החלטה בתיק בש 4688/05

הבקשה וכתב האישום

1.         לפניי בקשתה של המבקשת להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 983/05.

2.         בד בבד עם הגשת הבקשה האמורה, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המאשימו בסחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו-19 א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), בכך שביום 5.5.05 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, בגן הציבורי שברחוב דב בן יקר מנווה יעקב, מכר המשיב לסוכן סמוי של המשטרה, שכונה בשם "איברהים", 1055 כדורי סם מסוכן מסוג M.D.M.A ("אקסטזי"), תמורת 16,000 ש"ח בכסף מזומן.

המסגרת המשפטית

3.         בקשה זו תידון על פי סעיף 21(א) ו - (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החסד"פ"). בגדר הדיון יבחן בית המשפט האם קיימות ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כי קמה עילת מעצר כנגדו, והאם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע בחירותו של המשיב בצורה פחותה.

ראיות לכאורה

4.         ב"כ המבקשת טען, כי העיסקה בין המשיב לבין הסוכן נערכה ביוזמת המשטרה, לאחר שהסוכן יצר קשר עם המשיב בימים שלפני ביצוע העיסקה וביום ביצועה. השניים נפגשו כאשר הסוכן קיבל לידיו את חבילת הסם ומסר תמורתה 3 חבילות של כסף, כאשר המשיב מונה את הכסף אשר קיבל מהסוכן תמורת הסם. העיסקה תועדה באמצעות מכשיר הקלטה שהיה על גופו של הסוכן. כמו כן, נערך עיקוב משטרתי אחרי העיסקה, ונרשם דו"ח המתעד את מעשיו של הסוכן ואף צולמו תמונות בהן מופיע המשיב וכן אחרים, אשר נטען כי הינם שותפיו לעיסקה, וכנגד חלק מהם הוגש כתב אישום נפרד על סחר בסם מסוכן ועל ייבואו לארץ. לאחר ביצוע העיסקה, נערך מסדר זיהוי תמונות שם הצביע הסוכן על המשיב כמי שממנו קיבל את הסם ומסר לו את הכסף, ועל האחרים שנכחו במקום, כאשר אחד מהם הוא זה שמסר את חבילת הסם לידיו של המשיב. בנוסף סומך ב"כ המבקשת את טענתו על תימלולן של ההקלטות לגבי שיחות שנערכו בין הסוכן לבין המשיב.

5.         ב"כ המשיב בטיעונו הסכים, כי באופן פורמאלי קיימות ראיות לביצוע עבירת סם כלשהי, אולם, לשיטתו, עוצמת הראיות מתייחסת לעבירה של תיווך בעיסקה ולא לעבירה של סחר בסם מסוכן, וזאת בהסתמך על כך, כי קיים ערפול וחוסר ידיעה על עומק המעורבות של המשיב בעיסקה. הסנגור המלומד מצביע על כך, כי מתוך עדותו של הסוכן עולה, כי לא המשיב היה בעל השליטה בסם ולא הוא זה שהביא את הסם. לדבריו, המשיב לא היה כלל יעד של המשטרה, שכן זו התמקדה במבצע לאיתור פרשה גדולה של ייבוא סמים, כאשר במהלך מסירת הסם לידי הסוכן נכחו במקום אנשים נוספים, אשר לדברי ב"כ המבקשת חשודים בייבוא הסם. הסנגור המלומד מוצא חיזוק בדבריו בכך, שעל אף שעיסקת הסם נערכה ביום 5.5.05, לא נעצר המשיב בסמוך לאחר ביצוע העיסקה אלא רק למעלה מחודשיים לאחר מכן, ביום 7.7.05. עוד ציין הסנגור המלומד, כי תימלולן של שיחות שנמסרו לעיונו אינו מובן כלל ולא ניתן להבין מהן דבר. כן ציין, כי קיים חסר ברישומים בתיק החקירה המשטרתי, בכך שלא נרשם מה אירע במפגש בו הותקן מכשיר ההאזנה על גופו של הסוכן, מה היה תוכן הדברים שהוחלפו בין הסוכן לבין מפעילו, אין דו"ח של המפעיל מהימים שקדמו לביצוע העיסקה ואף לא נגבתה הודעה מאת הסוכן לגבי שיחות שהתנהלו בינו לבין המשיב בימים שקדמו לביצוע העיסקה. הסנגור המלומד מלין גם על איכות ההקלטה הירודה שממנה לא ניתן להסיק דבר באורח סביר. כמו כן מצביע על כך, כי תוכן המפגש בין הסוכן לבין המשיב לא תועד חזיתית, אין בתיק דו"חות של תצפיתנים שתיעדו את המפגש בגן, ועל המפגש למדים אנו מהודעתו של הסוכן בלבד, אשר אף לגביה מצביע הסנגור המלומד, כי למקראה בראשיתה מתקבל הרושם, כי ביום ביצוע העיסקה נפגש הסוכן עם המשיב לראשונה, כאשר מהמשך ההודעה עולה, כי התקיימו שני מפגשים נוספים קודם לביצוע העיסקה.

            עוד נטען, כי מהודעתו של הסוכן עולה, כי המשיב קיבל את שקית הסם מאדם אחר ורק העבירה לידי הסוכן, ולדבריו כך סבורה גם המשטרה בשעה שחקרה את המשיב והטיחה בפניו, כי אדם אחר הוא זה שהביא לו את הסם. כמו כן הצביע על כך, כי לא ברור מחומר החקירה שבידי המבקשת, מיהו זה שעזב את הגן שם בוצעה העיסקה עם הכסף שהעביר הסוכן למשיב, האם המשיב עצמו או שמא אותו אדם שהביא את הסם. לשיטתו של הסנגור המלומד, יש בחוסרים האמורים משום להצביע, כי הרשעתו של המשיב בסחר בסם מסוכן אינה וודאית ואם כך, כי אז מידת מעורבותו הינה נמוכה יותר, ובכך יש כדי להשפיע על שיקוליו של בית המשפט בבואו לשקול חלופת מעצר בעניינו של המשיב.

6.         ב"כ המבקשת אשר השיב לדברי הסנגור המלומד, בהסכמתו, טען, כי המשיב היה יעד של המשטרה, אולם לא נעצר ביום ביצוע העיסקה כיוון שהמשטרה סברה, בזמנו, שחלקו של המשיב גדול יותר מאשר סחר בסם בלבד וביקשה לעקוב אחריו בדרכו להגיע לאלה אשר בסופו של דבר חשודים גם בייבוא הסם המסוכן ארצה. זו גם הסיבה שהמשטרה ביקשה למנוע באותו שלב את חשיפת זהותו של מקבל הסם כמי ששימש כסוכן של המשטרה.

            עוד טען, כי לגבי חלק מחומר החקירה אשר לדברי הסנגור המלומד חסר בתיק, מתעתדת המבקשת להגיש תעודת חיסיון בהקדם, ומכל מקום אין בהעדרו של חומר החקירה האמור משום לקבל תמונה המספיקה לצורך הדיון בבקשה זו.

            אשר לעניין מהות מעורבותו של המשיב בעיסקה טוען ב"כ המבקשת, כי המרכיבים הנדרשים לעבירה של סחר בסם מסוכן מתקיימים במקרה זה, שכן התנאים נקבעו על ידי המשיב, בדבר מקום המפגש, התמורה עבור הסם, המשיב הוא זה שקיבל את הסם והוא זה אשר מנה את הכסף שמסר לו הסוכן.

7.         לכאורה, איני צריך להידרש לשאלה האם מדובר בעבירה של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, או האם מדובר בעבירה של תיווך, עבירה לפי סעיף 14 לפקודה האמורה, משהסכים ב"כ המשיב, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב למעורבותו בעיסקת הסם. יחד עם זאת, כיוון שכתב האישום הוגש בגין עבירה של סחר בסם מסוכן, סבורני, כי לצורך הדיון בבקשה שלפניי, יש מקום לאמץ את גישתו של ב"כ המבקשת, כי המדובר בסחר בסם מסוכן. מדבריו של הסוכן בהודעתו במשטרה מיום 5.5.05 עולה, כי המשיב הוא זה שקבע את מקום המפגש (עמ' 2 ש' 2 להודעה). ההזמנה של הסם נערכה אצל המשיב (שם, שם, ש' 4-5), והמשיב הוא זה שקבע את התמורה עבור הסם. לאחר שהגיע הסוכן למקום המפגש הגיע לשם המשיב יחד עם אדם נוסף שלא היה מוכר לסוכן ומשנשאל המשיב לגבי זהותו של אותו אדם השיב, כי המדובר בשותף שלו (שם, שם, ש' 23).

אשר לעיסקה עצמה מן הראוי לצטט מדבריו של הסוכן בהודעתו האמורה (עמ' 4 ש' 5 ואילך): "משה (המשיב-א.פ.) הלך לכיוון מוטי והאיש עם החבילה, זה עם הקרחת מסר את החבילה בעזרת החולצה שלו למשה. משה לקח את החבילה בידיים שלו והכניס את זה מתחת לחולצה שלו ובא לכיוון שלי. משה נתן לי את החבילה ואני במהירות הכנסתי אותה מתחת לחולצה שלי והלכנו שנינו לפינה. משה אמר לי תביא לי את הכסף...".

לאחר שווידא, כי אכן המדובר בכדורי הסם אותם הזמין, מסר הסוכן למשיב חבילה של כסף, אשר המשיב מנה והודיע לסוכן על הסכום הכספי שהיה בחבילה, ולאחר מכן מסר הסוכן חבילה נוספת שאף את השטרות שהיו בה מנה המשיב וכן עשה לגבי החבילה השלישית, כאשר הסכום כולו הגיע לסך של 16,000 ש"ח, והמשיב שם את הכסף בכיסי מכנסיו (שם, שם, ש' 25). לכאורה מתקיימים כאן המרכיבים של "קנייה ומכירה" או של "תן וקח" (ראה: י. קדמי, על פקודת הסמים המסוכנים , הדין בראי הפסיקה, מהדורה מעודכנת תשנ"ז-1997, בעמ' 144 והאסמכתאות שם).

יחד עם זאת, אין לשלול לחלוטין את עמדתו של הסנגור המלומד, כי המשיב רק תיווך בעיסקת הסם, שכן מדבריו של הסוכן עולה, כי ביצוע העיסקה נדחה מיום 4.5.05 ליום שלמחרת ואף לגבי שעת הביצוע שהייתה אמורה להיות לפני הצהריים, נדחתה זו שעת אחה"צ, וזאת כיוון שהמשיב הודיע כי לסוכן כי הינו תלוי באדם אחר, אשר אותו טרם השיג טלפונית. בנוסף לכך, הסם הובא אל הגן על ידי אדם אחר ולא על ידי המשיב עצמו. לכאורה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות לעניין, על מנת לקבוע כי המדובר במתווך בלבד היה על המשיב, לכאורה, להימנע מלקיים "מגע" עם הסם המסוכן נשוא העיסקה (י. קדמי, שם, עמ' 166, ואולם ראה שם בעמוד 168 למעלה). אולם כאמור איני רואה נפקא מינא ממשית לנושא זה גם לא לנושא של חלופת המעצר ואבהיר את הדברים בהמשך.

אשר לטענותיו הנוספות של הסנגור המלומד, בדבר חסר בתיק החקירה, איני סבור, כי לצורך הדיון בבקשה זו יש בכך משום פגיעה במשיב, מה גם שיש לקבל את דברי ב"כ המבקשת, כי בכוונת המבקשת להוציא תעודת חיסיון בנושא זה.

אשר לטענותיו של הסנגור לגבי מהימנות דבריו של הסוכן, והאם לא היה בבחינת סוכן מדיח, שכן הייתה זו יוזמה של המשטרה לביצוע עיסקת הסם, וכן להשגות אשר פירט לגבי האמור בהודעתו של הסוכן מיום 5.5.05, יש מקום לקבוע, כי בשלב זה, אין בית המשפט מכריע במשקל או במהימנותו של העד, ואלו ייבחנו במסגרת עדותו בתיק העיקרי (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד    נ(2) 133, 148ו'; בש"פ 696/04 סבייח ואח' נ' מדינת ישראל , תק-על 2004 (1)   1254; בש"פ 1119/04 זנון נ' מדינת ישראל , תק-על 2004(1) 1537; בש"פ 1526/05 אינטייב נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(1) 3328).

על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתי היא, כי קיימות ראיות לכאורה לגבי העבירה המיוחסת למשיב על פי ההלכה שנקבעה בבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133.

עילת מעצר