החלטה בתיק בש 4208/06

בפני בקשה לאפשר לסניגור, ב"כ המבקש, לעיין במסמכים ובחומר חקירה וזאת בזיקה להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

למען הבהרת המחלוקת יפורטו הפרטים כדלקמן:

בעקבות תלונת מתלוננת בעבירות הקשורות בסחר בבני אדם, נפתחה חקירה כנגד המבקש. המבקש עצמו מרצה עונש מאסר ברוסיה. המתלוננת שהתה בארץ והגישה את תלונתה כנגד המבקש ואדם נוסף בחודש מאי 2005 ומאז היא שוהה במקלט לקורבנות סחר בבני אדם. מאז הגשת התלונה בוצעו פעולות חקירה שונות. המתלוננת מבקשת לעזוב את הארץ ולשוב לארצה.

לביהמ"ש המחוזי בחיפה הוגשה בקשה בב"ש 3561/06 שעניינה גביית עדות מוקדמת. המתלוננת העידה בחקירה ראשית בפני הרכב וצפויה להעיד בחקירה נגדית. ב"כ המבקש פנה בבקשה לאפשר לו לעיין בחומר החקירה וזאת כדי שיוכל לחקור כיאות ולהגן על המבקש. יובהר כי בעת הזו טרם הוגש כתב אישום ואין כל ודאות כי יוגש כתב אישום. גביית העדות המוקדמת באה, כאמור, עקב רצונה של המתלוננת לצאת את הארץ. המבקש עצמו אינו בישראל כעת. כאשר יחזור, אם יחזור, כי אז תגבה ממנו עדות ויושלמו פעולות חקירה שונות ובסיומן תתקבל החלטה האם להגיש כתב אישום.

סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי פותח במילים " הוגש כתב אישום...". בהמשך הוראות סעיף 74 מתייחס החוק לזכויות של " נאשם". למעשה, לעת הזו, המבקש הוא לכל היותר בגדר חשוד, שנפתחה כנגדו חקירה. ככלל, אין להוראות סעיף 74 לחסד"פ תחולה בשלב דיוני זה.

השאלה המתעוררת היא במצב בו נגבית עדות מוקדמת, העתידה בסופו של יום להיות חלק מחומר ראיות במסגרת של כתב אישום ותיק פלילי, וזאת אם יוגש כתב אישום. עדות זו תהיה חלק מהעדויות, אם וכאשר יוחלט על הגשת כתב אישום ומשקלה יהיה כשל עדות הנגבית בבית משפט (להבדיל מחומר חקירה שנגבה במסגרת הרשות החוקרת). מכאן טענת הסניגור היא שיש לאפשר לו לעיין בחומר החקירה וזאת גם אם לא הוגש כתב אישום, באופן שיאפשר לו לחקור בחקירה נגדית יעילה את המתלוננת ולהגן על האינטרסים של המבקש.

התכלית של גביית עדות מוקדמת היא, לשמר עדות שיש חשש שלא ניתן יהיה לגבותה בשלב מאוחר יותר. הכינוי "עדות מוקדמת" אינו מרמז על כך שיוגש כתב אישום. ניתן לשמוע עדות "לאלתר" בכל שלב משלבי ההליך הפלילי ואפילו לא יוגש בסופו של דבר כתב אישום באותו עניין. ראה:

י. קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק ראשון (תשס"ג - 2003), עמ' 645.

בקביעת משקלה הראייתי של עדות מוקדמת ראוי להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים:

1.      השלב שבו נגבתה העדות המוקדמת והשלכתו על יעילותה של החקירה הנגדית.

2.      אי קיומה של חקירה נגדית, בשל אי נוכחות החשוד או הנאשם או מסיבה אחרת כלשהי (לנוכח היעדר אפשרות לקרוא לעד לחקירה נוספת).

3.      קיומה של החקירה שלא בפני השופט או ההרכב הדן בעניין וכיוצ"ב גורמים הנעוצים בגביית העדות "לאלתר" ובשלב "מוקדם".

ראה:

י. קדמי, עמ' 656;

סעיף 121 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

על מנת להבטיח מתן מלוא המשקל הראייתי לעדות המוקדמת, מן הראוי להקפיד על כך, שהעדות תישמע בנוכחות הנאשם (או החשוד) וכי תינתן לנאשם (או החשוד) שהות מספקת ללמוד את חומר החקירה הקיים ולמנות לעצמו סניגור שיוכל לקיים חקירה נגדית הולמת.

ראה:

ע"פ 107/74 אדנאן ג'מיל אבו מחסן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2), 302, עמ' 305-306;

י. קדמי, עמ' 659.