו "אישור גילוי מספר 35" ובו פרטי החשוד תחת הכותרת התאמת חשוד, אך פירוט הממצאים וחוות דעת מבצע הבדיקה אינם מופיעים על אותו הטופס. טופס זה, כשלעצמו, אין בו משום ראיה לכאורה להתאמת DNAשל החשוד לזה שעל בדל הסיגריה. לאור האמור כאן, לא מצאתי צורך להיזקק לטענות ב"כ  המשיב באשר לכרסומים בראיות ה - DNA, נוכח השלב המאוחר כי נרשמו דוחות הפעולה לגבי שרשרת העברת בדל הסיגריה מיד ליד עד להעברתו לבדיקת המעבדה במז"פ. 

התוצאה היא כי קיימות ראיות לכאורה לגבי עבירת התפרצות אחת וגניבה.

ממילא, קיימות ראיות לכאורה לגבי שתי הפרות של תנאי שחרור, האחת בעת ההתפרצות לכאורה, והשניה, הפרה בה מודה המשיב.

בנסיבות העניין בהן בוצעה לכאורה עבירת ההתפרצות תוך הפרת תנאי שחרור בערובה, ונוכח עברו המכביד של המשיב בעבירות רכוש וסמים, סבור אני כי קמה כנגד המשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו לציבור. יחד עם זאת, שוכנעתי כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת, אצל אביו של  המשיב. למסקנה זו באתי נוכח היעדרן של ראיות לכאורה בעבירות ההתפרצות השניה, ובשל העובדה שהמשיב מצוי בשלב שלאחר הליכי גמילה.

עוד אציין כי עבירת ההתפרצות לגביה קיימות ראיות לכאורה, בוצעה ב - 20.4.07, מועד בו נלקחו גם מעתקי טביעות האצבע. התאמה ראשונית נמצאה ביום 23.4.07. למרות זאת, רק לאחר למעלה מחודש וחצי, הוגשו כתב האישום והבקשה למעצר. פרק זמן זה שחלף, מהווה שיקול נוסף לטובת הנאשם בבואי לשקול אם להורות על שחרורו בערובה אם לאו.

סבור אני כי את מסוכנותו של המשיב ניתן לנטרל באופן משמעותי ע"י חיזוקם של תנאי מעצר הבית בהפקדה הכספית ובאיזוק אלקטרוני.

על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי סעיף 48 א' רישא לחסד"פ מעצרים ובתנאים הנוספים הבאים:

1.                משיב ישהה בתנאי מעצר בית  מלא בביתו של אביו מר חיים סויסה ת.ז. 67709790 ב שבטי ישראל 17 בנתיבות, בפיקוחו המלא של האב.

2.                המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 20,000 ש"ח. אביו יחתום על ערבות צד ג' בסך 15,000 ש"ח.

3.                יופקד בקופת בית המשפט סכום של 10,000 ש"ח.

4.        המשיב ישוחרר באיזוק אלקטרוני. תנאי לשחרור הוא שב"כ המשיב ימציא למזכיר הראשי של בית משפט השלום את כל האישורים הדרושים לצורך שחרורו באיזוק אלקטרוני, ולאחר שהמזכיר הראשי יאשר בכתב כי מולאו כל הדרישות ונחתמו כל הטפסים לצורך ביצוע האיזוק.

זכות ערר כחוק.