החלטה בתיק בש 4737/05

בקשה למעצר עד תום ההליכים

כתב האישום והבקשה

1. ארבעת המשיבים מואשמים בתקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, בשתי חבלות במזיד ברכבים ובהתנהגות פרועה במקום צבורי, עבירות לפי סעיפים 380 +382 (א), 413 ה' ו  - 216 (א) (1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן - " חוק העונשין"). משיב 2 מואשם בהכשלת שוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ומשיב 1 מואשם בתקיפה חבלנית באירוע אחר, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

2. כתב האישום מפרט כי לפנות בוקר של יום 13.12.05, עת היו המשיבים בגילופין, הם רצו וצעקו ברחוב, בעטו במכוניות וניפצו שמשו של שתי מכוניות חונות. בהמשך נכנסו לחדר מדרגות של בנין. כשהגיע למקום המתלונן מחלק עיתונים, היכו אותו בצוותא בכל חלקי גופו, כשאחד תופס אותו, סוגר את עיניו מכה בראשו, השני בועט בו מקדימה וכך נמשכת התקיפה גם לאחר שהמתלונן נופל לרצפה. התקיפה חדלה רק לאחר שהגיעו שוטרים למקום, משיב 2 (להלן - " ספרטק") ברח מהמקום ונתפס לאחר מרדף. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלו בראשו ובידו, הוא פונה באמבולנס לבית חולים, נזקק לטיפול רפואי וסבל מכאבים ומקושי לעמוד (להלן - " האירוע").

3. עוד מפרט כתב האישום כי באירוע אחר מליל 16.9.05, בעט משיב 1 (להלן - " אלכסנדר") במתלונן אחר והיכה אותו באגרוף. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן דימום וחבלות והוא  פונה באמצעות אמבולנס מהמקום (להלן - " האירוע האחר").

4. עם כתב האישום הוגשה הבקשה שלפני כשהמשיבים עדיין עצורים. עילת המעצר על פי הבקשה הינה מסוכנות לשלום הציבור מכוח חזקת מסוכנות לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - " חוק המעצרים"). לחובת אלכסנדר וספרטק הרשעות קודמות לרבות בעבירות אלימות ולחובת משיבים 3 ו - 4 (להלן - " רומן" ו - " ארנס") רישום קודם ותיק חקירה פתוח (בהתאמה) בעבירות סמים.

5.  המשיבים אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתם בחלק האירוע למעט בחלקו האלים. אלכסנדר וספרטק חולקים על דיותן של הראיות לגבי המיוחס להם בחלק האלים זאת משום שרומן וארנס מסרו בהודעותיהם במשטרה כי הם בלבד תקפו את המתלונן. אלכסנדר חלק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו באירוע האחר. כל המשיבים עותרים להסתפק בחלופות מעצר. עמדת המבקשת למעצר כל המשיבים עד תום ההליכים.

דיון

ראיות לכאורה להוכחת האשמה

6. עיינתי בחומר החקירה שהועמד לרשותי.  התשתית הראייתית נגד המשיבים בנויה בעיקר מהודעות שכנה אהובה ראובן (להלן - " אהובה"), מהודעת שוטר מתנדב שלמה ביטון (להלן - " שלמה"), מהודעות המתלונן משה יעיש ומהודעות המשיבים עצמם, על השינויים בגרסאות, הודאה בתכנון לתיאום עדויותיהם והעימותים ביניהם.

7. אהובה מתגוררת בבנין מול הבנין בו הותקף המתלונן (להלן - " הבנין"). היא מוסרת בהודעותיה כי התעוררה משנתה ב - 3.00 לפנות בוקר בעקבות צעקות ברוסית וחבטות, ראתה ארבעה בחורים רצים שיכורים ברחוב, בועטים וצועקים ולאחר מכן שניים מהם רצים לכיוון הבנין כאשר השניים הנותרים נכנסים לתוך מכונית חונה. אחד מהבחורים במכונית קיבל שיחת טלפון, לאחר מכן עזבו שני הבחורים הללו את המכונית ונכנסו לבנין. אז התקשרה אהובה למוקד המשטרתי ואז, רק אז, ראתה אדם מבוגר הולך לכיוון הבנין. מיד לאחר מכן שמעה שאגות וצעקות "נוראיות"  מתוך הבנין. היא מעריכה שהיו אלה קולותיהם של המתלונן והבחורים, היא לא יכולה היתה לראות את המתרחש בתוך הבנין. זמן קצר ביותר לאחר מכן הגיעו השוטרים לזירה ונכנסו לבנין (הודעת אהובה מיום 14.12.05, עמ' 1- 2). אם כך אהובה ממקמת את כל ארבעת הבחורים בתוך הבנין עובר לתקיפת המתלונן.

8.        המתנדב שלמה מוסר בהודעתו כי הגיע עם שני מתנדבים נוספים (אריק ועומרי) לזירה בעקבות דיווח על צעקות, הוא ועומרי הגיעו בריצה לחדר המדרגות של הבנין ובמקום ראו ארבעה אנשים שתקפו אדם מבוגר. להדגיש כי ה"מפגש" עם התוקפים התרחש בתוך חדר המדרגות וכשהוצאו על ידי המתנדבים החוצה, ברח אחד מהם (אין מחלוקת כי היה זה ספרטק) (עמ' 1 ש' 3 - 8). עוד מוסר שלמה כי אמנם חדר המדרגות היה חשוך אך ראה את המתלונן מוטל על הרצפה שותת דם וזועק לעזרה כשארבעה בחורים, אם כי אינו יכול להצביע על אחד מהם, בועטים ותוקפים את המתלונן קשות (שם, ש' 16 - 18). שלמה מסר כי כל הארבעה היו שתויים (עמ' 2 ש' 22). שלמה ממקם את כל ארבעת התוקפים במצב של תקיפת המתלונן עובר לתפיסתם.

9.        המתלונן עצמו מוסר בהודעותיו כי הגיע לחלק עיתונים בבנין במסגרת עבודתו. כאשר נכנס כמדי בוקר לחדר המדרגות בבנין, היה הלובי חשוך. פתאום הגיעו אליו מתוך הלובי 3 או 4 בחורים והתנפלו עליו במכות ובעיטות כאשר אחד מהם חנק אותו מאחור (הודעה מיום 13.12.05, עמ' 1 ש' 3 - 8). הוא ניצל לדבריו רק כתוצאה מהגעת השוטרים. המתלונן לא ראה את התוקפים בעת התקיפה.

10.      המשיבים בהודעותיהם הראשונות הכחישו כל קשר לאירוע. ספרטק אף הכחיש כי ברח מהשוטרים. ואולם לאחר מכן חלה "תזוזה" ונסיגה חלקית מההכחשות. אלכסנדר מוסר בהודעתו מיום 18.12.05 כי ארבעת המשיבים נפגשו והשתכרו החל משעה 23.00, לאחר מכן המשיכו בהליכה רגלית, הוא עצמו הלך להטיל את מימיו וספרטק שבר בעזרת אבן חלונות של מכוניות, נכנס למכונית חונה ו"התחיל לשחק ברכב כאילו הוא נוהג". ארנס נכנס לרכב במטרה להוציא את ספרטק ללא הצלחה. כעבור כמה דקות רומן וארנס ברחו לחדר מדרגות, ספרטק נותר ברכב ואלכסנדר עמד ליד העץ היכן שהטיל מימיו. לאחר מכן רץ ספרטק לחדר המדרגות אליו ברחו קודם רומן וארנס ואלכסנדר הצטרף אליהם. בתוך חדר המדרגות נוכח אלכסנדר לדעת כי רומן וארנס מרביצים ובועטים ב"מישהו מבוגר"  ואילו הוא עצמו וכן ספרטק משכו את רומן וארנס לאחור וניסו לעצור בהם בכוח אך הללו המשיכו להרביץ לאותו אדם והם היו שיכורים. לשיטתו הוא רץ מהמקום וכך ספרטק ורק אז, לאחר שיצא מחדר המדרגות עצר אותו שוטר ואליו ספרטק ברח. אלכסנדר אם כך ממקם את רומן וארנס כתוקפי המתלונן.

11.      בעימות בין אלכסנדר וספרטק מאשר ספרטק בעיקרה את גרסת אלכסנדר המאוחרת ומוסיף פרט חשוב לכאורה והוא כי ארבעתם סיכמו לא לספר דבר במשטרה שכן פחדו. בעימותים בין אלכסנדר ורומן ובין אלכסנדר וארנס מאשרים רומן וארנס את גרסת אלכסנדר המאוחרת כולל תיאום ההכחשה במשטרה.

12.       אם כך בסופו של ליקוט חומר החקירה עולות שתי גרסאות אפשריות לאירוע. אחת של תקיפה משולבת בצוותא של המתלונן על ידי כל ארבעת המשיבים שנמצאו בחדר המדרגות עובר למעצר (כפי שמסר שלמה) והשניה, תקיפת המתלונן על ידי רומן וארנס בלבד כשאלכסנדר וספרטק מנסים לעצור בתוקפים (כפי שמסרו בסופו של יום כל המשיבים).

13.       כידוע בשלב דיוני זה די בקיומו של חומר חקירה בעל פוטנציאל מרשיע על מנת לייצר "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" כמשמעותן בסעיף 21 (ב) לחוק המעצרים (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י, פד"י נ (2) 133, 147). די בחומר שלוקט על מנת לייצר "ראיות לכאורה" כלפי כל אחד מהמשיבים.

14.       אשר לעוצמת הראיות: אין ספק כי כלפי רומן וארנס לוקטו ראיות לכאורה בעוצמה מספקת. מה לנו למעלה מהודאותיהם בעימותים? אשר לאלכסנדר וספרטק, סבורני כי אף הראיות הלכאוריות כלפיהם הגיעו לעוצמה מספקת. ככל הנדרש משמשים ניסיונות שניים אלו להרחיק עצמם מהאירוע האלים, כל אחד בדרכו, חיזוק (לכאורי) מספיק. אלכסנדר מסר כי הוא וספרטק נכנסו לחדר המדרגות לאחר שרומן וארנס כבר היו בעיצומה של תקיפת המתלונן. אמנם המתלונן לא ראה מטבע הדברים מי תקף אותו אך אהובה מסרה כזכור ובפירוט רב, כי תחילה נכנסו כל ארבעת הבחורים לחדר המדרגות ורק לאחר מכן שמעה צעקות. אף שלמה מסר כי כאשר נכנס לחדר המדרגות תקפו כל הארבעה את המתלונן. די בכך כדי להקים "מסה" מספקת כלפי אלכסנדר. ספרטק עצמו נמלט מהמקום לאחר שהגיעו השוטרים והתנהגות זו מעצימה את החשדות נגדו. כל המשיבים הודו כי תיאמו ביניהם גרסאות מכחישות טרם תחילת החקירה. לכל המשיבים היו הזדמנויות, בעת הובלתם לדיוני מעצרים לתאם ביניהם גרסאות. הגרסאות המאוחרות המפלילות את רומן וארנס בלבד אינן נהנות בנסיבות אלה מאמינות יתר, ככל הנדרש, אם בכלל. נמצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה כלפי כל אחד ואחד מהמשיבים.

15.      אשר לאירוע האחר המיוחס כולו לאלכסנדר, מחומר החקירה עולים קשיים מסוימים שאינם מקימים ראיות לכאורה בעוצמה מספקת למעצר כלפי אלכסנדר. המתלונן, דניס, מוסר אמנם כי אלכסנדר הרביץ לו אך מוסר כי הוא עצמו ראה אמבולנס וכך נכנס אליו והגיע לבית חולים. המתלונן מוסר תחילה על אדם נוסף שנכח עם אלכסנדר, לאחר מכן מוסר שהתקיפה התרחשה לאחר שהאחר עזב את המקום. השוטר שהגיע למקום  מוסר כי אלכסנדר עצמו הזמין אמבולנס. אלכסנדר מוסר כי הוא עצמו, עובר לאירוע ראה אחר תוקף את דניס ועל כן הזמין אמבולנס עבור דניס. הן דניס והן אלכסנדר מסכימים כי הם חברים ולא היתה לאלכסנדר סיבה לתקוף את דניס. אלכסנדר טוען כי דניס היה "מסטול". הודעתו של דניס כראיה יחידה לכאורה אינה כזו המבססת לאור האמור לעיל תשתית מספקת ובצדק, לטעמי, לא הוגש בעבר כתב אישום בגין אירוע זה. 

עילת מעצר

16.       המיוחס למשיבים באירוע מקים חזקת מסוכנות ועילת מעצר לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (4) לחוק המעצרים. מדובר בסדרה של מעשי ואנדליזם בחבורה שחבריה שתויים כלוט. עבירות הרכוש אינן מקימות עילת  מעצר. ואולם, שיאם של המעשים בחלקו האלים לכאורה של האירוע, מקים גם מקים עילת מעצר. מדובר בתקיפה נוסח "התפוז המכאני" של עובר אורח מזדמן שלא חטא כלפי איש מהמשיבים במאום. כל "חטאו" וביש מזלו בכך שנקרה לדרכה של החבורה בבצעו את עבודתו הצנועה בשעת בוקר מוקדמת. המשיבים לא רק הפליאו בו לכאורה את מכותיהם, הם המשיכו והיכו בו בעודו חבול, מוטל על הרצפה, חסר אונים ושותת דם. תחנוניו של המתלונן וזעקותיו לא הציתו במשיבים ולו זיק של חמלה אנושית בסיסית. הם השתמשו בכוחם, כפרטים וכחבורה על מנת לפגוע באכזריות במתלונן. למזלו של המתלונן, הוזעקה המשטרה למקום והוא ניצל מהמשך השפטים וההתעללות. אין ולא יכול להיות ספק כי קמה עילת מעצר, עילה חזקה ומוצקה.

חלופות ותנאי שחרור

17.       כעת קמה חובתו של בית המשפט לשקול האם ניתנת מסוכנות המשיבים או מי מהם להפגה באמצעות חלופות מעצר ו/או תנאי שחרור והכל לפי סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים.

           אלכסנדר וספרטק נמנעו מהזמנת תסקירי מעצר משירות המבחן. לאלכסנדר שתי הרשעות קודמות, אחת בעבירת רכוש ובה הוטל מאסר מותנה והשנייה מהימים האחרונים בעבירת אלימות כלפי חברתו ובה נגזר עליו  עונש מאסר מותנה. אלכסנדר הוא חייל בשירות סדיר. לספרטק  שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רישום בעבירות סמים (פשע) הוא נדון לעונש מאסר רק בינואר 2005 בגין עבירת אלימות חמורה ורובץ על כתפיו עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 12 חודשים. אינני סבורה כי מעצר בית בפיקוח קרובי משפחה, בין בגיבוי של איזוק אלקטרוני ובין בגיבוי של ערב אנושי, יפיג את מסוכנות שני המשיבים הללו. אני סבורה כי מעבר לנסיבות המצביעות על מסוכנות רצינית ביותר של תקיפת עובר אורח בחבורה, לאחר שתיית אלכוהול והשתכרות, מהלכיהם של המשיבים הללו במהלך החקירות בצירוף לעברם הפלילי המכביד, אינו מאפשר מתן אמון כזה הנדרש לצורך שחרורם לחלופת מעצר. המשיבים הללו מהווים סכנה לציבור בכללו ולא רק סכנה לאדם ספציפי. אני סבורה כי הדרך היחידה להפיג את מסוכנות המשיבים הללו הינה במעצר מאחורי סורג ובריח ואשר על כן אני מורה על מעצרם של אלכסנדר וספרטק עד תום ההליכים.

18.  לבקשת רומן וארנס הוזמנו תסקירי מעצר. התסקירים נערכו על ידי קצינת המבחן גב' להב והם מעמיקים ומשתפים את בית המשפט באלמנטים שונים, חיוביים ושליליים. מבלי לפגוע בפרטיותם של האחרונים אציין כי מדובר לגבי שניהם ברקע סוציאלי זהה, משפחות עולים חדשים, קשות יום ונורמטיביות. רומן תלמיד כתה יב, ארנס השלים בגרות חלקית ועומד לפני גיוס לצה"ל. רומן השתלב במסגרת טיפולית המעוניינת להמשיך ולתמוך בו (על רקע חשד לעבירת סמים). הן ברומן והן בארנס נמצאו חלקים חיוביים - תפקודיים העשויים להיפגע באם ימשך מעצרם. הפער שמצאה גב' להב בין המיוחס להם בכתב האישום לבין תיאורי תפקודם היומיומיים עשוי לקבל הסבר בבוא היום עם התקדמות המשפט ובירור מדויק בדבר חלקו של כל אחד מהמשיבים באירוע ובראש ובראשונה, בחינת גרסאות המשיבים עצמם בחקירה נגדית, אם וכאשר יתאפשר. לעת הזו, נוכח ההפללה העצמית לכאורה של רומן וארנס והסטת האשמה מהמשיבים האחרים אליהם עצמם, אכן נוצר פער מסוים. פער זה לא ימנע את שחרור המשיבים לחלופה טובה ובתנאים שיפיגו את מסוכנותם. קצינת המבחן ממליצה על שחרור השניים ל"מעצר בית" בפיקוח בני משפחה לפי קביעת בית המשפט ובפיקוח שירות המבחן.

19.     בנסיבות אלה וכעולה מפסיקה ענפה, מהווה המלצת שירות המבחן רכיב משמעותי בהחלטה. אלמנט משמעותי נוסף הוא העדר עבר פלילי (הרשעות) לרומן וארנס. הרקע לחלקם של רומן וארנס באירוע נושא האישום היה שכרותם בחבורה. לאור אלה דומני כי חלופות טובות שתבטחנה פיקוח ושליטה והרחקה הן מאלמנטים שליליים והן מאלכוהול ומסמים חלילה, מסוגלות להפיג את המסוכנות שנתגלתה אצל רומן וארנס. לאחר השמעת החלטה אבחן חלופות ספציפיות לאור בקשת קצינת המבחן שלא הספיקה לפגוש בבני המשפחה.         

ניתנה היום 01 בינואר, 2006 במעמד הצדדים

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: