החלטה בתיק בש 3781/05

בקשה למעצר עד תום ההליכים שתכליתה קיבוע תנאי שחרור (מגבלות על חירות).

כתב האישום והבקשה

1.      המשיבה מואשמת בהתחזות כעורכת דין ובהסגת גבול מקצוע עריכת הדין עבירות על סעיפים 97 ו - 96 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א - 1961, בהפרות הוראה חוקית, בזיוף מסמך, בשימוש במסמך מזויף, בשיבוש הליכי משפט, בקבלת דבר במרמה ובניסיון לקבל דבר כאמור עבירות על סעיפים 287 (א), 418, 420, 244, 415 ו - 415 + 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.      כתב האישום מפרט כי המשיבה, עורכת דין במקצועה לשעבר, הורחקה ביום 29.6.04 על ידי בית המשפט העליון לצמיתות משורות לשכת עורכי הדין (להלן - " ההוראה החוקית", " הלשכה").

3.      על אף הרחקתה מהלשכה ולאחריה, מואשמת המשיבה באישומים ראשון ורביעי כי התחזתה כעורכת דין ואף התיימרה להופיע ולייצג שני לקוחות בפני שני בתי משפט שונים בשני הליכים שננקטו נגדם (לרבות בהליך פלילי).  האישום הראשון מייחס למשיבה, כבר למחרת הרחקתה מהלשכה, הופעה בשם נתבע בתביעה אזרחית בבית משפט ואף מסירה בכזב לבית המשפט מספר רישיון שגוי והעלאת טענות כזב כי לא מתנהלים נגדה הליכים משמעתיים ורישיון עריכת הדין שלה תקף; האישום הרביעי מייחס למשיבה שלל התחזויות בפני לקוח, אחותו, טוען מעצרים, שוטרי ליווי, מתורגמן בתי המשפט ושופטים שונים, כולל הופעות כעורכת דין בפני שופטים שונים והכל בעת התיימרותה לייצג משיב בהליכים פליליים, בין התאריכים30.6.05 ו - 19.9.05. עוד מייחס האישום הרביעי למשיבה קבלה במרמה של 18,000 ש"ח עבור ה"יצוג".

4.      האישומים השני והשלישי מייחסים למשיבה זיופים שונים של העתקי קבלות וחשבונית והגשת המסמכים המזויפים (עובר ליום 7.9.04 וביום 6.2.05) במסגרת תיק מזונות שמנהלת היא נגד בעלה בלשכת ההוצאה לפועל והכל על מנת להגדיל את סכום המזונות הנגבה באמצעות  לשכת ההוצאה לפועל מהבעל. באישום השני מדובר בעבירה מושלמת ובאישום השלישי - בעבירת ניסיון.

5.      עובר להגשת כתב האישום שוחררה המשיבה על ידי שופטת המעצרים בתנאים מגבילים: "מעצר בית" מלא למשך 6 ימים, איסור יציאה מן הארץ, התחייבות עצמית וערבות צד ג' ע"ס 10,000 ש"ח כל אחת.

6.      עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצר המשיבה עד תום ההליכים (בקשה עליה אינה עומדת עוד ובצדק) ולחילופין להארכת תוקף "מעצר בית" עד תום ההליכים, הטלת איסורים על כניסת המשיבה לבתי משפט ועל קיום קשר עם מי שקשרה עימו יחסי עורך דין אף זאת עד תום ההליכים ותגבור הערבויות הכספיות. לשיטת המבקשת קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה בכל האישומים, מעשיה לכאורה מקימים עילת מעצר של מסוכנות לציבור והגבלותיה נדרשות על מנת להפיג מסוכנותה.

7.      המשיבה מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתה באישומים הראשון והרביעי בלבד, לשיטתה לא קמה עילת מעצר, המסוכנות הנטענת אין בה פגיעה קונקרטית בציבור אלא לכל היותר פגיעה בעקיפין בהליכים משפטיים תקינים ומכל מקום אין במעשיה תחכום ושיטתיות הנדרשים על מנת להקים עילת מעצר. לשיטת המשיבה יש להסתפק בתנאי שחרור מתונים ההולמים את מצבה הכלכלי ואינם מגבילים את חירותה.

דיון

ראיות לכאורה להוכחת האשמה - אישומים שני ושלישי

8.      תחילה לאישום השני - מעיון בתיק החקירה עולה כי לכאורה הובאו בפני ראש ההוצאה לפועל 3 חשבוניות מזויפות של מרפאת שיניים "מוריה" (להלן - " המרפאה") במובן זה שתאריכי הפקתן המקוריים (בשנים 1998 ו - 1999) נמחקו והועלמו ובאופן שהן נחזות להיות מופקות ב יום 4.7.04 ולשקף טיפולי שיניים שקיבלה באותו מועד או בסמוך בתם המשותפת של המשיבה והבעל. ראש ההוצאה לפועל נסמכה על החשבוניות המזויפות והורתה ביום 14.9.05 על פי בקשת משיבה בכתב על הגדלת חוב הבעל בתיק המזונות. לימים בוטלה ההחלטה .

9.      המסכת הראייתית התומכת באישום השני הינה נסיבתית, מבוססת על מניע, אינטרס והזדמנות שהיו למשיבה בין מועד הפקת ומסירת ההעתקים המקוריים של החשבוניות לידיה במרפאה (4.7.04) לבין הגשת ההעתקים המזויפים לראש ההוצאה לפועל (7.9.04) לפעול כמיוחס לה. בין המועדים הרלוונטים היתה המשיבה בעלת השליטה הבלעדית בהעתקי החשבוניות. למשיבה היה מניע ל"דחוק" את מועד יצירת החשבוניות קדימה, על מנת לאפשר גביית הסכומים במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

10.  אשר לאישום השלישי - עולה מתיק החקירה כי המשיבה הזמינה פיצות למסיבת יום הולדת בתם המשותפת שלה ושל הבעל ולימים הגישה בקשה להגדלת חוב לתיק ההוצאה לפועל בסכום של 710 ש"ח, נסמכת כביכול על חשבונית מס' 1176 מיום 14.1.05 בסכום כאמור. אלא שעל פי הודעת עובדת החנות ותוך השוואת החשבונית המקורית כמו גם דפי חיוב כרטיס אשראי של המשיבה מאותו מועד עולה לכאורה כי החיוב האמיתי עמד על 210 ש"ח בלבד ושולם בניגוד להודעת המשיבה (על תשלום במזומן) באמצעות חיוב כרטיס אשראי. אף כאן - מדובר במסכת ראייתית נסיבתית. בקשת המשיבה להגדלת חוב בתיק ההוצאה לפועל נכשלה בעקבות תגובת הבעל ובירוריו.

11.  נמצאו ראיות לכאורה, נסיבתיות, להוכחת אשמתה של המשיבה באישומים שני ושלישי.

עילת מעצר - מגבלת חירות

12.  בהינתן המצבת הראייתית לכל ארבעת האישומים נשאלת השאלה האם די בכל אלה על מנת להקים עילת מעצר או מגבלת חירות. המבקשת מבססת את בקשתה על העילה בסעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - " חוק המעצרים"). הסעיף קובע בחלקיו הרלוונטיים כי קמה עילת מעצר אם מצא בית המשפט כי קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה.

13.  המושג "בטחון הציבור" הורחב מעבר למעגל הצר הפיסי - בטחוני - גרעיני והוחל לרבות על מעשים לכאוריים הפוגעים בבטחון רכושו של הציבור ובלבד שנעשו בנסיבות של תחכום, שיטה ואמצעים מתאימים (בש"פ 5431/98, פד"י נב (4) 268, 272, להלן - " הלכת רוסלן - פרנקל"). אחד הרציונלים שהובא מפי כב' השופטת בייניש להרחבת גדר המסוכנות היה כי לעיתים טומנות בחובן עבירות רכוש פוטנציאל להתפרצות אלימות.

14.   על אף המהפכה החוקתית והרצון המוצהר להימנע מפגיעות בזכויות הנאשם והעצור טרם הרשעה (בש"פ 537/95, פד"י מט (3) 355) נוטה הפסיקה בפועל לכיוון העדפת האינטרס הציבורי על פני חירות הנאשם. המשמעות המעשית לענייננו - הרחבת תחומי המסוכנות לציבור בגדר עילת המעצר. כך למשל נמצאה לאחרונה עילת מעצר במעשי חדירה לפרטיות דרך אמצעי וחומרי מחשב (בש"פ 7368/05 מיום 4.9.05, מפי כב' השופט ריבלין באתר הרשות השופטת) זאת בין השאר על ידי יצירת אנאלוגיה בין פריצה לבית הקרבן לבין פריצה למחשבו. אין ספק עוד כי הלכת רוסלן - פרנקל והרציונאל הקושר בין עבירות רכוש לבין עבירות אלימות אינה ממצה עוד את תחומי ההרחבה של עילת "מסוכנות לציבור".

15.  המסוכנות שהתגלתה במעשי המשיבה, הנועזים והרצידיביסטיים כשלעצמם, הינה מסוכנות לתקינות ההליך המשפטי. המשיבה במעשי ההתחזות החוזרים ונישנים שלה לעורכת דין פוגעת באמון האזרח בציבור עורכי הדין ובשמם הטוב, במוסדות הלשכה ואף ביכולת אכיפה של פסקי דין של בית המשפט העליון. לכך יש להוסיף את עבירות המרמה בהגשת מסמכים לרשות מעין שיפוטית והרי לפנינו משיבה הפועלת כמעט כאותו "שור נוגח" שאם לא יורחק, עשוי להמשיך ולנגוח (השוו, בש"פ 2089/98, פדאו"ר {לא פורסם} 98 (1) 780).

16.  לפיכך, נמצאה עילת מעצר כנגד המשיבה  וכעת קמה חובתו של בית המשפט לתור אחר תנאי שחרור מידתיים אשר יש בהם כדי להפיג את מסוכנותה. הלכה פסוקה כי הליכי המעצר והשחרור טרם הרשעה אינם נושאים פן הרתעתי אלא מניעתי בלבד . לפיכך המקום להביע שאט נפש ומורת רוח ממעשי המשיבה וממיקומה העצמי לכאורה מחוץ לגדר הנורמטיביות החברתית - הינו גזר הדין, אם תורשע במיוחס לה. אעיר כי ממש ביום הדיון, בהליך אחר זוכתה המשיבה מעבירת הונאה ומרמה בכרטיס חיוב (ת.פ. 6651/03) ולא מן הנמנע כי תזוכה במיוחס לה כולו או חלקו בהליך הנוכחי. יחד עם זאת המשיבה הורשעה בעבירה של הפרת הוראה חוקית וקיימות ראיות מספיקות לצורך ההליך שלפני להפרות נוספות של הוראה חוקית, הוראה שניתנה על ידי בית המשפט העליון.