החלטה בתיק בש 3988/08

1.       בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב, נזדנטי יורי, עד לתום ההליכים נגדו בת"פ 2131/08 של בית משפט זה, זאת בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

2.       נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפת בת זוג, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ובנוסף תקיפת קטין בנסיבות חמורות.

3.       מכתב האישום עולה כי המתלוננת והמשיב היו נשואים בעבר והתגרשו, אך הם ממשיכים להתגורר יחדיו. בכתב האישום נטען כי במהלך שנת 2007 ועד למועד הגשת כתב האישום כנגד המשיב, נהג המשיב להכות ולקלל את המתלוננת, זאת בתדירות של כאחת לחודש וזאת לאחר שהיה המשיב שותה לשוכרה, עוד נטען כי ביום 28.03.2008 בסמוך לשעה 06:00 העיר המשיב את המתלוננת, ע"י כך שהכה אותה בגבה וקילל אותה, עוד נטען כי בשעות הצהריים של אותו היום לאחר ששתה שתייה חריפה קלל המשיב את המתלוננת, משך בשערה והכה אותה, באירוע זה נכחה בבית חברתה של המתלוננת, אשר מנעה מן המשיב להמשיך ולהכות את המתלוננת. עוד נטען כי בשעות הערב של אותו היום שוב קילל המשיב את המתלוננת, הכה אותה בכל גופה ובראשה ואף קרע את חולצתה, בשלב זה על פי הנטען נחלץ בנו הקטין של המשיב (להלן- הבן) לעזרתה של המתלוננת ובתגובה בעט בו הנאשם בבטנו, בשל כך יצא הבן את הבית והזעיק את המשטרה, ע"פ הנטען תקיפתה זו ע"י המשיב גרמה לחבלתה של המתלוננת.

4.       ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טוען לכרסום בראיות אלו, כרסום זה בא לידי ביטוי לטענתו בסתירות בעדויותיהם של המתלוננת ושל הבן, וכן בעובדה כי לבן ולמשיב ישנם יחסים גרועים, והבן אף שיקר בעבר והביא למעצרו של המשיב, בכרסום זה לשיטתו של ב"כ המשיב יש בכדי להצדיק את שחרורו של המשיב.

5.       לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי כי ישנן ראיות לכאורה כפי שמסכימים בניהם הצדדים.

6.       אשר לטענתו של ב"כ המשיב לכרסום בראיות לכאורה, הרי שאיני מוצא כרסום שכזה בראיות וודאי לא כרסום אשר יש בו להביא לשחרורו של המשיב.

7.        הראיות לכאורה כנגד המשיב הן עדויותיהם של המתלוננת והבן וכן עדותה של הגב' אלה בוריקין, אשר הגיע לביתם של המתלוננת והמשיב והייתה עדה לתקיפתה של המתלוננת בצהריו של יום ה-28.03.2008, כן ניתן לציין כי בהשלמת חקירה, אשר נערכה ביום 01.04.2008 נמצאו סימני חבלה על גופה של המתלוננת.

אציין כי איני מוצא ליקויים או סתירות ממשיות בעדויותיהם של המתלוננת והבן, כפי

שטוען ב"כ המשיב, אך גם אם נקבל את טענתו של ב"כ המשיב לעניין הבעייתיות

בעדויותיהם של המתלוננת והבן הרי שעדויות אלו מקבלות חיזוק האחת מהשנייה

והחשוב מכך, עדויות אלו מקבלות חיזוק מצידה של עדת ראיה, אשר אינה קשורה כלל

לאירוע. כן מקבלות עדויותיהם של המתלוננת והבן חיזוק מסימני החבלות אשר היו על

גופה של האם, אשר אומנם לא נצפו בעת מסרה המתלוננת עדות, אך בדו"ח פעולה מיום

01.04.2008 מצוין כי נמצאו מספר סימני חבלה בגופה של המתלוננת, נמצאו סימני חבלה

כחולים ביד שמאל של המתלוננת וברגליה וכן שריטה מאחורי אוזנה הימנית של

המתלוננת,ויודגש כי סימני אלימות אלו בגופה של המתלוננת פועלים את פעולתם לחיזוק

הראיות כנגד משיב, גם כאשר אלו לא נצפו באופן מיידי, אלא רק לאחר 4 ימים מהאירוע.

לאור כך כאשר בחנתי את כלל הראיות המצויות בתיק, הרי שמצאתי כי אכן ישנן ראיות

לכאורה  לצורך מעצרו של המשיב.