החלטה בתיק בש 4257/05

בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 .

ה ע ו ב ד ו ת

1.      להלן תפורטנה העובדות החשובות לענייננו, כפי שאלה עולות מהבקשה, מתגובת הצדדים וטיעוניהם, וכן מתיק החקירה פא 201050/05 שנמסר לעיוני במהלך הדיון.

המבקשת, חברה להשכרת ולמכירת רכב, רכשה בשנת 2005 רכב מדגם מאזדה לאנטיס, מס' רישוי 4692214 ששימש אותה בעסקיה (להלן: "הרכב").

המבקשת רשומה במשרדי הרשוי כבעלת הרכב.

2.      המבקשת השכירה את הרכב לאחד, דניס פסנקו, ת"ז 321877680, לתקופה שמ-16.10.05 ועד 23.10.05.

הרכב לא הוחזר בתום תקופת השכירות, ועל כן, הודיעה המבקשת למשטרה ב-30.10.05 שהרכב נגנב.

הרכב הוכרז כגנוב במערכת המשטרתית.

3.      בתאריך 8.11.05 אותר הרכב באקראי על-ידי ניידת סיור של משטרת לוד.

         ברכב נהג המשיב 2, שטען כי הוא בעל הרכב, וכי רכש אותו כדין מבעליו הקודם - דניס פסנקו.

4.      משיב 2 נחקר כחשוד בגניבת הרכב ובזיוף מסמכיו והכחיש את החשדות. בחקירתו טען המשיב 2, כפי שטען בתגובתו לבקשה, כי רכש את הרכב כדין ב-27.10.05, שילם למוכר 120,000 ש"ח, ואף שעבד את הרכב לבנק לאומי לישראל בתמורה להלוואה.

         המשיב 2 הציג בחקירתו זיכרון דברים באשר לרכישת הרכב מדניס פסנקו במחיר 120,000 ש"ח, וכן, מסמכים לפיהם שעבד את הרכב.

         הרכב נגרר על-ידי המשטרה לחניון משטרתי, ומוחזק בידי המשטרה.

5.      מתיק החקירה עולה כי מי שמכר את הרכב למשיב 2 הוא אדם שהתחזה לפניו בשם "דניס פסנקו", באמצעות מסמכים שנגנבו מדניס פסנקו האמיתי, זמן לא רב קודם לכן, בשוק הסיטונאי בתל-אביב.

עוד הסתבר כי בדרך כלשהי, שלא הובררה עד תום, נרשמה הבעלות ברכב במשרד הרשוי על שם דניס פסנקו, והועברה ב-30.10.05 למשיב 2.

החוקרים ממשיכים במאמציהם לאיתורו של האדם שהתחזה כדניס פסנקו, ולפענוח ההונאה אשר איפשרה את העברת הבעלות ברכבה של המבקשת, ללא ידיעתה.

הבקשה ועמדות הצדדים

6.      המבקשת עותרת לבית-המשפט להורות על מסירת הרכב לידיה.

         הבקשה שהוגשה ב-10.11.05, למחרת איתורו של הרכב, סומכת על העובדה שהמבקשת היא בעלת הרכב, שמעולם לא הביעה הסכמתה להעברתו לאחר, וזכותה הקניינית גוברת על כל זכות אחרת.