החלטה בתיק בש 4884/08

זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים, על רקע כתב האישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין - בכך שביום 05/05/08, בסמוך לשעה 10:00, בשוק העירוני בב"ש, נמצאו המשיבים שהינם תושבי הרשות הפלסטינית, כשאין בידיהם אישורי שהייה כחוק במדינת ישראל.

ב"כ המבקשת עתר למעצרם עד תום ההליכים, שכן לשיטתו קיים יסוד סביר לחשש כי המשיבים יתחמקו מהליכי שפיטה וזאת בשים לב כי המשיבים הינם תושבי הרשות הפלסטינית, דבר שיקשה על רשויות החוק לזמנם לדין. לעניין זה הפנה ב"כ המבקשת לאמור בבש"פ 5326/98 זעארי נ' מדינת ישראל. עוד לגישת ב"כ המבקשת קיים יסוד סביר לחשש כי המשיבים יסכנו את ביטחונו של הציבור באם ישוחררו, בשים לב כי המשיבים נכנסו לישראל בלא שעברו קודם תחת עינם הבוחנות של רשויות הביטחון ותחנות הגבול.

מנגד ב"כ המשיבים, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, יחד עם זאת עתר להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר כנגד מתן ערבויות כספיות של שני אזרחים ישראלים, לרבות הפקדה כספית.

לגישת ב"כ המשיבים, ניתן לאיין את החשש להימלטות מן הדין, באמצעות ערבויות כספיות - לעניין זה הפנה ב"כ המשיבים בתורו לבש"פ 3756/05 יוסף טרשאן ואח' נ' מדינת ישראל.

עוד טען ב"כ המשיבים, כי מדובר בבחורים צעירים, ללא עבר פלילי.

עוד טען ב"כ המשיבים, כי מדובר בעבירה של שהייה שלא כדין בישראל, שלא נלוו אליה עבירות נוספות.

בפני התייצב אלעזאזמה חסיין, ת.ז. 023400369 - אזרח ישראלי - מר אלעזאזמה מסר בפני כי המשיב 2 הינו גיסו של אחיו. באשר למשיב 1, טען כי הוא מכיר אותו באופן אישי, על רקע עבודתו של המשיב מדהרייה, שם פגש אותו בהזדמנויות רבות.

עוד מסר הערב, כי כיום הוא מובטל, ללא עבר פלילי, עוד מסר כי כיום הוא משמש חלופת מעצר לנאשם אחר תושב הרשות והוסיף כי הנאשם מתייצב לדיונים, על רקע ערבותו.

עוד התייצב בפני מר לגזיאל דוד, ת.ז. 022120158 - אזרח ישראלי - גם ערב זה הביע הסכמתו לשמש ערב צד ג' עבור המשיבים. עוד הביע את הסכמתו להתחייב להופעתם לדיונים שיוזמנו אליהם בבית המשפט.

בשנים האחרונות, שב בית המשפט העליון וקבע, כי עקב "צוק העיתים", גם בעבירות שב"ח, לבדן, קמה עילת מעצר בשל החשש להימלטות מאימת הדין והקושי בקיום פיקוח משטרתי ונשללת חלופת מעצר (בש"פ 2739/02 צבאח נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (3) 926, 930). עם זאת העובדה כי המדובר בתושב השטחים, אין בה, כשלעצמה, לשלול בחינתה של חלופת מעצר. עמד על כך כב' השופט י. קדמי בבש"פ 4757/97 ג'מאל עבד נ' מדינת ישראל, תק - על 97 (3) 533, בקובעו כי:

" הכלל הוא, שהנאשם תושב האוטונומיה, אינו שונה בהקשר זה מכל נאשם אחר ; וקיימת גם לגביו - כמו לגבי כל נאשם - החובה לשקול חלופת מעצר".

עובדת היותו של המשיב תושב השטחים, מהווה רק אחד השיקולים לשלילתה של חלופת מעצר, כאשר השיקול המרכזי היא הסיכול הממשי של הימלטות מן הדין (בש"פ 4383/97 אלבדוי נ' מדינת ישראל ).

בין השיקולים אשר ינחו את בית המשפט בבואו לבחון חלופת מעצר, ישקול בית המשפט את הקושי באיתורם של נאשמים המתגוררים באזורים שאינם נתונים לשליטה ולפיקוח של מדינת ישראל, וכן אופיין של העבירות והעבריין עצמו. בנושא זה קבעה כב' הנשיאה בייניש בבש"פ 9193/99, מדינת ישראל נ' אבו חדיד ואח'

" בבחינת חלופת המעצר ניתן להביא בחשבון את קשיי האיתור של נאשמים הגרים באזורים שאינם נתונים לשליטה ופיקוח של משטרת ישראל. ניתן להתחשב בעובדה, כי קל יותר לתושבי אזורים אלו להימלט ולהתחמק ממשפט וקשה להתחקות אחר תנועותיהם. יחד עם זאת, למרות שנסיבה זו בעלת משקל היא לעניין החלופה, אין היא בבחינת נסיבה מכריעה, לפיכך יש לבחון גם את יתר הנסיבות הקשורות באופיין של העבירות ובעבריינים עצמם".

ראה גם בש"פ 11040/03 באסם חסאן נ' מדינת ישראל וכן בש"פ 6339/03 מדינת ישראל נ' חושיה מחמוד.

שיקול נוסף לבחינת חלופת מעצר, היא מידת העונש הצפויה למשיבים. בבש"פ 4575/97, אמר כב' השופט קדמי כך:

"עוצמת החשש לסיכול ההליכים על ידי התחמקות מן הדין מצידו של הנאשם המתגורר בשטחי האוטונומיה, עומדת ביחס ישיר למידות העונש הצפוי לו אם ימצא חייב בדינו. ככל שמידת העונש הצפוי גדולה, כן גדל החשש שהנאשם ינצל את הנסיבות ויתחמק מן הדין" .

על רקע המבחנים המפורטים לעיל והואיל ועילת המעצר היחידה שמתגבשת כנגד המשיבים הינה החשש להימלטות מן הדין, ניתן לאיין חשש זה באמצעות הפקדה כספית וכן ערבות של אזרח ישראלי, לרבות בהפקדה כספית וחתימת ערבות צד ג'.

אשר על כן, הנני מורה על שחרורם של המשיבים בתנאי הערובה הבאים: