החלטה בתיק בש 3655/05

1.                   בקשה לעצור את המשיב, שחר צנגאוקר, עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 2394/05 של בית משפט זה. כתב האישום הרלוונטי מורכב משלושה אישומים. באישום הראשון נטען, שבזמן שהמשיב והמתלוננת התגוררו בתל אביב והיא עוד עסקה בזנות בבאר שבע בתחילת הקשר הרומנטי ביניהם, המשיב דרש ממנה 800 ש"ח מעבודתה ומשסרבה תקפה בידיו ולקח את הכסף. המתלוננת, כך נטען, חזרה לגור בבאר שבע והמשיב הגיע למקום מגוריה במלון אביב, ביקש ממנה סליחה ואז התלווה אליה לעיסוקה בזנות ונטל את כספה לאחר כל לקוח. באישום השני נטען, כי בסביבות חודש נובמבר 2004 הוביל המשיב את המתלוננת לבית, שם היכה את המתלוננת עד אשר נאותה לקיים יחסי מין עם בעל הבית ולאחר מכן כלא אותה באותו הבית למשך יומיים. אחר כך, נטען, שהמשיב אסף את חפציה של המתלוננת וסרב להחזירם עד אשר עסקה בזנות ומסרה לו 500 ש"ח מעיסוקה זה. בסוף הפרשה הזאת ברחה המתלוננת מבאר שבע. האישום השלישי מתייחס לזמן האחרון, כשפגש המשיב את המתלוננת שוב בבאר שבע. בקיצור נמרץ נטען, שהמתלוננת הבהירה למשיב, שאין היא מעוניינת בהמשך הקשר עמו והוא השיב לה, שיעזוב אותה רק אם תעבוד שבוע בזנות ותתן לו את התמורה שתרוויח. נוכח סירובה של המתלוננת, לפי הנטען, המשיב הכה אותה, וכשהגיעה דנה ב. ח. לשמע צעקותיה, תקף גם אותה ובעט במתלוננת בצלעותיה. המשיב, לפי הנטען, אמר למתלוננת, שאם תזמין את המשטרה הוא יהרגה.

2.                   קיימות ראיות לכאוריות להוכחת הנטען בכתב האישום. זאת בדמות הודעותיה של המתלוננת: בקשר לאישום הראשון המתלוננת מסרה בחקירתה מיום 31.03.05 (עמ' 1 שורות 6-9), כי המשיב והיא עברו לגור בתל אביב הוא נתן לה מכות ונטל ממנה 800 ש"ח. באותה ההודעה (עמ' 1 שורות 10-14) המתלוננת תארה, כיצד המשיב חזר אחריה לבאר שבע, כשעזבה את תל אביב, ולקח ממנה את כספה, שהרוויחה מן הזנות, לאחר שהלקוח הלך. בהקשר האישום השני, הרי גם הוא מבוסס על הודעתה של המתלוננת. המתלוננת תארה בהודעתה מיום 31.03.05 (עמ' 1 שורה 24 עד עמ' 2 שורה 16) כיצד המשיב אילצה לשכב עם חברו (בבית חברו) על ידי זה, שהמשיב נתן לה מכות. כמו כן, מסרה המתלוננת לחוקרת, שבהמשך המשיב כלא אותה בבית חברו למשך יומיים ואז לקח את דבריה, כדי להבטיח, שתמסור לו 500 ש"ח מעיסוקה בזנות. לפי דבריה של המתלוננת, אחרי שהמשיב החזיר את חפציה היא ברחה לאשדוד (הודעת המתלוננת מיום 31.03.05 עמ' 2 שורות 17-22). ובאשר לאישום השלישי, בהודעת המתלוננת מיום 03.04.05 (עמ' 4 שורה 14) המתלוננת מסרה, שהיא אמרה למשיב, שאינה יכולה להיות עמו. כתוצאה מכך, לפי הודעתה מיום 31.03.05 (עמ' 3 שורות 22-24) המשיב הרביץ לה. המתלוננת הוסיפה לספר בחקירתה, שהיא פתחה חלון לחדרה במלון אביב (שם התגוררה) וצעקה. אז ניגשה לדלתה הגב' דנה ב. ח. והתערבה (הודעתה של המתלוננת מיום 31.03.05 עמ' 3 שורות 25-27). בהודעתה של המתלוננת מיום 03.04.05 (עמ' 5 שורה 4) מתואר כיצד המשיב בעט בצלעותיה של המתלוננת (בנוכחות דנה ב. ח.(. גם מתוארים דברי המשיב, שאם המתלוננת רוצה לעזוב אותו, היא צריכה לעסוק שבוע בזנות ולמסור לו את רווחיה (הודעת המתלוננת מיום 03.04.05 עמ' 4 שורות 25-27). לבסוף, בהודעתה מיום 31.03.05 (עמ' 4 שורה 2) מסרה המתלוננת, שהמשיב אמר לה, שאם תזמין את המשטרה, הוא יהרגה.

3.                   להשלמת התמונה, הרי גרסתו של המשיב שונה. הוא מכחיש בהודעתו את כל הנטען בגרסת המתלוננת. המשיב מאשר, שבעבר גר עם המתלוננת בתל אביב. הוא גם מאשר, שהוא הכניסה לאשפוזית בתל אביב, משם המתלוננת ברחה. המשיב מספר, שהמתלוננת נקטה בתכסיס, כדי שיוסיפו להיות ביחד על אף רצונו להיפרד ממנה, כאשר הודיעה לו, שהיא הרה (אמרת המשיב עמ' 1 שורות 2-25). כשהמשיב ראה, שהמתלוננת אינה הרה, שהרי קיבלה מחזור, הוא החליט לשים לזה קץ. תגובתה של המתלוננת, לדבריו, היתה, שהיא תפנה למשטרה ותגיד, שהוא הוריד אותה לזנות (שם). בחדרה של המתלוננת המשיב ראה בזוית העין נייר כסף משימושה בסמים ואמר לה, שהוא אינו מוכן להיות עמה, אם היא משתמשת בסמים. בתגובה השיבה המתלוננת בהסטריה לדבריו, שאם הוא יעזוב אותה, היא  תזמין משטרה ותטרידו (אמרת המשיב עמ' 2 שורה 21 עד עמ' 3 שורה 4). המשיב הכחיש, שלקח מן המתלוננת כסף (אמרת המשיב עמ' 3 שורה 19). הוא הכחיש את פרשת אילוצה לשכב עם חבר בשואלו, אם הוא כך פעל, מדוע המתלוננת יצרה עמו קשר לפני ארבעה ימים (אמרת המשיב עמ' 5 שורות 21-22). לפי המשיב, כשהמתלוננת סיימה את עבודתה בזנות היא היתה מתקשרת אליו, ואז הוא היה נוסע אליה למלון, בו התגוררה (עמ' 4 שורות 9-10 לפרטיכל). לבסוף, לטענת המשיב, כפי שהמתלוננת היתה אובססיבית כלפיו ושיקרה, שהיא בהריון, כך גם שיקרה המתלוננת בחקירותיה במשטרה (אמרת המשיב עמ' 8 שורות 1-3).

4.                   סבורני, שבהתבסס על הראיות הלכאוריות בתיק החקירה, קמה עילת מעצר של מסוכנותו של המשיב לבטחון הציבור ולאדם. זאת על בסיס מכותיו, שהכה את המתלוננת, ואת בעיטתו בצלעותיה. כמו כן, גבר, המשפיע על אישה למכור את גופה לשם קבלתו את כספה, קמה נגדו עילת מעצר בגין מסוכנותו לציבור ולאדם.

5.                   סניגורו המלומד של המשיב טען רבות לעניין הכירסום בראיות הלכאוריות. כמוהו גם אני סובר, שיש כירסום בראיות. רוב רובן של הגרסאות בתיק החקירה הן בגדר מילתה של המתלוננת נגד מילתו של המשיב. מכאן החשיבות הרבה כל כך של המקרה מן האישום השלישי, בו היכה המשיב את המתלוננת, לטענתה, כשהתערבו השכנה במלון, הגב' דנה ב. ח., והמנקה, הגב' יולנד אזרזר. לגרסת המתלוננת, המשיב הוסיף, להרביץ לה בנוכחות דנה ב. ח. והגב' אזרזר (הודעת המתלוננת מיום 31.03.05 עמ' 4 שורה 1). ואולם, בכל הודעתה של הגב' דנה ב. ח. מיום 01.04.05 היא מתארת, כיצד שמעה את המתלוננת צועקת, שהוא (המשיב) הורג אותה, אך אין כל תאור, שהיא ראתה את המשיב מכה את המתלוננת. זאת על אף, שתארה, כיצד המשיב נתן לה מכות (הודעתה של דנה ב. ח. עמ' 1 שורות 15-16). גם הגב' יולנד אזרזר בהודעתה מיום 01.04.05 אינה מתארת, שראתה את המשיב מכה את המתלוננת. והרי, לטענת המשיב, כשאמר למתלוננת, שאינו רוצה להיות עמה, אם היא משתמשת בסמים, החלה המתלוננת צועקת כאילו מכה אותה עד שהתערבה השכנה, לה פתח המשיב את הדלת (אמרת המשיב עמ' 2 שורה 22 ואילך). היינו מצפים מעדויות אלו של הגב' ב. ח. ושל הגב' אזרזר לתמוך בגרסת המתלוננת, שראו את משיב מכה אותה. זאת בייחוד נוכח העובדה, שבשתי חקירות נפרדות מסרה המתלוננת, שהמשיב הרביץ לה בנוכחות נשים אלו לאחר התערבותן (הודעת המתלוננת מיום 31.03.05 עמ' 4 שורה 1 וגם הודעת המתלוננת מיום 03.04.05 עמ' 5 שורה 4). הכירסום בראיות הלכאוריות מקבל משנה תוקף לנוכח גרסת המתלוננת, שהמשיב בעט בצלעותיה בנוכחות דנה ב. ח. (הודעת המתלוננת מיום 03.04.05 עמ' 5 שורה 4) לעומת תאורה של דנה ב. ח. בהודעתה מיום ,01.04.05 שאין בו כל תאור, שהיא ראתה את המשיב מכה את המתלוננת או בועט בה. גם בתעודה הרפואית של המתלוננת מיום 01.04.05 אין כל רישום של ממצא חיצוני, המהווה סימן וממצא לבעיטה הנטענת. כל זאת, כאשר לטענת המשיב, צעקותיה של המתלוננת מתוך החדר הנעול על המכות, שכביכול הפליא בה, הן כל כולן מעשי ביום ועלילה.

6.                    נוכח כל האמור לעיל, ובייחוד הכירסום בנקודה מרכזית בראיות הלכאוריות, בה ניתן לבחון את גירסת המתלוננת מול גרסאותיהן של שתי עדות ראיה, הגעתי למסקנה, שיש מקום לשקול, אם קיימת חלופת מעצר בתיק זה. על כן, הריני דוחה תיק זה לקבלת תסקיר מעצר ליום 21.04.05 בשעה 09:00.

7.                   המזכירות תפקסס עותק מהחלטתי זו לשירות המבחן למבוגרים באופן מיידי.

8.                   במקרה זה הסניגור המלומד יפקסס את החלופה המוצעת לשירות המבחן למבוגרים. והיה ושירות המבחן למבוגרים יבקש לדעת עוד פרטים לגבי חלופות מעצר, הרי אפשר שיצור קשר עם עו"ד לחן, 08-9431640.

9.                   המזכירות תזמין את המשיב לישיבה הנ"ל באמצעות שב"ס / ליווי נגב.

10.               אין צריך לומר, כי אין המבקשת מחוייבת להמלצות שירות המבחן.

ניתנה היום ג' בניסן, תשס"ה (12 באפריל 2005) במעמד הצדדים

003655/05בש 134 חיה דמרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: