החלטה בתיק בש 4310/08

1.         לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב, אשר מיוחסות לו 10 עבירות של ייצור נשק, 9 עבירות של סחר בנשק, החזקת נשק שלא כדין, וניסיון לקשור קשר עם אדם לפצוע אדם אחר, ולגרום לחבלה חמורה שלא כדין.

2.         על פי כתב האישום המתוקן, מדובר בשרשרת פעולות, שתחילתן עוד מיום 2.1.08, כאשר הנאשם פנה לאדם אחר, וביקש לרכוש ממנו 100 ראשי גפרורים. כאשר דרש אותו אדם כי הנאשם יציג לו היתר המעיד על הסמכתו לעסוק בכך, זייף הנאשם מסמך כוזב, לפיו יש לו סמכות לקבל את אותם ראשי גפרורים, וקיבל את אותו חומר.

בהמשך, לאחר שנוצר קשר בין סוכן משטרתי לבין הנאשם ייצר הנאשם, ולאחר מכן מכר, לאותו סוכן, מטעני חבלה. לפי האישום הראשון, מדובר
ב - 1000 יחידות דינמיט, תמורת 400  ש"ח, וכן מטען חבלה מאולתר.

3.         האישום השני, עוסק בתקופה קצת מאוחרת יותר, דהיינו: 5 ימים לאחר מכן, ביום 19.2.08. ביום זה, התקשר הנאשם אל אותו סוכן והציע לסוכן לרכוש ממנו מטעני חבלה. בהמשך נאמר, שנפגשו הצדדים, כאשר הנאשם, לפני כן, ייצר בביתו שלושה מטעני חבלה, ומכר אותם לסוכן הנ"ל תמורות 7,500 ש"ח.

4.         האישום השלישי, אירע כשבוע לאחר מכן, ביום 28.2.08. אז, ייצר הנאשם חמישה מטעני חבלה, מכר אותם לסוכן, והפעם תמורת 12,500 ש"ח. לעניין המטענים האחרונים, הנאשם צייד את הסוכן בכבלים לאורך 40 מטר, לצורך הפעלת המטען מרחוק, והסביר לו והזהיר אותו כי מדובר במטענים בעלי עוצמה רבה, שהצינור ממנו הם מורכבים מלא בחומר נפץ, ולכן, על מנת להפעילם מרחוק, מבלי להיפגע, יש להתרחק מרחק של 40 מטרים מהמטען (סעיף א5 לאישום השלישי).

5.         האישום הרביעי, עוסק בהחזקת מטעני החבלה וחומרי חבלה נוספים בביתו של המשיב.

6.         עבירה נוספת - המצויה בחלקו השני של האישום השלישי - היא עבירת הניסיון לקשור קשר לביצוע פשע. הנאשם דיבר עם אחד מהאנשים אשר להם הוא מכר מטעני חבלה, וביקש ממנו להרוג את החותן שלו, במכות רצח, לשבור לו את הידיים והרגליים, ולדוקרו ברגליו, והכל בגלל סכסוך שהיה בין הנאשם לבין אשתו, על גובה המזונות. בעניין אחרון זה, מקובלת עליי דעתו של הסנגור, כי אין הכרח לפרש את המילים "מכות רצח" כרצח ממש, אלא ייתכן, וזאת על בסיס ההנחה כי כל ספק פועל לטובת הנאשם, שמדובר בנוסח מילולי שפירושו הוא: מכות חזקות ולא רצח ממש.

על כל פנים, עצם הרעיון של השלכת מטען חבלה לעבר ביתו של אדם, כאשר הנאשם מספר לסוכן באיזה שעה בדיוק יוצא חמו לבית הכנסת בבוקר, מעידה על כוונה לבצע לפחות זריקת מטען חבלה לעבר ביתו של אותו חותן.

7.         בדיון בפניי, טענה המדינה כי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

8.         ב"כ הנאשם, עו"ד הרמן, שטען ארוכות, הסכים לעיקרון כי מדובר במקרה שבו יש עילת מעצר. כמו כן, הסכים הסניגור לכך שיש עילת מסוכנות.

9.         טענתו המרכזית של הסנגור הייתה כי, בנסיבות אלה, זכאי הנאשם לכך שתיבדק חלופת מעצר. לעניין זה אף התבסס הוא על החלטה של בית משפט המחוזי בחיפה, שבו, לטענתו, הנסיבות חמורות יותר. הכוונה להחלטתו של השופט רון שפירא, בב"ש 4329/07, שם נידונה השאלה האם ניתן לשחרר למעצר בית ארבעה שוטרים ואזרח שהיו מעורבים בהכנת מטעני חבלה והצבת מטעני החבלה בחלון של בית של עבריינים, לאחר שהיה עימות קודם בין אותם שוטרים לבין אותם עבריינים. בית המשפט המחוזי בחיפה שחרר את השוטרים (ושותפם האזרח) למעצר בית.

10.       ב"כ המדינה, טענה כי במקרה שלפנינו אין מקום אפילו להפניית המשיבים להכנת תסקיר מעצר. לעניין זה, הביאה, ב"כ המבקשת, פסיקה, כולל פסקי דין של הנשיאה בינייש, כאשר כיהנה כשופטת בבית משפט העליון בתיקי מעצרים. אחת מהדוגמאות היא בש"פ 5804/01, שאף בו הדיון היה במעצר עד תום ההליכים, בעבירה של הובלת נשק, עסקאות נשק, וכדומה.

כמו כן, ציינה ב"כ המדינה, כי אין מקום להטריח את שירות המבחן בהכנת תסקירי מעצר, כאשר יש עומס כה רב על שירות המבחן, שכן המקרה שבפנינו נימנה על אותם מקרים קיצוניים וברורים, שבהם אין סיכוי שתינתן חלופת מעצר. לעניין זה הפנתה ב"כ המדינה לשתי החלטות של נשיאת בית משפט זה, כב' השופטת מוסיה ארד : ב"ש 10364/07 וב"ש 9789/07, אשר בהם מופיע נימוק זה, לכך שאין צורך בהכנת תסקיר מעצר, במקרים ברורים שבהם אין סיכוי לכך שבית משפט יורה על חלופת מעצר.

11.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שבדקתי את נתוני תיק זה, הגעתי למסקנה כי אכן מדובר באחד המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם שום חלופת מעצר לא תסכון.

12.       היום בבוקר, כאשר הובא בפניי תיק אחר, שבו מדובר היה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, והעבריין עבר עבירה חד פעמית, אם כי ביום אחד הספיק לעבור מספר עבירות, סברתי כי יש מקום לשקול חלופת מעצר. אך, במקרה שלפנינו, לאחר ששקלתי את כל הנתונים, סבור אני כי הסיכון של המעשים שביצע המשיב, והפוטנציאל הגלום בסיכון העתידי, הם כה חמורים, שיש להשאירו מאחורי סורג ובריח, עד להכרעה בדינו.

13.       נימוק ראשון שהביאני לכך,  הוא עצם העובדה שמדובר באדם אשר מייצר מטעני חבלה.

על פני הדברים ישאל השואל: הרי ייצור נעשה בתע"ש או ברפא"ל או במפעל אחר?

התשובה לכך היא, כי אכן מדובר באדם יוצא דופן, שידע רב לו, וניסיונו העשיר הביא אותו לכך שהקים ליד ביתו מעבדה, שבה יש חומרי חבלה רבים, וכן חומרים כימיים רבים, ובה הוא, אכן, מייצר את מטעני החבלה.