החלטה בתיק בש 4590/04

הבקשה שבפני, מטעמה של משטרת ישראל היא להכריע למי משני המשיבים ימסר מנוע סירה, אשר נתפס בתאריך 10.8.04 ברשותו של משיב 2, ואשר לטענת משיב 1 נגנב מסירתו.

לטענת משיב 1, הוא רכש סירה מסוג "מטאור" שמקום עגינתה הקבוע הוא בנמל הדייג בחיפה.

לדבריו, בתאריכים 25.4.02 ו- 28.4.02, הוא רכש עבור סירתו בעלות של 80,000 ש"ח שני מנועים בצבע שחור (שלאורך היקפם מתוח פס אדום), מדגם: Mercury 15 EFI   4 פעימות, כאשר מנוע אחד נושא מספר סידורי OT478842, והמנוע השני נושא מספר OT478840 .

מתצהירו של משיב 1, כמו גם מעדותו בבית המשפט עולה כי בחלקם התחתון של המנועים, הוא התקין 2 כנפונים, (משני צידי הזרוע), שמטרתם להגביר את כח המנועים, ובכך להגביר את מהירות הסירה.

בתוך המנועים הותקנו לטענתו, (על גבי המצת - פלג - ראשון) , שעונים דיגיטליים שמטרתם למדוד את שעות המנוע.

עוד לדבריו, הוא צבע באחת ההזדמנויות את הסירה, ואחד המנועים הוכתם בצבע לבן אשר דבק בדופן שמאל ובמשטח העליון.

בתאריך 23.4.04 נגנבה סירתו ממקום עגינתה בנמל הדייג בחיפה, והיא נמצאה בלב ים לאחר שהוצתה, ניזוקה, ונגנבו ממנה שני המנועים.

בגין הגניבה הוגשה התלונה בתאריך 23.4.04 שעה 14:40 בתחנת זבולון.

בתלונה לא פירט משיב 1סימנים מיוחדים, אך ציין כי הסירה כללה שני מנועים.

לטענת משיב 1, בעקבות מידע שהוא קיבל כי אחד המנועים נמצא על סירה בנמל יפו, הוא הגיע בתאריך 7.8.04 לביתו של משיב 2 ביפו, והודיע לו כי מדובר במנוע שנגנב מסירתו.

מסעיף 9 לתצהירו של משיב 1 עולה, כי למראה המנוע המורכב על סירת משיב 2, הוא זיהה אותו מייד, כמנוע שהיה בסירתו, וזאת למרות שהמספר הסידורי נתלש/הושחת.

עוד לדבריו, הוא מסר מיד למשיב 2, בטרם נפתח מכסה המנוע, כי הוא ערך שינויים במנוע, וכי במנוע מצוי שעון למדידת שעות מנוע האמור להראות את המספר 183.

לאחר פתיחת המנוע, זוהה על ידו בבירור השעון הדיגיטלי שהותקן על ידו, ואשר מצביע כאמור על 183 שעות מנוע.

מאחר ומשיב 2 טען כי רכש את המנוע, והוא בעליו, פנה משיב 1 למשטרה, ובאותה עת נשאר אחיו - יוסף אטיאס (להלן: "האח") במקום, ובסיוע חבר שהגיע מאוחר יותר למקום, צילם את אסופת התמונות שהוצגו בתיק ביהמ"ש.

ב"כ משיב 2 הצהיר לפרוטוקול, כי אינו חולק על כך שהתמונות הן אכן צילומי המנוע השנוי במחלוקת, אך בסיכומיו טען, למרבה ההפתעה, כי הוא מתנגד לקבילות התמונות מאחר ולא הובא העד שצילם אותן.

לדברי משיב 1,  בתאריך 10.8.04 נאסף המנוע נשוא המחלוקת מבית משיב 2.

משיב 1 פנה לביהמ"ש באמצעות עו"ד אסף בבקשה להחזרת המנוע שנתפס (ב"ש 4607/04) וצירף לבקשה שתי חשבוניות לפיהן עלות כל מנוע הסתכמה בסך 40,000 ש"ח (כולל מע"מ) והמנועים נרכשו בחב' אמביל בע"מ. כמו כן צירף אישור בדבר הגשת תלונה על גניבה והצתה של כלי שיט שכלל 2 מנועים.

לטענת משיב 2, המנוע השנוי במחלוקת שייך לו, וזאת מאחר והוא רכש אותו מאזרח אמריקאי אותו הכיר באמצעות שכן אנגלי.

לטענת ב"כ משיב 2, מרשו מסר למשטרה מסמך המצביע על הרכישה, ועל כן לא היתה לו אפשרות לאתר את השכן הבריטי שעזב את מקום מגוריו.