החלטה בתיק בש 4999/07

אני מורה על איחוד הדיון בבקשות שבתיקים שבכותרת.

לפני בקשה רביעית למתן הארכת מועד לביצוע צווי הריסה מינהליים.

יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה - אבו בסמה (להלן: "הועדה המקומית" או "המבקשת"), הוציאה ביום 22.04.07 צווי הריסה מנהליים לבניינים שונים אשר הוקמו ללא היתר בנייה כדין ע"י משיבים שזהותם אינה ידועה, מכוחו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965, (להלן: "החוק"). תיאורם ומיקומם של המבנים נשוא הבקשה הינם כאמור בצו ההריסה.

המבקשת פנתה ביום 16.5.07 בבקשה להארכת תוקף הצווים (להלן: "הבקשה הראשונה להארכת מועד") עד ליום 1.07.07. הבקשה נסמכה על הטענה כי " בבוא המבקשת לבצע את ההריסה באמצעות משטרת תיאום ואכיפה ... הודע למפקח כי אין באפשרותה לבצע ההריסה בזמנים הניתנים בידה והיא נדרשת להארכת מועד בת 60 ימים לפחות, נוכח עומס העבודה הרב המוטל על כתפיה".

בהחלטה מיום 28.06.07, הוארך מועד ביצוע הצווים עד ליום 30.07.07.

ביום 19.8.07 פנתה המבקשת פעם נוספת בבקשה להארכת תוקף הצו ב- 120 יום (להלן: "הבקשה השנייה להארכת מועד") מאותו הטעם האמור בבקשה הראשונה להארכת מועד.

בימ"ש נעתר לבקשת הועדה במלואה (החלטת כב' השופט א' באומגרט, מיום 19.08.07 ) והאריך את מועד ביצוע הצווים. כן, נדרשה המבקשת להדביק עותק מהבקשה, צווי ההריסה המנהליים ומההחלטה במסירה אישית על המבנה תוך תיעוד הפעולות הנ"ל בתצהיר וצילום.

משתמה גם אורכה זו, והצווים לא בוצעו, פנתה המבקשת ביום 18.12.07 בבקשת ארכה נוספת של 120 יום (להלן: " הבקשה השלישית להארכת מועד") שוב עקב חוסר אפשרות של משטרת תיאום ואכיפה לבצע את הצווים. בימ"ש זה נעתר בחיוב גם לבקשה זו.  

הנה כי כן, עד ליום 6.04.08, מועד הגשת הבקשה הנוכחית, הוארך מועד ביצוע צווי ההריסה המנהליים בתקופה של למעלה מ- 300 יום עקב חוסר אפשרות של משטרת התיאום לבצע את צווי ההריסה.

סעיף 238א (ט) לחוק, כובל את מוציא הצו לבצעו בתקופה של 30 יום. וזו לשון הסעיף:

"בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב3) (1) לא יבוצע צו הריסה מינהלי אם חלפו שלושים ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר. ורשאי בית המשפט להאריך את תקופת 30 הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות כן".

צו ההריסה המנהלי נועד לשמש אמצעי מהיר ויעיל למיגור התופעה של הבניה הבלתי חוקית, כאשר היא בשלביה הראשונים. ההוראה לבצע צו הריסה מנהלי בתוך תקופה קצרה יחסית של שלושים ימים הינה המשך ישיר ומתבקש של רציונל זה, תוך חיוב הרשות לבצע את צו ההריסה המנהלי הקבוע בסד זמנים צפוף, שאם לא כן, ייגרע ממשקלו וממעמדו של צו ההריסה המנהלי והרשות לא תוכל עוד "ליהנות" מהליך מינהלי ותידרש למסלול החלופי העומד בפניה לסילוק הבנייה הבלתי חוקית שבתחומה - הגשת כתב אישום. 

על רקע תכליתו ומהותו של צו ההריסה המנהלי כפי שפורש בפסיקה, נבחן את בקשת המבקשת להארכת מועד ביצוע צו ההריסה (הרביעית במספר).

כאמור לעיל, תקופת הארכה שניתנה למבקשת עד כה מסתכמת בלמעלה מ- 300 יום ולא אצה לה דרכן של הרשויות לבצע את צו ההריסה המנהלי.

מתן הארכות מועד לביצוע צו הריסה מנהלי, באופן לא מבוקר, במובן זה שניתנת הארכה אחר הארכה לוועדה וזו במהלך תקופה של כמעט שנה, אם בשל בעיה או קושי שבשליטתה ואם בשל בעיה או קושי אצל רשות אחרת המסייעת לה במלאכתה, עלולה לרוקן מתוכן את מגבלת 30 הימים הקבועה בחוק.

ברע"פ 710/02  משה דדו נ' ראש עיריית חיפה ויו"ר הוועדה (פורסם באתר נבו) :

"...המבקשים ערערו לבית-המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורם, וכך הסביר:

כתב המחוקק כי 'צו ההריסה לא יבוצע' אולם לא כתב כי צו ההריסה יהיה 'בטל' או כי הוא 'יפקע' בתום שלושים הימים. מכאן יש ללמוד שניתן יהיה להאריך את הצו, גם אם עברו שלושים הימים על פי צו של בית-משפט אשר ייקח בחשבון את כל הנסיבות של המקרה.

......