החלטה בתיק בש 4419/05

(לעניין משיב 4)

פתח דבר

נגד המשיב ומעורבים נוספים, הוגש כתב אישום, המכיל 18 אישומים, מהם, מיוחס למשיב אישום אחד בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (מרמה בנסיבות מחמירות) וכן 10 אישומים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוצאת שיקים ללא כיסוי.

על פי עובדות כתב האישום, שימש המשיב כ"קניין" בחברה אשר הוקמה לצורך ביצוע עבירות "עוקץ" כלפי ספקים שונים, ובמהלך עבודתו בחברה ביצע רכישות של מוצרים שונים, בידיעה כי אין כוונה לשלם תמורתם, תוך הצגת מצג כוזב בפני הספקים, בין היתר לפיו המדובר, בחברה אמינה לשיווק מוצרים לועדי עובדים, וכי השיקים שניתנו לפירעון דחוי, תמורת המוצרים שנרכשו, יכובדו.

בתאריך 26.12.05, לאחר שלא הועלתה, ע"י ב"כ המשיב דאז, טענה להיעדר ראיות לכאורה, הורתה חברתי כב' השופטת הניג על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאי פיקוח מלאים, בין היתר באמצעות  איזוק אלקטרוני, ובערבויות כספיות להבטחת קיומם של תנאי השחרור.

בדיון אשר התקיים בעניינו של המשיב בתאריך 4.1.06, הועלתה על ידי  בא כוחו, דאז,  לראשונה, הטענה כי בתיק אין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, ומכאן שאין עילה למעצרו  או אף לשחרורו בתנאים מכבידים של מעצר בית מלא בפיקוח ובאיזוק אלקטרוני.

בית המשפט הביע את מורת רוחו מדרך ניהולו של הדיון על ידי ב"כ המשיב דאז, עו"ד גיגי, וקבע מועד לשמיעת הטיעונים בעניין קיומן או אי קיומן של ראיות לכאורה.

לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה והתיק נדחה למתן החלטה, הודיע המשיב כי בחר להחליף את בא כוחו ובית המשפט התבקש לקבוע מועד נוסף לדיון בראיות.

בסופו של הדיון הנוסף, הוריתי לצדדים להגיש את טיעוניהם בכתב ולתמוך טיעוניהם בראיות עליהם הם נסמכים, מתוך תיק החקירה.

עקב תקלה במזכירות, לא הועלתה בפניי תגובת המשיב, לטיעוני המבקשת, במועד ולפיכך ניתנת ההחלטה רק עתה.

התשתית הראייתית

1.         אין מחלוקת כי המשיב עבד כקניין ב"חברת מ.א.נ.ח", (להלן: "החברה") וכי במסגרת תפקידו ביצע רכישות של מוצרים שונים ושילם תמורתם בשיקים דחויים של החברה.

המחלוקת הינה בשאלה, האם המשיב ידע כי החברה הוקמה מלכתחילה כחברת "עוקץ" לקבלת סחורות במירמה מספקים מהם רכש את הסחורות וכי ידע שהשיקים שמסר תמורת המוצרים שרכש לא יכובדו.

2.         הראיות לכאורה, הקושרות את המשיב לביצוע העבירות, מבוססות על שלושה נדבכים של ראיות, המשתלבים ותומכים האחד בשני, עד שהם יוצרים פסיפס של ראיות המצביעות לכאורה על ידיעתו של המשיב ועל אשמתו בביצוע העבירות המיוחסות לו.

הנדבך הראשון, הינו הודעותיהם של שותפיו של המשיב לביצוע העבירות, בהן הם קושרים את המשיב לשותפות בביצוען של העבירות, לידיעתו את מטרת הקמת החברה, ולפעילותו לקידום השגת מטרות החברה, קרי: קבלת דבר במרמה של מוצרים שונים מספקים שונים.

הנדבך השני, הינו הודעות של ספקים אשר, לטענתם, רומו ישירות על ידי המשיב.

הנדבך השלישי, מבוסס על הודעותיו של המשיב עצמו.

הנדבך הראשון

3. חמישה מהמעורבים לכאורה, בפרשת ה"עוקץ", שיתפו פעולה עם המשטרה, ברמה כזו או אחרת, ובהודעות שמסרו קשרו גם את המשיב לביצוען של עבירות המרמה כלפי הספקים והצביעו על ידיעתו כי החברה פעלה כחברת "עוקץ".

3.1       השותף ניסים חבה, מזכיר את המשיב, בהודעותיו, כמי ששימש כאחד הקניינים של "החברה", אשר, לדבריו, הוקמה לצורך ביצוע עבירות "עוקץ". מהודעותיו עולה באופן ברור כי המשיב ידע כי המדובר בחברת "עוקץ"  ופעל לקידום עסקי המרמה בחברה. כך למשל, בהודעתו מתאריך 20.11.05 בעמ' 4 מסר חבה כי " כולם ידעו שהתאריך של יעד הסגירה הוא ה- 30.9.05 ואני הייתי נוכח יותר מפעם אחת שאיציק מוסרי אמר לכל הקניינים : קובי (המשיב ואח'- ה.נ.) .... שבשום אופן לא יסגרו עסקה לפני ה- 30.9.05 כי זה הזמן האחרון של המשרד... קובי כל הזמן היה מצחקק עם נוגה, היה לקובי חמור מנירוסטה שהוא היה קורא לו 'חמרמיר' וכל פעם שהוא ונוגה היו מצליחים לעקוץ מישהו .... הם היו קוראים לו "חמרמיר" וכל פעם שהוא היה יושב במשרד עם מישהו, קובי היה משחק עם החמור והוא ונוגה היו אחר כך צוחקים איך עבדו על 'חמרמיר' התורן".