החלטה בתיק בש 3900/08

(בעניינו של המשיב מס' 2)

א. רקע

1.       בקשת המבקשת להאריך מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המתנהלים נגדם, לפי כתב אישום שהוגש בתיק פ' 7165/08.

          מעצרו של המשיב מס' 1 הוארך בהסכמה בישיבה שהתקיימה בתאריך 19.10.2008, ועל כן, בקשה זו עוסקת בעניינו של המשיב מס' 2.

2.       בכתב האישום שהוגש נגד המשיבים נטען, כי בתאריך 2.10.2008 קשרו המשיבים קשר לשדוד את סניף בנק הדואר בישוב תרשיחא, שם הם מתגוררים. המשיבים הגיעו למקום בשעות הצהריים, אך מכיוון שהיו במקום אנשים, עזבו המשיבים את המקום. נטען, כי בשעה 16:00 שבו המשיבים למקום, כשהמשיב מס' 1 מצויד בסכין, ושני המשיבים לובשים מעילים ועל פניהם כיסוי. באותה עת שהתה במקום עובדת המקום, הגב' אמאל שאהין.

          על פי כתב האישום, המשיב מס' 1 נכנס אל תוך סניף הדואר פנימה, בעוד המשיב מס' 2 ממתין לו מחוצה לו. בתוך הסניף שלף המשיב מס' 1 את סכינו ושדד סכום של 7,200 ש"ח, וברח מהמקום. לאחר מכן חילקו המשיבים את סכום הכסף ביניהם.

          על כן, המשיבים מואשמים בעבירה של קשירת קשר לבצע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, וכן בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב), בצירוף סעיף 29, לחוק העונשין.

3.       לצד כתב האישום הוגשה בקשה להאריך את מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המתנהלים נגדם.

4.       באת כוח המבקשת טענה, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת מעורבותו של המשיב מס' 2 בשוד, ועוד טענה, כי מסוכנותו מקימה עילה להארכת מעצרו עד לתום ההליכים. לעומת טענות אלה טען בא כוח המשיב מס' 2, כי משיב זה כלל לא היה מעורב בשוד, לא כמבצע בצוותא, לא כמסייע לפני או אחרי המעשה ולא בכל צורה אחרת. בא כוח המשיב מס' 2 הוסיף וטען, שאפילו אמצא כי קיימות ראיות כלשהן המצביעות על מעורבות כלשהי של המשיב מס' 2 בשוד, הרי אלה ראיות חלשות ביותר, ובשום מקרה אינן מצדיקות מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, ויש אפוא מקום לשחררו לחלופת מעצר שהוצעה על ידו.

ב. ראיות לכאורה

5.       כאמור, בא כוח המשיב מס' 2 מיקד טענותיו בכך שאין בחומר החקירה ראיות לכאורה המצביעות על מעורבות כלשהי של המשיב מס' 2 באירוע השוד. עמדתו של המשיב מס' 2, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהודעותיו בחקירה היא, שהוא פגש במשיב מס' 1 באופן מקרי, והמשיב מס' 1 ביקש ממנו ללוותו לסניף הדואר מבלי לספר לו כי הוא עומד לבצע שוד במקום. המשיב מס' 2 התלווה אפוא למשיב מס' 1, וכאשר הגיעו השניים למקום המשיב מס' 1 נכנס אל תוך הסניף, והמשיב מס' 2 הלך לביתו, וכלל לא ידע שהמשיב מס' 1 ביצע שוד במקום.

6.       עיינתי בחומר החקירה, ומצאתי כי קיימות ראיות הקושרות את המשיב מס' 2 לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ולהלן אסקור ראיות אלה:

(א)     הודעותיו של המשיב מס' 1:

          ההודעה הראשונה שנגבתה מאת המשיב מס' 1 נגבתה בתאריך 2.10.2008 (יום ביצוע השוד) בשעה 20:17. בהודעתו זו הכחיש המשיב מס' 1 כי ביצע את השוד, ומסר כי לאחרונה היה במקום כחודשיים לפני כן על מנת לקבל מכתב שנשלח אליו מבית המשפט. על קשריו עם המשיב מס' 2 מסר כי הם היו חברים בעבר "עד לפני שנה", אך עתה "לא חברים, רק שלום שלום". על סכום כסף בסך 800 ש"ח, שנמצא חבוי בתחתוניו בעת שנעצר, מסר, כי מדובר בסכום כסף שקיבל מאביו. אביו של המשיב מס' 1 הכחיש כי נתן לו סכום כסף, ולטענתו המשיב מס' 1 גנב סך 1,000 ש"ח מארנקו.

          בהודעה נוספת, שנגבתה בתאריך 6.10.2008 בשעה 10:48, מסר המשיב מס' 1, כי החליט לשדוד את סניף הדואר כיוון שהיה זקוק לכסף. בתאריך 2.10.2008 פגש את המשיב מס' 2 במקרה ברחוב וסיפר לו שהוא הולך להפקיד סכום כסף בסניף הדואר, וביקש אותו לבוא עמו. המשיב מס' 2 הצטרף אליו "ואני לא סיפרתי לו על מה שאני הולך לעשות". המשיב מס' 2 בא עמו והמתין לו מחוץ לסניף הדואר. המשיב מס' 1 ביקש מהמשיב מס' 2 להמתין לו מחוץ לסניף הדואר, הסתיר את פניו בכובע של המעיל שלבש ("קפוצ'ון"), נכנס לסניף הדואר, וביצע את השוד. לשאלת החוקר השיב המשיב מס' 1: "אני נשבע לך שלא סיפרתי לסלים כלום על מה שאני הולך לעשות, אני אמרתי לו רק שיבוא איתי, כי אני הולך להפקיד כסף בדואר".

          בהודעה שלישית, אשר נגבתה מאת המשיב מס' 1 בתאריך 6.10.2008 בשעה 16:04, הודה המשיב מס' 1 כי הוא היה זה שביצע את השוד בסניף הדואר. באשר לחלקו של המשיב מס' 2 מסר המשיב מס' 1, כי "סלים ירד איתי בזמן שהלכתי לבצע את השוד, וסלים לא ידע שאני הולך לעשות שוד".

          גם גרסתו השלישית של המשיב מס' 1 לא הייתה הגרסה האחרונה, ובהודעה שמסר בתאריך 11.10.2008 בשעה 17:04 מסר הדברים הבאים:

"ביום 2.10.2008 פגשתי את סלים אצל ראניה בבית של אחותו ודברנו שאנחנו הולכים לעשות שוד בדואר, וסיכמנו את זה ביחד. ירדנו ליד הדואר בשעות הצהריים, לא זכור לי שעה, והיו שם אנשים ולכן לא יכולנו להיכנס ... ואז חזרנו לבית של אחותו ראניה עד שעה ארבע בערך ואז ירדנו פעם נוספת. עמדנו למטה במדרכה וחיכינו עד שמישהי שהייתה בפנים יצאה ואני נכנסתי לאחר שאמרנו עכשיו אין אף אחד. אני הרמתי את הממחטה שהייתה לי על הצוואר שלי לפנים כיסיתי את הפנים שלי וסלים לא זוכר בדיוק במה כיסה את הפנים שלו, אבל הוא כיסה אותו. ואז אני נכנסתי וסלים לא נכנס איתי. אני לא ידעתי למה לא נכנס אבל המשכתי פנימה ועשיתי את מה שסיפרתי בחקירה קודמת. כשיצאתי  לא מצאתי את סלים ליד הדואר אבל התחלתי לרוץ לכיוון בית הקברות המוסלמי ובאיזה שהוא שלב שמעתי את סלים קורא לי מאחור עווני עווני, אבל אני המשכתי לרוץ והוא בא אחרי ליד בית הקברות, ולקח ממני אלף שבע מאות שקל והלך ....".

          בתשובה לשאלות החוקר, מסר המשיב מס' 1 , כי מעיל בצבע אפור שהמשטרה מצאה בפח אשפה הוא המעיל של המשיב מס' 2, וכי באותו יום המשיב מס' 2 לבש מעיל זה, אם כי המשיב מס' 1 לא ידע לומר מתי המשיב מס' 2 זרק את מעילו לפח האשפה.