החלטה בתיק בש 4938/05

העורר מואשם בבית-משפט לתעבורה בירושלים, בת"פ 683/05, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, שימוש ברישיון נהיגה מזויף ובמסירת שם ומען כוזבים.

המדינה ביקשה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים, ובית המשפט שדן בבקשה (כב' השופט א' טננבוים) הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים, ומכאן עררו.

אתאר את העובדות הרלוונטיות הצריכות לעניין.

ביום 13.11.00 נפסל העורר מקבלת רישיון נהיגה או החזקתו לפרק זמן של 5 שנים. מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו הוארך למשך שנתיים נוספות. העורר נדון לתשלום קנס ולפסילת רישיון נהיגה על תנאי. העונש נגזר על העורר בנוכחותו.

עונשים אלו נגזרו לאור הרשעת העור בנהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח, כאשר בעברו היו עבירות דומות.

העורר הגיש ערעור על גזר-דין זה, ואולם הערעור נדחה שכן העורר יצא מן הארץ.

בשנת 2004 נתפס העורר פעמיים כשהוא נוהג בלא רישיון וביטוח, והוגשו כתבי אישום על עבירות אלו (ת"פ 571/04 ות"פ 584/05). העורר הודה בביצוע שתי העבירות. הדיון בתיקים אלה (אשר צורפו) טרם הסתיים, אולם העורר נפסל לנהיגה עד תום ההליכים באותם תיקים. הדיון האחרון התקיים ביום 20.6.05.

כעבור כחודשיים ימים, ביום 30.8.05, נתפס העורר נוהג שוב. או-אז הציג עצמו לפני השוטרים כאבי משעלי, ובידו היה רישיון נהיגה על שם אבי משעלי (אחיו של העורר), רישיון מזויף הנחזה על פניו כמסמך תקין. בגין עניין זה התבקש מעצרו עד תום ההליכים.

לטענת המאשימה בבקשה למעצר עד תום ההליכים, קיים חשש ממשי כי העורר לא יתייצב להמשך משפטו, לאור העובדה כי נמלט מן הארץ בזהות אחרת, כי ימשיך לנהוג ללא רישיון נהיגה וביטוח, לאור עברו, אין עליו מורא בית המשפט והמשטרה ולכן אין לשחררו לחלופת מעצר, שכן הוא יכול להשיג זהות חילופית כפי שכבר עשה בעבר.

כאן המקום לציין, כי לעורר שהוא יליד 1968, עבר עשיר בעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, התחזות, מרמה ואף יש בעברו בריחה ממשמורת חוקית. יש גם בעברו עבירות רכוש. עוד מן הראוי לציין, כי נגד העורר תלויים ועומדים תיקי מבדי"ם (מחכים לבירור דין) בעבירות התחזות ושימוש בדרכון מזויף. הסניגור והעורר הודיעו, כי הם אינם יודעים על תיקים אלה, המחכים לבירור דין.

יש להזכיר, כי בשלב כלשהוא בשנת 2003, עבר העורר מבחני רישוי לקבל רישיון נהיגה, ואף קיבל רישיון כזה. מכלול הנסיבות כיצד אירע הדבר, לא הוברר בהליך שלפני.

בית-משפט קמא, לאור ריבוי העבירות ודרך ביצוען, החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית-משפט קמא עמד בהרחבה על כל עוולות העורר, והסביר ופירט בהחלטה מנומקת, מדוע אין מקום לחלופת מעצר. בית-משפט קמא סבר, כי מדובר באדם המסוכן לציבור ואין לסמוך עליו שישמור על המגבלות שיוטלו עליו בגדר חלופת מעצר. עוד אמר בית משפט קמא, כי -

"מי שנוהג בזמן פסילה עם רישיון מזוייף ולאחר שהוזהר בפניו על ידי בית המשפט מעיד על עצמו כי אין דרך לפקח על התנהגותו אלא אחורי סורג ובריח".

בית-משפט קמא סבר, כי החלופה שהוצעה, מעצר בית מלא בביתו של נהג מונית שבהעדרו תשגיח אשתו, אינה מספקת.

בכתב הערר ובטיעונו בפניי שטח סניגורו הנכבד של העורר, בצורה סדורה ומנומקת, כמנהגו, מדוע יש לשחרר את מרשו לחלופת מעצר. לסברתו, החלטת בית-משפט קמא סוטה מהכללים המחייבים מעצר עד תם ההליכים.

כאמור בהחלטתי מיום 19.9.05, הגעתי למסקנה כי בעניינו של העורר מן הראוי להזמין תסקיר מעצר. אכן, העבירות אותן עבר העורר, ועובדת שימושו ברשיון נהיגה מזויף, הם מעשים חמורים שיש בהם כדי להעיד על דרכיו. ואולם, קיימת האפשרות כי ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע פחות בחירות האדם. לצורך בחינת אפשרות כזו מן הראוי לקבל תסקיר מעצר, אשר יבחן את החלופה המוצעת ואת התאמתה לעורר.

כפי שאמר השופט חשין בבש"פ 9314/02 אגרונוב נ' מדינת ישראל, " ... בה בעת אפשר יהיה בו בתסקיר מעצר כדי להוסיף דבר שלא ידענו ...".

 שירות המבחן מקיים שיחות עם האנשים הרלוונטיים, העורר, משפחתו והחלופה המוצעת, ויש בידו כלים טובים יותר להערכת מסוכנות.

יש לזכור, כי על-פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966, חובה על בית המשפט לבחון חלופות אשר עשויות לייתר את הצורך במעצרו של אדם (ראה גם בש"פ 5431/04 בדראן נ' מדינת ישראל, מיום 15.6.04).