החלטה בתיק בש 4159/06

עיקרי העובדות בכל הנוגע לאישום המיוחס למשיב פורטו בהחלטה מיום 07.01.07. בתמצית יצויין, כי הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיון למעשה סדום ועבירה של מעשים מגונים, כאשר על פי המיוחס לו בוצעו עבירות מספר פעמים בקטין יליד 1993. בית המשפט קבע בהחלטה הנ"ל כי קיימות ראיות לכאורה, המבססות סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו. עוד קבע בית המשפט כי מעבר לחזקת המסוכנות הקבועה בחוק, הרי שהראיות מצביעות על מסוכנות מינית הן כלפי הקטין המתלונן והן כלפי קטינים בכלל. הטעם לכך, כפי שפורט, הוא היותו של הקטין המתלונן קורבן אקראי. עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי נעשה ניסיון להשפיע על המתלונן לבטל את תלונתו ומכאן גם נקבע כי קיימת עילת מעצר נוספת, שעניינה חשש להשפעה על עדים.

עם זאת, הורה בית המשפט באותה החלטה על הגשת תסקיר. יצויין כי בהחלטה נרשם בטעות כי אין למשיב עבר פלילי ומסתבר כי יש לו עבר פלילי בעבירות אלימות ורכוש. עניין זה חשוב בכל הנוגע למידת האמון שניתן לתת במשיב. עם זאת, יודגש כי אין עבר קודם בעבירות מין.

שירות המבחן הגיש תסקיר. ניתן ללמוד מתסקיר המבחן, כי קצין המבחן התלבט בהמלצתו. אמנם בסופו של יום, המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב ממעצר ואולם זאת, מבלי ששלל את מסוכנותו המינית ובין היתר, בשים לב למצבו האישי בעת שהייתו ממעצר.

טוען הסניגור בפני כי שירות המבחן לא קבע שקיימת מסוכנות ובנסיבות אלו, יש לאמץ את המלצתו. לא אוכל לאשר את המלצת שירות המבחן.

כאשר מדובר בעבירות מין בקטינים, ולאחר שבית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה קיימת מסוכנות לא רק כלפי הקטין המתלונן אלא כלפי קטינים בכלל, כי אז השאלה שהיה על שירות המבחן לחוות דעתו בה, האם ניתן לשלול מסוכנות כלפי כלל ציבור הקטינים. מעיון מדוקדק בתסקיר, עולה כי שירות המבחן לא שולל את המסוכנות הנ"ל ולמעשה מתקשה להעריך את מידת הסיכון להישנות מקרים דומים. שירות המבחן ציין כי מדובר בנאשם הממוקד בעצמו, מכחיש כל נטייה מינית מסוג המיוחס לו בכתב האישום ואולם לא עלה בידו להסביר לקצין המבחן מדוע לטענתו מפליל אותו הקטין המתלונן.

בנסיבות אלו, לא יכול היה שירות המבחן לחוות דעה בעניין מסוכנות ובמצב הדברים, כאשר יש ראיות המבססות סיכוי סביר להרשעתו בעבירת מין חמורה כנגד קטין, ובהעדר אפשרות לשלול מסוכנות, סבור אני כי הכף נוטה לטובת ההגנה על שלום הציבור בכלל והקטינים בפרט.

אמנם, לבית המשפט הוצעה חלופת מעצר, לרבות בפיקוח איזוק אלקטרוני, ונטען כי ניתן יהיה למנוע אפשרות של מפגש עם קטינים. ואולם, אינני סבור כי בנסיבות אלו וכאשר המסוכנות המינית עולה מהתנהגותו, ניתן להסתפק בחלופת מעצר גם אם בפיקוח של אזיק אלקטרוני או מפקח אנושי.  קטינים מצויים בכל מקום. מכתב האישום ומהראיות עולה כי, לכאורה, ביצע המשיב עבירת מין חמורה כלפי קטין אקראי. לא ניתן יהיה להבטיח כי גם בחלופת מעצר אחרת, במקום מרוחק ממקום מגוריו ובפיקוח של אנשים ראויים, לא יווצר כל מגע בינו ובין קטין אקראי זה או אחר. בנסיבות אלו, כאשר שירות המבחן מתקשה לאמוד את מסוכנותו סבור אני כי יש להעדיף את ההגנה על שלום הציבור על פני האינטרס האישי של המשיב, וזאת גם אם מביאים בחשבון את חזקת החפות ואת משכו הצפוי של הדיון בתיק העיקרי.

אשר על כן ובסיכומו של דבר, לאחר שקבעתי שקיימות ראיות לכאורה, להוכחת האישום, ולאחר שקבעתי שמחומר הראיות עולה מסוכנות וזאת מעבר לחזקה הקבועה בחוק, ובהתחשב בעובדה שתסקיר המבחן אינו שולל את החזקה או את המסוכנות כפי שהיא עולה מחומר הראיות, סבור אני כי אין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

אוסיף עוד בשולי האמור לעיל, כי במסגרת הדיון בתיק העיקרי, ראוי לכוון את סדר העדויות כך, שהעדויות הקשורות בקטין עצמו, בין אם עדות הקטין המתלונן (אם יעיד) ובין אם עדות חוקרת הילדים, ישמעו תחילה ולאחר מכן, ואם יהיה בעדות בבית המשפט כדי לשנות את תמונת הראיות שבפני בית משפט זה, בשלב זה, כי אז ניתן יהיה לפנות בבקשה מתאימה לעיון חוזר.

בכפוף לאמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בתיק פ"ח 3079/06.

ניתנה היום י"א בשבט, תשס"ז (30 בינואר 2007) במעמד המשיב, ב"כ המשיב וב"כ המבקשת.                                                                                 

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: