החלטה בתיק בש 4597/07

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והמייחס לו עבירות של ניסיון לקשר לפשע עבירה בניגוד לס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") + ס' 25 לחוק העונשין; קשירת קשר לפשע עבירה בניגוד לס' 499(א)(1) לחוק העונשין ; ניסיון ליבוא סם מסוכן, עבירה בניגוד לס' 13 + ס' 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") + ס' 25 לחוק העונשין + ס' 29 לחוק העונשין; החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בצוותא, עבירה בניגוד לס' 7(א) + 7(ג) רישא + ס' 31(3) לפקודת הסמים המסוכנים+ ס' 29 לחוק העונשין.

אציין למען הסדר הטוב, כי שותפו לכאורה של המשיב, אליעזר גולדנברג (להלן: "גולדנברג"), נעצר עד לתום ההליכים בהחלטה נפרדת בתיק בש 4598/07.

א.   כתב האישום וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען, כי במהלך חודש נובמבר 07, במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה לפני ה- 20.11.07, נפגש הנאשם עם א.א. והציע לו כי ישלח מחו"ל סמים לכתובתו, ובתמורה יקבל א.א. 20,000-30,000 ש"ח. א.א. סרב.

עוד נטען, כי באותו המועד הנ"ל, פנה הנאשם לגולדנברג , והציע לו כי ישלח אליו מחו"ל חבילת סמים, ובתמורה יקבל גולדנברג 30,000- 40,000 ש"ח. גולדנברג הסכים.

בתאריך 20.11.07 יצא הנאשם מהארץ. בשלב כלשהו הגיע לעיר אמסטרדם שבהולנד, ושלח משם לגולדנברג שתי חבילות ובהן בגדים ותיק, שבהם מוטמנים שלוש חבילות המכילות בסה"כ כ- 22,000-21,000 טבליות סם מסוכן מסוג M.D.M.A ("אקסטזי").

דבר משלוח החבילה נודע למשטרת ישראל, והחבילה נתפסה ונשלחה מהולנד אל שוטרי משטרת ישראל.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישה החלטה זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר היא הפנתה להודעותיו של א.א והודעותיו של גולדנברג שמהן עלה, כי הנאשם פנה אליהם לצורך יבוא סמים, א.א סירב ואילו גולדנברג הסכים.

ב"כ המאשימה טענה לקיומה של חזקת מסוכנות ועילת מעצר מכוח חזקה זו. המאשימה הצביעה על המסוכנות שבעבירות המיוחסות למשיב ועל כך כי לאחרונה שוחרר ממאסר ממושך בן 13 שנים בגין עבירה שביצע בחו"ל (לא צויין באיזה עבירות).

הנאשם טען לעצמו וחלק על סמכותו של בית משפט זה לדון בעבירות המיוחסות לו וציין כי אלה נעברו בחו"ל ומכאן שאין סמכות לבית משפט זה.

ב"כ הנאשם, לצד טענותיו של הנאשם, ציין, כי אין ראיות לכאורה המסבכות את הנאשם בעבירות המיוחסות לו, ואם קיימות ראיות כאלה הרי שעוצמתן הינה חלשה.

ב"כ הנאשם טען, בין היתר, כי לא ניתן לייחס עבירה של ניסיון לקשירת קשר על סמך עדותו של א.א. וכך גם לא ניתן לייחס לנאשם עבירה של קשירת קשר משום שלא התקיימה הסכמה ולו מינימאלית בינו לבין גולדנברג.

באשר לעבירת אחזקת הסמים טען ב"כ הנאשם, כי יש למחוק עבירה זו מכתב האישום משום שכתב האישום אינו מפרט את עובדות העבירה וכי העבירה בוצעה בחו"ל ונדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש") לצורך העמדה לדין על עבירה זו. 

לבסוף ביקש ב"כ הנאשם לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר.

ב.    דיון והכרעה:

כאמור המשיב חלק על סמכות בית משפט זה לדון בעניינו משום שהעבירות בוצעו בחו"ל, אך לא היא. בעניין זה אציין, כי עבירות הניסיון וקשירת הקשר נעברו כול כולן בישראל.

באשר לעבירות הסמים, הרי שהסם היה מיועד להגיע ארצה לכתובתו של גולדנברג ואם המשטרה לא הייתה ממענת אותו אליה הרי הוא היה מגיע ליעדו ולמעשה גם עבירה זו נכנסת להגדרה של "עבירת פנים" כפי שהיא מופיעה בחוק העונשין.

לפיכך, אני דוחה את טענתו של המשיב להיעדר סמכות של בית משפט זה לדון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.