החלטה בתיק בש 4522/07

‏‏

מונחת בפניי בקשה למעצרם של שלושת המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם לאחר שהוגש נגדם כתב אישום מתוקן והמייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע עבירה בניגוד לס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ושוד בצוותא עבירה בניגוד לס' 402(ב) + 29 לחוק העונשין.

כמו כן למשיב 2 מיוחסת עבירה של נהיגה ללא רישיון, עבירה בניגוד לס' 10 ו- 62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ונהיגה ללא רישיון רכב עבירה בניגוד לס' 2 ו- 62(1) לפקודת התעבורה.

יצויין כי שותפם הרביעי לכאורה של המשיבים,  מאיר אזוואט (להלן: "מאיר"), נעצר עד לתום ההליכים בהחלטה נפרדת (בש 4521/07), וזאת בהסכמתו.

א.    כתב האישום המתוקן וטענות הצדדים:

בכתב האישום המתוקן, אמור מעתה כתב האישום, נטען כי ביום 18.11.07 בסמוך לשעה 12:00 לערך, משכה הגב' מלכה יריב, ילידת שנת 1926 (להלן: "המתלוננת") 1,500 ש"ח מסניף בנק לאומי אשר ברח' הרצל 33 בחיפה (להלן: "הבנק").

באותה עת שהה מאיר בבנק וראה את המתלוננת כשהיא מושכת כסף בדלפק הבנק; אז יצר קשר עם הנאשם 3, שהיה יחד עם הנאשם 1, הודיע הם כי ראה את המתלוננת מושכת כסף וקרא להם להגיע למקום כדי לשדוד את המתלוננת.

בהמשך לאמור לעיל, עקב מאיר אחר המתלוננת עד שפגש בנאשם 3 והנאשם 2 שנהג באותה עת ברכב מסוג וולו מ.ר. 17-618-40 (להלן: "הרכב") אז הצביע מאיר על המתלוננת והלך מן המקום.

כעבור מס' דקות פגש הנאשם 1 בנאשם 2 והנאשם 3 וחבר אליהם במטרה לשדוד את המתלוננת.

נטען, כי בעוד המתלוננת עושה דרכה מרח' הרצל לבית אחותה שברח' ארלוזרוב 22 (להלן: "הבית"), עקבו הנאשמים אחריה עד לביתה.

בסביבות השעה 12:30, כשהגיעה המתלוננת למדרגות הכניסה של הבית, תקף אותה הנאשם 1 מאחור, הפיל אותה בחוזקה ארצה ומשך בכוח את תיקה של המתלוננת חרף התנגדותה וגנב אותו.

לאחר המתואר לעיל, ובעוד המתלוננת שרועה על הרצפה כשהיא שותת דם, נמלטו הנאשם 1 והנאשם 3 ברכב, בו המתין להם הנאשם 2 שנהג ברכב, ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב, וברחו מהמקום בנסיעה מהירה.

כתוצאה ממעשה הנאשמים נחבלה המתלוננת קשות בפניה ובשיניה, כן נגרם לה שבר בשורש כף היד.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשמים את העבירות המפורטות ברישה החלטתי זו. ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה לסיבוך הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. בין היתר, הפנתה ב"כ המאשימה לדיווח למשטרה בו נמסרו פרטי רכב הוולו, וכי מתחת למושב הרכב נמצא כרטיס האשראי של המתלוננת.

בהמשך הפנתה ב"כ המאשימה לאמרות ולהודעות שבהן הנאשמים סיבכו זה את זה ולמחקר התקשורת התומך בגרסת התביעה ולראיות הנוספות הנמצאות בתיק החקירה. כמו כן, ב"כ המאשימה טענה לקיומן  של עילות מעצר ושללה קיומה של חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנות הנאשמים.

ב"כ הנאשם 1 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם הוא טען, כי נסיבות העבירה אינן תקיפה במהלך שוד, אלא שהמתלוננת נפצעה כתוצאה מנפילתה.

ב"כ הנאשם 1 חלק על קיומה של עילת מעצר. ב"כ הנאשם 1 טען, כי העבירה לא בוצעה באכזריות או באלימות חמורה ומכאן לא קמה עילת מעצר של מסוכנות. לטענת ב"כ הנאשם 1 הנאשם 1 לא היה שותף לתכנון השוד.

לטענת ב"כ הנאשם 1, המדובר באדם ללא עבר פלילי, צעיר בשנים והוא אינו מסכן את בטחונה ושלומה של המתלוננת. באשר לעילת המעצר בדבר שיבוש מהלכי משפט טען ב"כ הנאשם 1, כי טענה זו נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי.

גם ב"כ הנאשם 2 הודתה בדבר קיומן של ראיות לכאורה אך טענה כי קיימים הרבה "חורים" בחומר הראייתי בנוגע לנאשם 2. בעניין זה הפנתה ב"כ הנאשם 2 למספר הודעות שניתנו ע"י הנאשם 2 וחלק מהעדים שהעידו בתיק החקירה.