החלטה בתיק בש 3811/06

1.         ערר על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (כבוד השופטת פ. ארגמן) מיום 15.10.06 בב"ש 3640/06, לפיה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בת"פ 2284/06.

2.         נגד העורר ואביו הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של פציעה, היזק לרכוש במזיד, איומים, נסיון להטרדת עד, תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש. כתב האישום מפרט שני אירועים שונים:

האירוע הראשון מיום 17.9.06 שעה 2110 -

על פי עובדות כתב האישום לפני כארבע שנים רשם המתלונן, ששירת כשוטר מתנדב במשמר האזרחי, דו"ח תנועה לאביו של העורר. במועד הרלבנטי חסמו העורר ואביו את דרכו של המתלונן ברכב, בו נהג העורר. לאחר שהרכב נעצר ירד האב מהרכב, עלה לטרקטור של המתלונן, ירק עליו, צעק עליו ובהמשך תקף אותו בכך שנתן לו מספר נגיחות בראש. בהמשך, איים האב על המתלונן ואף שבר חלקים בטרקטור.

עוד נאמר בכתב האישום כי באותו זמן העורר "נוכח במקום ומחזק את רוחו וידו של הנאשם השני".

האירוע השני מיום 17.9.06 שעה 200 -

על פי עובדות כתב האישום תקפו העורר ואביו מתלונן אחר, כאשר העורר תפס את המתלונן בשתי ידיו ואביו הכה אותו באגרופיו וסטר לו וגרם לו חבלות. בהמשך, סמוך לשעה 2215 בעת שהמתלונן מסר תלונה לשוטר, התקשר העורר לפלפון של המתלונן ואיים לפגוע בו ולהרוג אותו.

3.         המשיבה בקשה לעצור את העורר ואביו עד תום ההליכים. סניגורו של העורר טען כי לאור חומר החקירה לא ניתן לומר כי העורר היה שותף פעיל בתקיפת המתלונן הראשון או באיומים עליו. באשר לארוע השני - הרי שגרסאות המתלונן תמוהות וסותרות ובאשר לאיומים אין ראיה חד משמעית לאיום וקיימות סתירות בדברי השוטרים לגבי מועד השיחות - לגביו יש לעורר אליבי.

4.         בהחלטתו מיום 15.10.06 קבע בימ"ש קמא כי "בשני התיקים התלונות של המתלוננים ברורות וחד משמעיות ונתמכות בראיות נוספות, ואילו גרסת המשיבים הינה בעייתית בלשון המעטה שכן ישנן סתירות מהותיות באשר לגרסאות של שני המשיבים הגם ששניהם נכחו באותם אירועים בו זמנית. דהיינו, אני קובעת שבאשר לשני כתבי האישום ראיות לכאורה עפ"י הנדרש בענייננו דהיינו טמון בהן פוטנציאל סביר להרשעה".

5.         האב הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

6.         העורר משיג על החלטת בימ"ש קמא וטען כי אין כנגדו ראיות לכאורה. באשר לארוע הראשון הוא כלל לא היה מעורב, וגם המתלונן לא מייחס לו מאומה ובאשר לארוע השני - הוא ראה את אביו מותקף על ידי המתלונן השני, כאשר גם לפי עדויות השוטרים המתנדבים שנכחו במקום הוא כלל לא היה מעורב בתקיפה. באשר לאיום הטלפוני אחד השוטרים שמע את האיום, אך אינו יודע מי אמר אותו והשוטר השני כלל לא שמע את הדברים.

7.         המשיבה ביקשה לדחות את הערר וטענה כי באשר לארוע הראשון מדובר בנאשמים בצוותא - אין טענה כי העורר היכה את המתלונן אלא שהסיע את האב, חסם את הטרקטור, לא הפריד בין המתלונן ואביו ולאחר מכן הסיע את אביו ברכבו. באשר לארוע השני טוענת המשיבה כי עדות המתלונן תומכת בעובדות כתב האישום ולפיהם העורר החזיק בידיו של המתלונן כאשר אביו היכה אותו, עדויות העורר ואביו רצופות סתירות ושוטר שמע את העורר מאיים על המתלונן שיזרוק עליו רימון.

8.         אני מסכימה עם העורר כי לכאורה, בחומר החקירה אין פוטנציאל להרשעתו בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון - כאשר כל שעולה מחומר זה הוא שהעורר חסם ברכבו את נתיב הנסיעה של הטרקטור בו נסע המתלונן (ובגין מעשה זו לא מיוחסת לעורר כל עבירה). העובדה שישב ברכב בזמן שאביו ביצע את המיוחס לו בכתב האישום - אין די בה כדי להוות פוטנציאל להרשעה.

9.         באשר לאישום השני - בהודעה שמסר המתלונן בביתו ביום 17.9.06 שעה 2215 הוא אומר:

"היום בשעה 2220 לערך הלכתי לקנות משהו מהחנות מחשבים ליד בנק הפועלים ולפתע הגיע בחור בשם זיאד מוחמד אבו רזק (נסים) ואמר לי מה שלחתם לי חיפוש הביתה ואז אמרתי לו שלא שלחתי אף אחד ואז הוא תפס אותי בידיים מאחורה ואז הגיע אבא שלו מוחמד אבו רזק והתחיל להרביץ לי ונתן לי אגרופים בבטן ותוך כדי הבן שלו חונק אותי ואז באו אנשים והפרידו ביננו ואני ברחתי מהר מהמקום והתקשרתי למשטרה".

10.        ביום 17.9.06 שעה 2250 מסר העורר הודעה לפיה כעשר דקות קודם לכן הוא ואביו נשדדו, כאשר בין אלה שלקחו מהם את הכסף היה המתלונן. הודעה דומה נמסרה על ידי האב.

11.        בהודעת חשוד שמסר האב ביום 17.9.06 שעה 2345 בתחנת המשטרה הוא הכחיש גרסת המתלונן לפיה תקף אותו וחזר ואמר כי המתלונן נתן לו סטירה . בהמשך הוא חזר על סיפור השוד.

12.        בהודעת חשוד שמסר העורר ביום 18.9.06 שעה 0010 הוא אומר כי ביום אתמול סמוך לשעה 2200 הוא היה בחנות , קנה דברים ודיבר בטלפון ופתאום שמע צעקות וראה את המתלונן דוחף את אביו ונתן לו סטירה בפנים. אביו נפל והוא הגיע להפריד בינהם וביקש מהמתלונן שירגע וילך מהמקום. בהמשך פירט העורר אודות השוד שארע לאחר מכן. העורר הכחיש שאיים על המתלונן בטלפון שיזרוק עליו רימון ואמר כי דרש מהמתלונן שיחזיר לו את הכסף שנשדד בלבד.

13.        בהודעה שמסר המתלונן ביום 18.9.06 שעה 1638 הוא אמר כי לארוע היה עד ראיה - מתנדב בשם וואיל עסלי וכי בזמן שמסר את הודעתו התקשר אליו העורר ממספר חסוי ואיים עליו. לדבריו הוא זיהה את קולו של העורר, שהוא בן דודו.