החלטה בתיק בש 3785/05

יחידות שונות במשטרת ישראל ניהלו במשך מספר שנים חקירות פליליות נגד דוד אפל (להלן: " המבקש") בכ-21 פרשיות. בסופו של דבר הוגש נגד המבקש ונגד שני אחרים לבית משפט זה, כתב אישום ובו שלושה אישומים, שעניינם שוחד ותיווך לשוחד. מותב תלתא נקבע לשמוע המשפט לגופו.

בתאריך כלשהו במחצית 2004, לאחר הגשת כתב האישום, הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, עורכי הדין משה ישראל וצבי פורר, את הבקשה שבב"ש 2988/04 (להלן: " הבקשה הקודמת"), שבה עתר להעביר לעיונו את חומר החקירה : " רשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום " ( הדגשה שלי - ד.ר-ש).

הדיון בבקשה הקודמת התמשך על פני מספר ישיבות. ההחלטה הסופית, שיצאה מתחת ידי ב- 28.02.05 (להלן: " ההחלטה"), היתה נושא לערר, שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי ב- 18.05.05 (להלן: " הערר"). הערר התקבל בחלקו בהסכמת נציגי מאשימה ביום 20.07.05.

כיום בפני בקשת עו"ד פרופ' רון שפירא (להלן: " הסנגור") לפיה חסרה ההחלטה קביעה באשר לחשיפתו של החומר שנאסף ב כלהחקירות שהתנהלו נגד המבקש, גם זה שלא התגבש בסופו של יום לכתב אישום (להלן: " החומר הנוסף"). הבקשה הוגשה ב- 25.09.05 (להלן: " הבקשה"). הפרקליטה הגיבה בכתב ב- 14.11.2005. לא נתבקשתי ולא מצאתי צורך לקיים בפני דיון בעל פה.

לטענת הסנגור, במסגרת הדיון בבקשה הקודמת חייב בית המשפט את נציגי המדינה לבחון בקשת המבקש לקבל החומר הנוסף, להיוועץ בגורמי החקירה, לגבש עמדה ולהודיעה למבקש ו/או לבאי כוחו עד ליום 15.09.04, כעולה, לטענת הסנגור, מהאמור בפרוטוקול הדיון בבקשה הקודמת מיום 24.08.04 עמ' 62. בסעיף 12 לבקשה טוען הסניגור שהדיון באשר לחומר הנוסף עוכב עד לאחר קבלת החלטה בערר. הסנגור טוען שלחומר הנוסף השלכה לפרשיות שבכתב האישום והוא חשוב להגנת המבקש.

נציגות המאשימה, עו"ד מרגולין ובן ארי, (להלן: " הפרקליטות") מתנגדות לבקשה לחשיפת החומר הנוסף וטוענות שאין זיקה בין החומר הנוסף לכתב אישום התלוי ועומד נגד הנאשם, כפי שתוקן בשנית ב- 14.05.05. משכך הן טוענות שהחומר הנוסף איננו חומר רלוונטי ואיננו חב גילוי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, ובאסמכתאות אליהן הפנו ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.      צר לבית המשפט שהסנגור המלומד, שהגיש בקשה רבת צרופות, לא מצא לנכון לצרף גם את הפרוטוקול מיום 24.08.04 שאליו הפנה, ועליו הוא סומך טענתו כי הדיון בהקשר לחומר הנוסף עוכב, באופן שיאפשר בחינת טיעוניו לאשורם. בצו שיצא מלפני ב - 27.11.05 הוריתי לבאי כוח הצדדים להשלים את החסר. התביעה נענתה לצו באופן חלקי בלבד, והחסירה דווקא את הפרוטוקול ואת ההחלטה הרלוונטיים (מיום 24.08.04), הסנגור לא הגיב לצו. לשם קבלת הפרוטוקול וההחלטה הרלוונטיים נדרש צו נוסף מיום 11.12.05, שנענה על ידי ב"כ שני הצדדים ב-22.12.05, באופן שגרם לעיכוב במתן החלטה זו.

2.      כאמור בפתיח, בבקשה הקודמת נתבקש רק חומר הנוגע לאישום. עתירתו של עו"ד ישראל לקבל גם את חומר נוסף הועלתה במהלך הדיון תוך הרחבת היריעה, ו נזנחה בהמשך. המבקש ובאי כוחו לא עמדו על קיום הדרישה, לא ביקשו לקיים דיון לא לאחר שחלף ה- 15.09.04, שאז היו אמורים לקבל עמדת הפרקליטות, ולא עובר לפני מתן ההחלטה, ששימועה התעכב עד ל- 28.02.05 לבקשתם המשותפת של ב"כ שני הצדדים.

3.      לא ברור לבית המשפט על סמך מה טוען הסנגור (בסעיף 12 לבקשה), שהדיון בהקשר לחומר הנוסף עוכב עד לאחר החלטה בערר ובהוראת מי, הסנגור לא הפנה לשום החלטה שיפוטית כזו ואני לא מצאתי כזו. מהתנהגותם של המבקש ובאי כוחו עולה שהשלימו עם החלטת הפרקליטות שהודיעה להם ב- ב-25.05.05 כשבוע לאחר הגשת הערר ב- 18.05.05 שהחומר הנוסף איננו בר גילוי משום שאיננו רלוונטי לכתב האישום. לטעמי בהעדר החלטת עיכוב כנטען, היה על המבקש להעלות הנושא לדיון בערר ולא להשהותו עד להגשת הבקשה הנוכחית ב-25.09.05..

4.      בבקשה לא מפנה הסנגור למקור סמכותו של בית משפט זה לפצל דיון בהליך פלילי, לחזור ולהידרש לבקשה, שהדיון בה הסתיים ועמד בביקורת ערכאת הערעור, ומבלי שהערכאה הגבוהה חייבה בית משפט זה לדון מחדש בבקשה שנידונה. למיטב הבדיקה שערכתי החוק לא מתיר קיומם של דיונים חוזרים כאלה. 

5.      על מנת לאפשר שמיעת המשפט הפלילי לגופו, מחוייב גם המבקש לכלל סופיות הדיון. ומכאן שדין הבקשה להידחות על הסף.

6.      אך אם יימצא, שבית משפט זה חייב להידרש לבקשה לגופה - לא קמה, לדעתי,  למבקש זכות לעיין בחומר הנוסף. אין מחלוקת שהחומר נאסף במהלך חקירתן של פרשיות שאינן בכתב האישום. החקירות האחרות לא קשורות, ובוודאי שאינן קשורות ישירות, לכתב האישום התלוי ועומד נגד המבקש.

7.      הלכה מקדמא דנא קובעת, שרק חומר חקירה רלוונטי לאישום, כולל זה המצוי בפריפריה שלו - הוא חומר חקירה חב גילוי במסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, [ נוסח משולב], תשמ"ב -1982 (להלן: " חסד"פ"). מכלל הן אתה שומע לאו - אין לכלול בגדרו של חומר חב גילוי, ראיות שאינן רלוונטיות לאישום, או שהרלוונטיות שלהן רחוקה מאוד. ראו בהקשר זה פסק דין שיצא מלפני בית המשפט העליון מפי כב' פרוקצ'ה בבש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי ואח', מיום 15.09.05 (פורסם באתר המשפטי נבו).

8.      בסעיפים 8-11 לבקשה, מפרט הסנגור את ארבעת הטעמים שבסיסה והם:

א.     השוואת חומר חקירה.

ב.      הוכחת הדמיון בין הטענות שהועלו נגד המבקש בחקירות האחרות, לטענות הנטענות נגדו בכתב האישום, לפיהן ניצל המבקש קשריו הפוליטיים למטרות בלתי כשרות, כשפעולותיו מאופיינת בשיטתיות, המקשרת בין הפרשיות השונות.