החלטה בתיק בש 3866/07

בפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, על רקע כתב האישום, המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו - שתי עבירות.

מיוחס למשיב כי בתאריך 11/04/07 סמוך שעה 12:00, בערד, תקף שלא כדין את הגברת אוליסיה גרויסמן, אם בנו, (להלן: "המתלוננת") בכך שהכה בה באמצעות ידו בפניה ונגח בה באמצעות ראשו בפניה.

כתוצאה מהתקיפה, איבדה המתלוננת את הכרתה ונגרמה לה חבלה של ממש, בדמות נפיחות בגשר האף.

בעקבות המתואר לעיל, הגיע למקום מתנדב המשטרה, ריקרדו, הציג למשיב תעודת מתנדב והורה לו להמתין במקום עד להגעת ניידת משטרה.

במעמד זה ברח המשיב מהמקום ובכך ביצע מעשה בכדי להכשיל את המתנדב בתפקידו.

עוד מיוחס למשיב כי בתאריך 21/04/07, בסמוך לשעה 19:00, נראה המשיב על ידי השוטר אלעד קרדי, (להלן: "השוטר"), ברחוב ההגנה בב"ש ומשנתבקש על ידי השוטר להזדהות, טען המשיב כי הוא מתגורר בשכונה ג' בב"ש ולא מסר לשוטר את שמו האמיתי. בכך ביצע המשיב מעשה בכוונה להכשיל את השוטר בעת מילוי תפקידו.

ב"כ המשיב, הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, יחד עם זאת טענה לכרסום בראיות שאינו מצדיק המשך הישארותו של המשיב במעצר, וזאת בהתחשב בכך שהתשתית הראייתית נסמכת על עדותה של המתלוננת בלבד, עדות שלטענתה קיימות בה סתירות, כמו כן, המתלוננת ביקשה לבטל את התלונה.

באשר למסוכנות, טענה ב"כ המשיב, כי האירוע היה בתאריך 11/04/07 והמשיב נעצר אך ורק בתאריך 21/04/07, דבר המלמד שהמשיב לא מהווה סיכון למתלוננת, הואיל ובתקופה זו לא יצר קשר עם המתלוננת ולא התקרב אליה.

עוד הדגישה ב"כ המשיב, כי מדובר במשיב שנמצא בגפו בארץ ויש לו אב חולה סרטן הגר בערד.

לאור האמור לעיל, עותרת ב"כ המשיב, להורות על שחרורו של המשיב, כנגד הפקדה כספית והתייצבות בתחנת המשטרה, לחילופין, לחלופת מעצר באשקלון.

עיינתי בחומר החקירה שהונח בפני והגעתי למסקנה שהמבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית, כנדרש להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. עיקר הראיות ביחס למעשה התקיפה, נסמך על עדות המתלוננת מיום 11/04/07, שעה 13:30, בין היתר מוסרת המתלוננת בהודעתה "ואז נפגשנו אני וארטיום בכניסה לבית הספר והתחיל ויכוח בינינו על המתנה שהמשיב הביא לילד... אמרתי למשיב שאני לא צריכה את המתנות שלו, אני בעצמי יכולה לקנות לילד מתנות... באמצע הויכוח המשיב נתן לי סטירה עם הידיים שלו בלחי ימין... אני זרקתי את מכונית הצעצוע לכיוונו והלכתי וצעקתי לכיוון המשיב שהבן המשותף שלנו יקרא 'אבא' לא לך אלא למישהו אחר... ואז המשיב רץ אלי ונגח בי עם הראש שלו ונתן לי על האף שלי מכה ואז נפלתי ואיבדתי את ההכרה ולא ידעתי מה קורה וכאשר פתחתי את העיניים, ראיתי שיש לידי רופאים ואחיות... לאחר שהתעוררתי, המשיב אמר לי שהוא מצטער ושאני ארגע... אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר איתו... לאירוע היה עד, מתנדב משא"ז בשם ריקרדו והוא זה שהזמין משטרה, עוד אמר לי שהוא ראה את הכול". 

הודעה נוספת מסרה המתלוננת בתאריך 12/04/07 שעה 12:14 ושוב חזרה המתלוננת על אופן התרחשות האירוע, יחד עם זאת, מסרה כי ברצונה לבטל את התלונה, כי היא לא מעוניינת בטיפול של המשטרה מאחר ובכוונתה לעזוב את הארץ ולחזור לאוזבקיסטן, כי שם הבית שלה.

עוד מסרה כי היא אשמה במה שקרה, כי עצבנה אותו בכך שאמרה לו שהבן שלו יקרא למישהו אחר 'אבא' וזה הרגיז אותו וגם בגלל שזרקה עליו את מכונית הצעצוע שהביא לילד.

עדות המתלוננת נתמכת גם בדברי המתנדב ריקרדו פליו, מיום 11/04/07, שהיה בקרבת מקום, אולם בפועל לא ראה את מעשה התקיפה, אלא הבחין במתלוננת על הרצפה והמשיב מחזיק אותה, עד להגעת הצוות הרפואי. עוד מוסר המתנדב, כי הורה למשיב להמתין במקום, אולם המשיב ברח מהמקום.

בנוסף קיימת עדת הגברת נטליה זילבר, מיום 12/04/07 וכן עדות הגברת רבקה ליפו, מדובר בשתי עדות שעמדו בסמוך להתרחשות האירוע המתואר לעיל, אמנם מוסרות כי לא ראו את אקט התקיפה עצמו, אלא שמעו את מהלך הויכוח הקשה שהיה בין המשיב למתלוננת.

גרסת המשיב

המשיב בגרסתו מיום 21/04/07 שעה 21:07, הכחיש שתקף את המתלוננת, אולם אישר כי היה ויכוח מילולי ולדבריו "כאשר היא הניפה יד כדי לתת לי מכה עם הצעצוע, אני דחפתי אותה עם הידיים כדי להרחיק אותה ממני, היא התעלפה ונפלה... אני הרמתי אותה והיו שם אנשים מסביב שהתחילו לצעוק, שפכתי עליה מים והיא חזרה להכרה".

באשר לדבר עזיבתו את מקום האירוע, על אף שנתבקש על ידי מתנדב המשמר האזרחי להמתין לבוא הניידת המשטרתית, השיב "אני לא מכיר את המתנדב, אבל המילים שלו בשבילי לא שוות כלום. הסתובבתי לו בפנים והלכתי משם, ככה זה היה".

באשר למעשה הכשלת השוטר ביום 21/04/07, בכך שמסר לשוטר אלעד קרדי, כי הוא מתגורר בשכונה ג' ולא מסר את שמו האמיתי, השיב "אמרתי זאת כדי שלא ידעו שאני דרוש לחקירה ושיעזבו אותי" (ראה הודעת הנאשם השנייה מיום 21/04/07 שעה 22:50).

מהמקובץ לעיל אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, להוכחת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת הסנגורית המלומדת, כי קיים כרסום בתשתית הראייתית, כמפורט לעיל.