החלטה בתיק בש 4534/07

בפניי מונחת בקשה למעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדו ביחד עם בנו - הנאשם 2- כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע עבירה בניגוד לס' 499 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), חבלה בכוונה מחמירה בצוותא עבירה בניגוד לס' 329(א)(2) + ס' 29 לחוק העונשין, החזקת ונשיאת נשק בצוותא, עבירה בניגוד לס' 144(א) + (ב) + ס' לחוק העונשין, החזקת סכין ואגרופן בצוותא בניגוד לס' 186 + 29 לחוק העונשין ועבירת איומים בצוותא בניגוד לס' 192 + 29 לחוק העונשין.

למען הסדר יצויין, כי הנאשם 2 משוחרר לחלופת מעצר ולא נתבקש מעצרו עד לתום ההליכים. 

א.   כתב האישום וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען, כי בין הנאשמים ולבין עומר מטר (להלן: "המתלונן") קיים סכסוך. בתאריך 24.11.07 בשעות הצהריים התנהל דין ודברים בין המתלונן ולבין הנאשם 2 שבעטיו קשרו הנאשמים קשר לפגוע במתלונן בכדי להטיל בו חבלה חמורה או מום.

במסגרת הקשר, בסמוך לאחר מכן, בשעה 14:00 או בסמוך לכך הגיעו הנאשמים ברכבו של הנאשם 1, נהוג בידיו, כשהם מצוידים באקדח שבכוחו להמית אדם ונשאהו בלא רשות ושלא כדין (להלן: "האקדח") וכן בסכינים ואגרופן כל זאת בצוותא חדא.

בהמשך לאמור לעיל, הגיעו הנאשמים ברכב לאזור בית המתלונן ובניו, עלי מטר (להלן: "עלי") ומוחמד מטר (להלן: "מוחמד") אשר עמדו באותה עת מחוץ לביתם בלווית אנשים נוספים. הנאשם 1 עצר את רכבו בסמוך לבית המתלונן והתנהל דין ודברים בין המתלונן ובניו לבין הנאשמים במהלכו בעט עלי ברכב.

הנאשמים המשיכו בנסיעה למקום סמוך, עצרו את הרכב וירדו כשבידיהם האקדח וסכין, תוך שהנאשם 2 איים על המתלונן כי ירצחהו. הנאשמים ביצעו בצוותא ירי לעבר המתלונן, בניו והנוכחים במקום כשבע יריות ואולם המתלונן, בניו והנוכחים במקום ברחו מהמקום ולא נפגעו.

בגין האמור ייחסה המאשימה לנאשמים את העבירות המפורטות ברישה החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. לטענתה, אין מחלוקת כי יום עובר לירי היה דין ודברים בין המתלונן לבין הנאשם 2. בעקבות האמור קרא הנאשם 2 לאנשם 1 שהגיע אליו על מנת להסיעו ברכבו לבית המתלוננים.

נטען כי מספר עדי ראיה ראו כי הנאשם 2 מבצע את הירי. כן נטען, כי חלק מהעדים מסרו שהנאשם 1 ירה ולאחר מכן הוא מסר את האקדח לנאשם 2 שגם הוא ירה בו.

עוד צויין, כי ברכב שבו נסעו המשיבים נמצא כדור 9 מ"מ  ולמשיבים לא היה כל הסבר מניח את הדעת לגביו. כמו כן, ברכב נתפסו שני סכינים.

בהמשך הפנתה ב"כ המאשימה לסתירות העולות מהודעות הנאשמים הסותרות זו את זו, סותרות גם את הודעותיהם שלהם ואת שאר החומר שנאסף בתיק החקירה.

כמו כן, הפנתה ב"כ המאשימה להודעות הנוספות הנמצאות בתיק ותומכות בגרסתה.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של עילות מעצר של מסוכנות ושיבוש מהלכי משפט שאינן ניתנות לאיון בשחרור לחלופת מעצר.

ב"כ הנאשמים ביקש להקל בתנאי השחרור של הנאשם 2 ולאפשר לו לעבוד בפיצוציה המשפחתית שלטענתו הושבתה מאז קרות האירועים נשוא כתב האישום.

בהמשך טען ב"כ הנאשמים, כי החומר הראייתי הינו דל ואינו מצדיק את מעצרו של הנאשם 1 עד לתום ההליכים. נטען, כי בין הנאשמים לבין מטר לא קיים שום סכסוך כפי שנטען בפתיח כתב האישום.

כן נטען, כי המתלונן ובני משפחתו ניסו לתקוף את הנאשמים ואם הנאשמים לא היו בורחים מהם, כך נטען, הם היו מבצעים בהם לינץ'.

בהמשך טען ב"כ הנאשמים כי החקירה נוהלה באופן רשלני והיו מחדלי חקירה רבים ובינהם אי האשמת המתלונן ובני משפחתו בביצוע עבירות פליליות.

עוד נטען ע"י הסנגור כי נעשו בדיקות פרופרינט ובדיקות שירידי ירי וכולן יצאו שליליות. הסנגור טען, כי המשטרה לא ערכה דו"ח המפרט את סימני הפגיעה ברכוש ולא נעשה חיפוש לצורך כך.