החלטה בתיק בש 5021/05

1.         המבקשות, חדשות 10 בע"מ, (המבקשת בב"ש 5021/05), ושידורי קשת בע"מ, (המבקשת בב"ש 5027/05), פנו בבקשה לפיה בית המשפט יתיר להן לפרסם ולשדר קלטות המתעדות את חקירתו מיום 26.11.04, במשטרת ישראל, של עוה"ד דיוויד וינר ז"ל, חקירה שנערכה במסגרת חקירת הרצח של כב' השופט ע. אזר ז"ל. בדעת המבקשות לשדר את הקלטות במסגרת תוכנית התחקירים "עובדה" של שידורי קשת, ובמסגרת שידורי החדשות של חברת החדשות של הערוץ השני.

            הבקשה באה במסגרת הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן:"החוק"). במסגרת הוראה זו אין לפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה (משטרתית) בלא רשות בית המשפט. בענייננו, מדובר בקלטות ווידאו אשר תיעדו את חקירת עוה"ד וינר המנוח. יש להדגיש כי חקירה, כהגדרתה בחוק הנ"ל, אינה חייבת להיות חקירת חשוד דווקא, אלא מדובר ב: "תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה בידי שוטר". יודגש, כי עוה"ד וינר המנוח לא נחקר כחשוד.

2.         המבקשות צירפו לבקשתן את הסכמת אימו של המנוח, ואת הסכמת בת זוגו לחיים. כן התקבלה הסכמת הנאשם מס' 1 בת.פ 816/04, מר יצחק זוזיאשווילי, המואשם ביחד עם אחר, ברצח השופט אזר המנוח. משהתבקשה, בעקבות פניית המבקשות לבית המשפט, עמדת המאשימה בתיק העיקרי, ביקשה המאשימה להגיב לאחר שתבוא גם עמדת אלמנתו של המנוח. עמדה כזו אכן באה, ולפיה מתנגדת אלמנתו של עו"ד וינר ז"ל לשידור ופרסום החקירה לאור הנזק העלול להיגרם עקב כך לילדים הקטינים, המשותפים לה ולעוה"ד וינר המנוח. בעקבות עמדה זו, התנגדה המאשימה לבקשה. לאחר שהתבקשה תשובת המבקשות לעמדתה של אלמנת עוה"ד וינר המנוח, ריככה, ככל הנראה, הגב' וינר את עמדתה והודיעה כי אם בית המשפט יחליט על התרת שידור קלטות החקירה, היא לא תתנגד לכך (ר' התגובה לתגובת המשיבה שהוגשה מטעם המבקשת, חדשות 10 בע"מ). בעמדה זו אין משום תפנית מהעמדה המקורית שהובעה ע"י הגב' וינר, אלא יש בה, לכל היותר, משום קבלת הדין והשלמה עם החלטת בית המשפט, מקום בו תיענה הבקשה.

            להשלמת התמונה, מהפן העובדתי, יש להזכיר כי הקלטות שאת שידוריהן מבקשים להתיר, הוגשו כראיה במהלך המשפט בתיק העיקרי; (המצוי כיום בשלב פרשת ההגנה).

3.         המבקשות נסמכות בבקשתן על כך שסעיף 13 לחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת בשאלה האם להתיר את הפרסום, ופרסום כזה אכן נעשה במקרים אחרים (תוך שבאה הפנייה להתרת פרסום חקירותיהם של אישי ציבור במקרים אחרים, אלא שם דובר על מי שנחקרו כחשודים). שיקול דעתו של בית המשפט יופעל תוך שיקול ואיזון בין האינטרסים הטבועים בבקשה זו, אינטרסים הסותרים זה את זה: מחד, עקרון חופש הביטוי על כל הקשור בכך, כגון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, ומנגד עקרון ההגנה על הפרטיות ועל הזכות לפרטיות. לשיטת המבקשות, קיימת חשיבות רבה בפרסום תוכן הקלטות, כאשר, כזכור, הבקשה היא לשידור קלטות הווידיאו של החקירה שכן, לדברי המבקשת בב"ש 5021/05, פורסם כבר תמלול של חלקים נרחבים מקלטות החקירה. מדובר, כך נטען, בפרשיה ציבורית "בעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שתוצאותיה הטרגיות ידועות לכל. ישנו אינטרס ציבורי ממשי לאפשר לציבור לצפות בהליך גביית עדותו של עורך הדין וינר ולהתרשם באופן בלתי אמצעי מדרך התנהלות הדברים": סעיף 13 לבקשה בב"ש 5021/05. כוונת המבקשות בדברים הנ"ל הנה לדרך החקירה שננקטה, כפי שנטען, כנגד עוה"ד וינר מנוח ולכך שרשויות המדינה עצמן מצאו צורך לבדוק את פרטי הפרשה, ועל כן הוקם במשרד המשפטים צוות בדיקה אשר, כך עולה מתשובת אחת המבקשות, אף פרסם בימים אלה את דו"ח הבדיקה. לשיטת המבקשות, קיים אינטרס ציבורי בשידור החקירה, שכן יש צורך בדיון ציבורי בפרשה ובתוצאותיה, וחירות הביטוי יש בה כדי לסייע בחשיפת האמת. נטען, ועל כך אין כמובן מחלוקת, כי חופש הביטוי הוכר כ"זכות עילאית" וכציפור נפשה של הדמוקרטיה וחופש הביטוי הוא זכות מזכויות היסוד הנובעות במישרין מאופייה של המדינה כמדינה דמוקרטית ושוחרת חופש. מוסיפות המבקשות ומפנות לכך שמחופש הביטוי הכולל נגזר חופש הביטוי של העיתונאות והתקשורת, שהגשמתו מאפשרת לעיתונות ולאמצעי התקשורת למלא אחר תפקידם, ובכך מתקיימת זכות הציבור לדעת. המבקשות גם מפנות לכך שהפגיעה בחופש הביטוי תהא מוצדקת רק  אם הפגיעה תואמת את האמור בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שבסעיף 8 לחוק היסוד, דהיינו פגיעה בחופש הביטוי תהא מוצדקת רק אם היא תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם היא לתכלית ראויה ואם הפגיעה בחופש הביטוי אינה מעבר לנדרש. עוד סבורות המבקשות כי מדובר בסוגיה ציבורית מן המעלה הראשונה לאור העובדה שמדובר בתופעה לפיה עורכי דין נחקרים לאחרונה במסגרת חקירת מעשיהם של לקוחותיהם, כאשר "על פי פרסומים בכלי התקשורת השונים, עדותו של עורך הדין וינר במשטרה והיחס כלפיו מצד עמיתיו למקצוע הובילו לתוצאה הטרגית והיא התאבדותו של עורך הדין וינר". (סעיף 22 לבקשה בב"ש 5021/05). מכאן, כך גורסות המבקשות, צפייה בקלטות החקירה, עשויה ללמד רבות  על אופן גביית העדות של עוה"ד וינר המנוח.

4.         בהקשר זה של חופש הביטוי, יש לזכור כי חופש הביטוי משמעותו החופש להביע דעות, לכתוב, להציג וגם "לראות ולשמוע" אלא שאין זו זכות מוחלטת, ובמקרים מסוימים מאפשר הדין   לפגוע בחופש זה. מחד, משתרע חופש הביטוי על כל סוגי הביטויים ועל כל האמצעים המשמשים במה להגעתם, ומאידך, היקף ההגנה עליו הוא חלק בלבד: ר' בג"צ 316/03 בכרי ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ואח', תק' על' 2003 (3) 353. באשר לפרסום לגביו נטען כי יש בו עניין לציבור, נפסק כי: "פרסום שיש בו עניין ציבורי, הוא פרסום המביא עימו תועלת לציבור בין אם במובן שהוא תורם לגיבוש דעת קהל בעניין מסוים, בין אם יש בו כדי לשפר אורחות חיים, ובין אם יש בו כדי לדווח על הליכים משפטיים פומביים שיש בהם כדי לעניין את הציבור. כל אלה באים להבדיל מפרסום שיש בו אך כדי לספק מזון לסקרנים או למלא יצרים של רכלנים" ר' ע"א 213/96 חב' החשמל נ' הארץ, פ"ד כ"ג (2) 87. באותו עניין נקבע גם, בין היתר, כי קיימים מצבים בהם פרסום הנוגע לפרט עשוי להביא תועלת לציבור ולקדם אינטרס ציבורי אך בכל מקרה יש לערוך איזון של האינטרסים הנוגדים תוך התחשבות בגורמים שונים ובשקלולם, ובוודאי "להימנע מפגיעה בפרט במקום שאין בכך צורך אמיתי למען קידום אינטרס ציבורי" (ר' ע"א 439/88 מדינת ישראל נ' ונטורה  פ"ד מ"ח (3) 808). באשר לפגיעה אפשרית ברגשות, יש לעמוד על עוצמת הפגיעה, ורק פגיעה חמורה ברגשות מצדיקה הגבלה על חופש הביטוי וחופש היצירה. בענייננו, אני נכון לצאת מההנחה כי הפגיעה ברגשות הילדים-הקטינים לא תהא פגיעה חמורה המצדיקה הגבלה על חופש הביטוי וחופש היצירה, וכן - פרסום הליך גביית עדותו של עוה"ד ד. ווינר המנוח יש בו, משום נסיבותיו, עניין ציבורי העשוי להביא תועלת לציבור, מקום שיימצא כי הליך החקירה היה בלתי תקין או בלתי ראוי, או שיימצא כי יש בסיס לטענות המבקשות באשר לחקירה.

5.         בעיקרו של דבר מדובר בשאלה של איזונים, כל זאת כפי שפורט לעיל. הנחת המוצא היא שעקרון חופש הביטוי משמש ככוכב הצפון שעה שמבקשים לנווט בין השיקולים השונים אשר פורטו לעיל, לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת. אלא, שאין לשכוח, בעניין דידן, כי תוכן הליך גביית העדות של עוה"ד וינר המנוח, על כל פרטיו, תוכנו, ונסיבותיו פורסם באמצעות פרסום תמליל החקירה. דהיינו, אין מדובר בהליך אשר פרטיו נותרו עמומים וחשוכים, אלא כל פרטי הליך גביית העדות, לרבות חילופי הדברים שהיו בין עוה"ד וינר המנוח ולבן חוקריו, הטענות שהועלו באותו הליך (משני הכיוונים), לחצים שהופעלו - אם הופעלו, וכד', כל אלה עולים ומופיעים בתמליל גביית העדות, תמליל אשר הוא תמונת ראי של הקלטות. אמנם, גם ל"מוזיקה" בעת החקירה יש משקל מסוים בבואנו להבין את אשר התרחש במהלכה, אולם, בנסיבות כאלה, השאלה היא איננה שאלת איזון בין אינטרסים, שכן, כאמור, תמליל הליך גביית העדות כבר פורסם, ומכאן שפרטי ההליך כבר יצאו לאור, אלא השאלה היא האם יש מקום להשלים את מהלך הפרסום בשוליו, להוסיף לתמליל גם "מוזיקה", ובהתאם להתיר את פרסום ושידור הקלטות, או, מנגד, למנוע מהלך כזה, זאת עקב ולאור הנזק העלול להיגרם, בין כיום ובין בעתיד, לילדיו הקטנים של עוה"ד וינר המנוח. לצורך קבלת מידע על אשר התרחש במהלך גביית העדות, ובהתאם, לשם הפקת לקחים אם יקום בכך צורך, די בתמליל. שידור הקלטות לא יתרום תרומה נוספת, ובוודאי לא תרומה בעלת משקל, למטרה זו. מנגד, התרת שידור הקלטות תחשוף את עוה"ד וינר המנוח קבל עם ועדה בשעה קשה, כאשר ילדיו הקטינים יאלצו להתמודד עם התמונות שיעלו מאותו שידור, וקיים סיכוי ממשי כי יושפעו מכך, בצורה זו או אחרת. גם אם אמם, אלמנת המנוח, תמנע מהם מלצפות בשידור, לא מן הנמנע כי הילדים ייחשפו לתגובותיהם של אחרים אשר יצפו בשידור ויושפעו מכך בעקיפין. מדובר בילדים קטנים, הטראומה אותה חוו, ועדיין הם חווים, בשל מותו הפתאומי של אביהם אשר היה צעיר לימים ונסיבות מותו הטרגיות, עדיין חתומה בנפשם, ואין לדעת האם ואימתי תחלוף. אין כל הצדקה  להעמיס על טראומה זו את חשיפת הליך גביית העדות מאביהם המנוח, הן אם הילדים יצפו בקלטות, והן אם יצפו בה אחרים שתגובתם תחזור אל הקטינים בצורה זו או אחרת. האינטרס הציבורי, זכותו של הציבור לדעת, כמו גם חרות הביטוי, נשמרים באמצעות העיון האפשרי בתמליל, ומנגד, באיסור פרסום ושידור הקלטות, נמנעת פגיעה אפשרית בנפשם של הילדים-הקטינים. שעה שנערך איזון האינטרסים הנוגדים, מלכתחילה הכף נוטה לטובת פרסום הליך גביית העדות מאת עוה"ד ווינר המנוח. אולם, לאחר שהליך זה כבר פורסם באמצעות פרסום התמליל, שבו כפות המאזניים והתאזנו והאיזון בין האינטרסים הוא איזון בין שמירה על פגיעה אפשרית בילדיו של עוה"ד ווינר המנוח, ולבין פרסום בדרך נוספת של הליך גביית העדות. משפורסם התמליל, נמצא כי האינטרס הציבורי נשמר ולא הופקר, וניתן להגן בד בבד על שלומם הנפשי של ילדי המנוח.

על כן, דין הבקשה להידחות.

באשר לשאלת הסמכות: מאחר שהבקשה נוגעת למוצג שהתקבל כראיה במהלך המשפט ואין המדובר בשאלה העוסקת בחקירה משטרתית על היבטיה השונים, נראה כי קיימת סמכות לבית משפט זה לדון בבקשה.

ניתנה היום ד' בחשון, תשס"ו (6 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.                                           

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

קלדנית: מאיה כהו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: