החלטה בתיק בש 4645/07

בפניי 2 בקשות (שהדיון בהם אוחד) לעיון חוזר בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו - 1996.

הבקשות הוגשו לאור התפתחות ראייתית חדשה. מסתבר, כי בעיצומה של החקירה הנגדית, התקשר המבקש 1 (להלן גם: "אביעד") לעד התביעה המרכזי - המתלונן (להלן: "המתלונן" או "עופר").

בשיחה בין השניים מוסר המתלונן לכאורה גירסה ששונה, בנקודות מסוימות, מגירסתו במשטרה ומעדותו הראשית בביהמ"ש.

דא עקא, מהשיחה שהוקלטה ואשר מהווה את הבסיס לטיעוני ב"כ המבקשים שחל כרסום של ממש בחומר הראיות, עולה חשד לניסיון להשפיע על עד התביעה. עוד עולה מתוכן השיחה, כפי שיפורט להלן, כי המבקש 1, מבקש, חזור ובקש, רחמים, וכי המתלונן מבקש לכאורה לרצות אותו.

מפאת חשיבות תוכן ההקלטה, ארחיב בציטוטים מתמליל ההקלטה שהוגש לי ע"י ב"כ מבקש 1:

(1)       מתחילתה של השיחה המוקלטת עולה בבירור כי אין מדובר בשיחה ראשונה בין השניים. השיחה נפתחת כדלקמן (עמ' 1 לתמליל, ש' 6-21):

" אביעד : [המבקש 1] מה עופר מה עניינים?

...

עופר : כרגיל.

..

אביעד : מה חדש? איך אתה מרגיש?

עופר : בסוף היא באה איתי, אתה יודע, באותו יום.

אביעד : אה, היא באה איתך להעיד?

עופר : לא איתי, כאילו אמרו לה, נתנו לה מכתב ל-11.

...

כאמור, ברור מהפתיח דלעיל, כי קדמה לשיחה זו שיחה אחרת, שכן למבקש 1 ולעופר ברור מתחילת השיחה על מי ועל מה הם מדברים.

(2)     בהמשך מסביר מבקש 1 לעופר עד כמה מצבו עגום במעצר (" בחיאת עופר... אני לא ישן בלילות"- עמ' 1 ש' 26) ואומר לו " אתה חייב לעשות פה משהו" (עמ' 2, ש' 16). עופר מצדו מבטיח כי יעשה מבחינתו הכל והמבקש 1 ממשיך ומסביר לו כי הוא צפוי לקבל עונש חמור (" אם אני נכנס לבית סוהר אני נכנס לכמה שנים"- עמ' 2, ש' 17-19). עוד אומר מבקש 1 למתלונן, שיפסיק לפחד ויספר בביהמ"ש את האמת (עמ' 2 ש' 21-24).

על רקע דברים אלה, פונה המבקש 1למתלונן ואומר לו שיחשוב שהוא עורך הדין ושישיב לשאלותיו (זאת לאחר שהמתלונן אומר לו שישיב בעדותו לפי השאלות שיישאל ע"י עו"ד של המבקש) והם עוברים לדון בנושאים ספציפיים הקשורים לאירועים נשוא כתב האישום ועל האופן שעל המתלונן להעיד בהקשר לכך.

(3)     כך, מנסה המבקש 1 "לשכנע" את המתלונן, כי ביקש ממנו לשלם לו רק 8,000 ש"ח ולא מעבר לכך (עמ' 5, ש' 4-5):