החלטה בתיק בש 4682/08

1.                 לפני ערר על החלטתו של בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' רון) מיום 22.5.08 בב"ש 11706/08, לפיה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי השחרור בערובה בהם ישהה עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

2.                 ביום 23.11.06 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה וזיוף. בד בבד עם כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. ואולם, העורר שוחרר בתנאים מגבילים, ובכללם מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני, עיכוב יציאה מהארץ, ערבויות צדדים שלשיים והפקדת מיליון ש"ח במזומן. מאז הגיש העורר מספר רב של בקשות שעניינן עיצוב המסגרת בה ישהה עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. בסופו של יום עוצבה מתכונת תנאי שחרורו, לפיה, בין היתר, ניתנה לו האפשרות לשהות בעבודתו משעה 06:30 ועד לשעה 19:00,  מזה, ובמעצר בית עם איזוק אלקטרוני בשעות הלילה, מזה, וזאת בפיקוחם הצמוד של תשעה ערבים שונים, שיפקחו עליו, לסירוגין, במקום עבודתו ובביתו.

3.                 ביום 17.3.08 הגיש העורר לבית משפט השלום בירושלים בקשה נוספת לעיון חוזר, בגדרה ביקש לבטל את כל תנאי שחרורו זולת הערבויות הכספיות (ב"ש 9786/08). בקשתו נדחתה בעיקרה. העורר הגיש ערר על החלטה זו לבית משפט זה (ב"ש 4375/08; להלן - הערר הקודם). ביום 26.3.08 דחה בית המשפט (כבוד השופט ענבר) את הערר בקבעו, בהחלטה מנומקת, כי לעת הזאת יש להותיר את תנאי שחרורו של העורר על כנם.

4.                 במהלך הדיון שנערך בערר הקודם, ציינה המשיבה כי בדעתה לוותר על שמיעתם של 30-40 עדי תביעה, ולפיכך, לצורך סיום פרשת התביעה יידרשו לא יותר מארבעה ימי שיפוט מלאים. ברם, בדיונים שנערכו לאחר מכן בתיק העיקרי, נמנעה המשיבה מלהודיע לבית המשפט כי מוותרת היא על שמיעתם של עדי התביעה, כאמור. משכך הגיש העורר לבית משפט קמא את בקשתו האחרונה. בית המשפט קבע כי אין בנסיבות אלו ולא כלום, שכן בדחותו את הערר הקודם, היה ברור לבית משפט זה כי מדובר בהליך ארוך ומורכב וחרף זאת החליט כי אין לשנות את תנאי שחרורו של העורר.

5.                 העורר טוען כי הערר הקודם נדחה, בין היתר, בשל הסתמכותו של בית המשפט על הערכתה של המשיבה לעניין פרק הזמן הצפוי להימשכות המשפט. לטענתו, משנמנעה המשיבה מלוותר בפועל על העדים, הרי שהערכת הזמן שהוצגה בפני בית המשפט בערר הקודם שגויה, ומשכך צפוי המשפט להימשך זמן רב יותר ממה שהוערך בערר הקודם. בנסיבות אלו, כך העורר, יש בחלוף הזמן כדי להצדיק את ביטולם של התנאים המגבילים את חירותו. העורר מוסיף, כי לאורך כל התקופה בה נתון היה בתנאים מגבילים הקפיד לקיים את החלטות בית המשפט, ולכן אין כל חשש או עילה המצדיקים את שהותו בתנאים מגבילים ודי בערבויות הכספיות הגבוהות ביותר שנקבעו (מיליון ש"ח שהפקיד בעצמו ומיליון ש"ח נוספים כערבויות צד ג') לצורך הבטחת התייצבותו למשפט.

6.                 המשיבה טוענת, מנגד, כי העורר לא השיב לכתב האישום שהוגש נגדו במשך כשנה, ומשכך אל לו להלין על התארכות ההליכים. המשיבה מוסיפה, כי לנוכח היקף הסכום (שבעה מיליון דולר)  אותו קיבל העורר במרמה (לכאורה)  ולנוכח העובדה כי אין לעורר כל נכסים בישראל, קיים חשש ממשי כי הוא יימלט מהארץ. כן טוענת המשיבה כי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד העורר מייחס לו שתי עבירות של איומים, דבר המדבר בעד עצמו לעניין מסוכנותו. המשיבה מוסיפה כי אכן העריכה בעת הדיון בערר הקודם, והיא עדיין מעריכה, שניתן לוותר על מספר עדים, אולם לא התחייבה  לתקן את כתב האישום.

7.                     לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לדחות את הערר. הקביעה כי עבר "זמן ניכר" מעת מתן החלטה, לצורך עיון חוזר בה, הינה תולדה של נסיבות העניין. בבחינת הנסיבות, על בית המשפט לאזן בין הפגיעה הנגרמת לנאשם ספציפי בשל מעבר הזמן למול האינטרס הציבורי כי יוותר במעצר, ובמקרה של משוחרר בערובה, כי ימשיך לשהות בחלופת מעצר באותם תנאים שנקבעו. במאזן זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, רמת מסוכנותו ואופן עמידתו בתנאי שחרורו (ראו בש"פ 5825/06 גולדבלט נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.8.2006 וההפניה שם).

8.                 בעניינינו, אינני סבור כי חלוף הזמן, מאז החלטתו של בית משפט זה בערר הקודם ועד היום, מקים עילה לביטול התנאים המגבילים שהוטלו על העורר. התנאים שבהם שוחרר העורר מאזנים כראוי בין צרכיו של העורר להתפרנס אף בזמן ההליכים המתנהלים נגדו, מזה, לבין האינטרס החברתי כי הדין ימוצה עימו, מזה. אציין, כי בדחותו את הערר הקודם, לא הסתמך בית משפט זה אך על הערכת המשיבה באשר לזמן שיידרש לצורך סיום פרשת התביעה, אלא אף על נתונים לפיהם קיים חשש כי העורר יימלט מן הדין. כן קבע בית המשפט כי העורר הפר את תנאי שחרורו, אמנם באופן חד פעמי, אולם בנסיבות העניין נראה שלא המשיך להפר את התנאים אך בשל האיזוק האלקטרוני ופיקוחם הצמוד של הערבים לו. בנסיבות אלו, ובהינתן כי נקבעו ארבעה מועדים להוכחות בתיק העיקרי, סבור אני כי טרם חלף זמן ניכר מהמועד בו ניתנה ההחלטה האחרונה הנוגעת לתנאי שחרורו של העורר. עם זאת, בתום ארבעת ימי הדיון שנקבעו להוכחות - שהם, כאמור, הזמן אותו העריכה המשיבה שיידרש לצורך סיום פרשת התביעה - תהיה באפשרותו של העורר להגיש לבית משפט קמא בקשה חדשה לעיון חוזר.

9.                 לסיכום, בכפוף לאמור בפסקה 8 לעיל, הערר נדחה. תנאי השחרור שנקבעו למשיב יעמדו בעינם.

ניתן היום ג' תמוז התשס"ח (6.7.2008), בהעדר הצדדים (בהסכמתם).

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בפקסימיליה.

______________

דוד חשין, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: