החלטה בתיק בש 4405/05

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

1.         העבירה המיוחסת למשיב הינה נסיון לרצח. על-פי כתב האישום, בתאריך 16.4.2005, בשעות הבוקר המוקדמות, בין שישי לשבת, יצא הנאשם מביתו בשכונת מגוריו בבית שמש, פגש שלושה צעירים, התפתחה ביניהם קטטה סתמית ודחיפות. הנאשם שלף אקדח וירה שלושה כדורים לכיוון פלג גופם העליון של כל אחד מהצעירים. בצעיר יגאל חייט, פגע הכדור באוזן, צוואר וכתף. באחיו יונתן חייט פגע הכדור בחזה, חדר לראה ימנית וגרם גם לשבר בסקפולה ימנית. ביונתן אטלן נכנס הכדור דרך עין ימין ומצבו אנוש.

2.         אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה, אך שני הצדדים מסתמכים על הראיות לתמיכה בטענותיהם הנוספות. המחלוקת נסובה על קיום עילת מעצר ועל חלופת מעצר.

3.         ב"כ המבקשת טענה, כי אף ששלושת הצעירים נטפלו למשיב והציקו לו, הוא פעל מתוך זעם ולא מתוך פחד, וללא סכנה של ממש שלף אקדח וירה מקרוב בצעירים. התנהגותו, העובדה שהיה שתוי והמעשה החמור מלמדים מעצם טבעם כי מדובר באדם מסוכן שלא ניתן לסמוך עליו. עוד טענה, כי המשיב עלה לישראל מאנגליה לפני מספר שנים, יש לו שורשים באנגליה ולפיכך קיימת סכנת הימלטות מן הדין.

ב"כ המשיב טען, כי המשיב הינו אדם מבוגר, רופא שיניים, איש משפחה ואדם נורמטיבי שנקלע לסיטואציה בלתי מתוכננת, הגיב למעשי בריונות שכוונו כלפיו, טעה בשיקול הדעת בשימוש באקדח, ולפיכך אין מדובר באדם מסוכן, ובכל מקרה ניתן לנטרל מסוכנות זו במעצר בית מלא, כפי שהמליץ שירות המבחן.

4.         האירוע נשוא כתב האישום הוא חמור והשימוש שעשה המשיב באקדח מעמיד חזקת מסוכנות. בתי המשפט חזרו שוב ושוב על החומרה שיש במעשי אלימות, בודאי אלה הנעשים באמצעות סכין, ודאי וודאי אלה הנעשים באמצעות נשק חם, וכי מעשים כאלה יש לעקור מן השורש ביד חזקה. ההלכה הינה, כי בדרך כלל יש לעצור עד תום ההליכים שולפי אקדחים ומניפי סכינים, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות התחשבות מיוחדת במצבו של המשיב (בש"פ 7273/00 מ"י נ' אבו דהאש, דינים עליון, נח).

לפיכך, קיימת עילת מעצר. הנסיבות הספציפיות של המקרה תיבחנה במסגרת בדיקת חלופת המעצר.

חלופת מעצר

5.         המשיב יליד 1962, נשוי ואב ל-5 ילדים, רופא שיניים, עלה לישראל מאנגליה לפני כעשר שנים ומתגורר עם משפחתו בקהילה דתית-חרדית בבית שמש. בליל שבת, 15.4.2005, היה אירוע משפחתי בבית המשיב, בו שתה יין, בירה וויסקי בחברותא עם בן דודו. לאחר חצות, כשעל גופו אקדח שקיבל במסגרת התנדבות במג"ב, יצא המשיב מהבית והלך לאחד הבנינים הסמוכים, על מנת לוודא שהכל תקין עם בנו שישן בדירת חברים. בדרכו נתקל המשיב בשלושת הצעירים שהיו בעצמם שתויים. על-פי עדויות שכנים, בלילות שבת יש באותה סביבה התגודדות של צעירים רבים משתוללים, מפריעים ונוהגים באלימות. איש מגן דוד אדום, זליג קרון שהוזעק למקום באותו לילה אמר בהודעתו בשורות 8-27: " זו הפעם העשרים לפחות שאני מגיע בתור כונן הצלה לאותו מקום עקב אלימות פיזית ואיומים בין צעירים שתויים באותו מקום בדיוק" (ראו גם הודעות של הדסה לנדסמן ודינה אוחיון). שלושת הצעירים נטפלו למשיב, התווכחו איתו, על אף שחלקם או כולם הם שומרי שבת, ביקשו מהמשיב סיגריה, ומשלא נענו - דחפו אותו. במהלך אירוע זה, שלף המשיב אקדח וירה שלוש יריות, יריה לעבר כל צעיר, וכאמור שלושתם נפגעו בחלק גופם העליון. המשיב נעלם מהמקום, חזר לביתו וסיפר  לאשתו כי עשה דבר רע, עד שהוא מבקש נפשו למות. המשטרה לא ידעה מי ביצע העבירה וחיפשה את היורה. המשיב התייצב בתחנת המשטרה והסגיר עצמו ביום ראשון - 17.4.2005 לקראת הצהריים, קרי כ-36 שעות אחרי האירוע.

6.         אין חולק בשלב זה, כי האלימות שהפעילו שלושת הצעירים כלפי המשיב לא היתה חמורה וכי תגובת המשיב הינה תגובת יתר. אפשר שהתגובה נבעה מפחד או משכרות או משילוב של שניהם. עם זאת, מצביע הסניגור על נסיבות מיוחדות: במקום האירוע התרחשו תדיר אירועי השתוללות ואלימות של צעירים, המשיב הלך במקום לתומו ללא כוונה להפריע למאן דהוא ונקלע שלא בטובתו לאירוע אלים שיזמו הצעירים, כולם היו שתויים והדבר השפיע על שיקול הדעת. המשיב חש חסר אונים מול השלושה. מדובר באדם נורמטיבי ואף למעלה מכך, איש משפחה, רופא, מתנדב במשמר הגבול, שכל חבריו ואנשי הקהילה מכירים ומוקירים אותו (צורפו מכתבים) ונדהמו ממה שקרה. לפיכך, אף אם מדובר במעשה הנראה מטבעו מסוכן, המשיב עצמו אינו מסוכן ומעצר בית דיו לנטרול מסוכנותו.

7.         שירות המבחן הגיש תסקיר מעצר חיובי על המשיב ממנו עולה, כי משפחת המשיב עושה מאמץ להתמודד עם מעצרו. המשיב עצמו סובל מתחושת אשמה ובושה; ההתרשמות הינה כי למשיב אין נטיה להתנהגות אימפולסיבית או אלימה וכי הוא נוטל אחריות למעשיו, אינו מכור לאלכוהול והוא מסוגל לעמוד בתנאים מגבילים. לפיכך, ההמלצה הינה כי המשיב ישהה במעצר בית מלא ובפיקוח מתמיד בבית ידידו ברוך ריץ' בירושלים. ריץ' הינו רואה חשבון העובד בביתו, ובהעדרו תשהה עם המשיב גב' ריץ'.

8.         ב"כ הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם. ב"כ המבקשת הגישה פסיקה בה נקבע כי אנשים נורמטיביים שהואשמו בעבירות ירי או שימוש בסכין, אף בארועים שנכפו עליהם, נכלאו עד תום ההליכים. ב"כ המשיב הגיש פסיקה בה נקבעה חלופת מעצר למי שהואשם בעבירות אלימות חמורות, לרבות ירי וסכינאות, עקב נסיבות המקרה או נסיבות אישיות מיוחדות.

9.         כאמור, הכלל הינו כי מעשה אלימות חמור כפי שמיוחס למשיב, מהווה עילת מעצר עד תום ההליכים. השאלה הינה האם אכן מתקיימות במקרה זה נסיבות מיוחדות שיש בהן להצדיק סטיה מן הכלל.

10.       במקרה מסוים בו הואשם אדם ברצח תוך שימוש בסכין נקבע, כי יש נסיבות מיוחדות: עבר נקי, אין "קווים אדומים" באישיות הנאשם והוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, ודי בכך להביא לחלופת מעצר (בש"פ 6506/03 צרפתי נ' מ"י, תקדין עליון). במקרה אחר ירה העורר באקדחו בשני אנשים, ונקבע כי אף שלעתים עצם מעשי העבירה יכולים ללמד על הסיכון לציבור, הרי נוכח עברו הנקי ואורח חיים נורמטיבי, ניתן להסתפק בחלופת מעצר (בש"פ 5938/93 סונינו נ' מ"י, תקדין עליון). במקרה נוסף היה העורר מעורב בויכוחים, קטטות ותגרות שנמשכו זמן מה, ובתגרה האחרונה שלא יזם דקר שלושה אנשים והואשם בנסיון רצח. בית המשפט העליון החליט להעדיף חלופת מעצר כיוון שהעורר לא יזם המפגש האחרון, עברו נקי והתסקיר החיובי (בש"פ 9132/03 גיזנבורג נ' מ"י, תקדין עליון 2003). במקרה נוסף דקר העורר נהג מונית, ככה סתם כי היה "עצבני". חרף מסוכנותו מצא בית המשפט העליון כי נתקיימו נסיבות מיוחדות (אף שהיו לעורר חשד של מעורבות בפלילים): גיל צעיר, חרטה, נכונות המשפחה לעזור בשיקום והחשש מפני הידרדרות. לפיכך, הוא שוחרר למעצר בית (בש"פ 5119/03 אגניו נ' מ"י, תקדין עליון). במקרה בבש"פ 4190/97 אבוקסיס נ' מ"י, דקר העורר מספר שוטרים בסכין. בית המשפט העליון ראה נסיבות מיוחדות באלה: העורר אב לתינוקת, עובד קבוע, עברו נקי, ההתפרצות האלימה הינה אירוע חריג ובדרך כלל הוא שולט ביצריו. במקרה נוסף הנאשם השתוי ידה רימון זרחן לתוך פאב וגרם לפציעות ולנזק. בית המשפט קבע, כי המעשה בוצע ככל הנראה עקב שתיית האלכוהול, וכי בנסיבות אלה מעצר בית, דיו כדי לנטרל מסוכנותו (בש"פ 4763/90, תקדין עליון).

            מפסיקה שהובאה לעיל וכן מפסקי דין נוספים עולה, כי אלו הנסיבות המיוחדות שאיפשרו הפעלת חריג, קרי שחרור למעצר בית חרף מעשה עבירה מסוכן: אירוע חריג לגבי אותו נאשם; עבר נקי; אורח חיים נורמטיבי; המלצה חיובית של שירות המבחן.

במקרים נוספים הוחלט כי יש מקום לעצור הנאשם עד תום ההליכים עקב שימוש קטלני באקדח, כאשר הסתבר כי הוא יזם המפגש עם המנוח וכי יש לו עבר פלילי (בש"פ 11321/03 מ"י נ' גולדברג, תקדין עליון); מקום בו הנאשם החזיק סכין ועשה בו שימוש בקטטה שפרצה בין שתי קבוצות ודקר קשות שני אנשים, הוחלט לעצרו חרף גילו הצעיר (חייל) ועברו הנקי עקב המסוכנות הטמונה בעצם המעשה (בש"פ 2213/04 מ"י נ' אוהד פנחס, דינים עליון כרך ס"ז).

            במקרה נוסף נעצר הנאשם עד תום ההליכים לאחר שדקר קשה שני אנשים, כיוון שהתערב בסכסוך לא לו והיה לו עבר פלילי בתקיפה (בש"פ 7273/00 מ"י נ' אבו דהאש הנ"ל).

11.       במקרה שבפני מתקיימות נסיבות מיוחדות, שיש בהן להצדיק חלופת מעצר, המנטרלת את המסוכנות העולה מעצם המעשה, טיבו וטבעו.

            המשיב הינו בעל משפחה, בעל מקצוע, אדם עובד, חיי משפחה וקהילה מסודרים. בפנינו אדם נורמטיבי, ואף למעלה מכך, שכן בנוסף הוא מתנדב, מסייע לאחרים ואורח חייו זר לאלימות. המשיב לא יזם האירוע אלא נקלע לתוכו והגיב תגובה לא שקולה גם עקב היותו שתוי. יתכן כי הידיעה כי בלילות שבת פשה האלימות והבריונות בשכונה באותו מקום, הוסיפה לחששו ופחדיו, והחמירה מבחינתו את הסיטואציה אליה נקלע. לפיכך, מבחינתו מדובר באירוע חריג ויוצא דופן, שאינו מאפיין את מהלך ואורח חייו של המשיב. מסוכנותו של המשיב נובעת מהשכרות, האקדח והסיטואציה. כל אלה ניתנים לנטרול במעצר בית בבית חברו, בפיקוח, בלא גורמי הסיכון שציינתי לעיל. שירות המבחן בדק ומצא כי המשיב מבין היטב את חומרת מעשהו, מכיר באחריות לאירוע, חש בושה וכי הוא מסוגל לעמוד בתנאים מגבילים. בכך גם התמלאו התנאים שנקבעו בפסיקה כתנאי לקיום החריג של שחרור למעצר בית אף במקרים קשים וחמורים כמו מקרה זה. לעובדה כי יש למשיב שורשים באנגליה ואביו הקשיש עדיין גר שם, אין בהכרח השלכה לעניננו, שכן המשיב עלה לארץ מרצונו ומתוך מניע אישי, משפחתו וחבריו בארץ ולפיכך אין בפני נתון לקבוע כי קיים חשש שימלט מן הדין.

            לאור האמור, יהיה המשיב במעצר בית מלא בבית חברו ברוך ריץ' ברחוב ששת הימים 23, גבעת המבתר, בירושלים, בפיקוח מלא במשך כל היממה של ברוך ריץ' או רעייתו, הגב' ריץ'. על ריץ' להודיע למשטרה מיד על כל הפרה של המשיב. המשיב ישוחרר למעצר בית לאחר שיקיים התנאים הבאים: