החלטה בתיק בש 4565/05

בית משפט השלום (סגן הנשיא, כב' השופט ש. פיינברג), הורה ביום 8.6.05 על מעצרם של שני העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, על החלטה זו הוגש עררם זה.

כתב האישום

1.         העוררים הואשמו בביצוע העבירות הבאות: מעשי המרדה, עבירה לפי סעיף 133 ו- 136 (1) (2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), פרסומי המרדה, עבירה לפי סעיף 134(א) לחוק, החזקת פרסומי המרדה, עבירה לפי סעיף 134(ג) לחוק, התקהלות אסורה, 16 עבירות לפי סעיף 151 לחוק, התפרעות, 16 עבירות לפי סעיף 152 לחוק, המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות, עבירה לפי סעיף 155 לחוק, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו,17 עבירות לפי סעיף 275 לחוק.

2.         בפרק העובדות של כתב האישום נטען, כי העוררים קשרו קשר, בעצמם או יחד עם נוספים, לסכל באמצעים לא חוקיים את ביצוען של החלטות הממשלה, הנודעות "כתוכנית ההתנתקות", בנוגע לפינוי היישובים מחבל עזה וישובים מצפון השומרון.

לשם מימוש מטרות הקשר הקימו העוררים תנועה בשם "הבית הלאומי", ארגנו הפגנות בלתי חוקיות רבות, המוניות, בו זמניות, בצירי תנועה ראשיים במדינה, בכבישים בין עירוניים ובתוך הערים על מנת לחסום את הצירים ובדרך זו לשבש את מהלך החיים התקין במדינה ולמנוע הגעת כוחות ביטחון לאזורים בהם עליהם לבצע את תפקידם. העוררים קראו לאלפי מפגינים להפר את החוק במהלך הפגנות אלה, כדי לאלץ את המשטרה לעצרם, בסברם, כי מעצרם של אלפי מפגינים והצורך המיידי להביאם למשפט ישתק באופן מוחלט את מנגנוני אכיפת החוק בישראל, קראו לגרום נזק לרכוש וציוד השייך לכוחות הביטחון אשר ישבש וימנע מהם ליישם את תוכנית ההתנתקות, קראו לעידוד סרבנות בקרב חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל מלבצע את תפקידם בעת ביצוע תוכנית ההתנתקות, תכננו להקים "עיר אוהלים" ליד הישוב "כיסופים", שבה ישתכנו מפגינים רבים המתנגדים לתוכנית ותשמש בסיס לביצוע פעולות בלתי חוקיות. לשם קידום מטרות הקשר פעלו העוררים והקימו את תנועת "הבית הלאומי" שתתאם את פעילותם הבלתי חוקית, פתחו חשבון בנק לשם מימון פעולות התנועה, מינו "רכזי אזורים" ו "רכזי צמתים", הפיקו, פרסמו והחזיקו חומר הסברה אודות התנועה ומטרות הקשר, הפיצו חומר זה באמצעות הרכזים, פרסמו כרוזים שונים הקוראים להשתתף בשיבוש התארגנות כוחות צה"ל והמשטרה.

החל מחודש מרץ 2005 ארגנו הפגנות אשר החלו כהפגנות חוקיות לשם צבירת ניסיון וכוח אותו יוכלו לנצל בהמשך למטרות קידום הקשר, וניהלו מערכת הפקת לקחים לשם שיפור יכולתם לבצע את מטרות הקשר.

השניים ארגנו כנס במלון "הייאט רג'נסי" בירושלים, ביום 9.5.05, בו קראו לפעול על מנת לאלץ את הממשלה לשנות את תוכניתה וקראו להקים תנועת מרי חדשה שבסופה "תוקם המדינה היהודית" ולסרבנות פקודה. כן חילקו תעודות הוקרה למפגינים אשר נעצרו במהלך ההפגנות שקדמו לכנס וחולק חומר הסברה. כן המליצו למפגינים שייעצרו, שלא למסור את פרטיהם. השניים פרסמו את דבריהם ודבריהם של דוברים אחרים בכנס באתר האינטרנט של תנועתם.

בתחילת חודש מאי 2005, ובכנס האמור, קראו השניים לביצוע הפגנות בלתי חוקיות רבות ביום 16.5.05, פעילות שקראו לה "ניסוי כלים". מטרת פעילות זו הייתה לשבש את החיים במדינה, את התארגנות כוחות הצבא והמשטרה ולהפיק לקחים לקראת המשך פעילות בלתי חוקית.

בעקבות הפעילות התרחשו במדינת ישראל ביום 16.5.05, בשעה 17:00, הפגנות בלתי חוקיות רבות וחסימות של צמתים וצירים, אשר במהלכן נעצרו מאות אנשים ברחבי הארץ.

החלטת בית משפט קמא

3.         לפני בית משפט קמא לא הייתה מחלוקת, לצורך הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות שיוחסו לעוררים והדיון התמקד בשאלת קיומה של עילת מעצר.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו, כי לעוררים הזכות להפגין ולארגן פעולות הפגנה כנגד "תוכנית ההתנתקות", אילו היו מבקשים לעשות במסגרת החוק, אולם מחומר החקירה עולה, כי אין המדובר בארגון הפגנות בלבד, אלא שביקשו לגרום לפגיעה ביכולתם של המשטרה והצבא לשמור על הסדר הציבורי ובכך להחליש את יכולת התארגנותם לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות. עוד נאמר, כי ההפגנות מיום 16.5.05 הוכיחו, כי העוררים הינם בעלי יכולת לממש תוכניותיהם, שכן ההפגנות מאותו יום הצליחו לשבש בבת אחת צמתים מרכזיים ברחבי הארץ והמשטרה התקשתה להתמודד עם התופעה.

השופט קמא קבע, כי תוכניתם של העוררים לעתיד תגביר את החשש לשלומו ולביטחונו של הציבור ולסדר הציבורי למקרה שישוחררו, וכי "בפעילותם יש משום קריאת תגר על אושיות השלטון, זהו מצב שלא ניתן להשלים עמו, אפילו במדינה דמוקרטית שבה מוכרים חופש הביטוי והזכות להפגין כזכויות יסוד".

על כן נקבע, כי קיימת עילת מעצר ולא ניתן להסתפק בחלופת מעצר אשר תשיג את מטרות המעצר, שכן אין דרך אפקטיבית לפקח אחר פעילותם הארגונית של השניים אם ישוחררו, אף בתנאים מחמירים של "מעצר בית", פעילות שניתן לבצעה בטלפון, באינטרנט ובאמצעות שליחים. בית משפט קמא הורה על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

על החלטה זו הוגש ערר זה על ידי העוררים.

עיקרי טענות הצדדים

4.         ב"כ העוררים טען, כי המניעים שהניעו את הפרקליטות בהגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים הינם פוליטיים וכי מדובר באכיפה סלקטיבית, והביא דוגמאות, שבהן לא ננקטו נגד מבצעי עבירות פעולות כלשהן, אף לא הגשת כתבי אישום, כלפי המתנגדים להקמת גדר ההפרדה, כלפי אלה המטיפים להעביר לפלשתינאים שטח ממדינת ישראל, כלפי תנועת "זו ארצנו" שראשיה לא נעצרו בזמנו ועוד ועוד.

ב"כ העוררים הצביע על כך שבכנס שארגנו העוררים נאמו בשפה אחת גם אנשי ציבור שונים, לרבות חבר כנסת, ונגדם לא נקטו בהליך כלשהו, ואילו את שני העוררים עצרו. לשיטתו, השניים קראו גם בפרסומים ל "מרי אזרחי בלתי אלים" וזהו נשמת אפה של הדמוקרטיה ובגין כך אין לעוצרם.

ב"כ העוררים הוסיף וטען, כי חומר פרסומי מסוים שנתפס ברשותם רק נשלח אליהם והם אינם אחראים לכתוב בו. כל פעילותם נעשתה בפומבי בלא ניסיון להסתרת הפעילות.