החלטה בתיק בש 3615/06

זוהי בקשה לעיון חוזר מטעם המבקשת לפיה מתבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו מיום 15.2.06 בעניין שחרור המשיב לחלופת מעצר במסגרת מאסרו בכלא "אשל" ולהורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

אלה העובדות הצריכות לעניין:

1.         כנגד המשיב ושותפו הוגש כתב אישום בתאריך 25.8.05 המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מספר עבירות של סחיטה באיומים, מספר עבירות של החזקת סכין, היזק בזדון, החזקת נשק, מספר עבירות של פגיעה בפרטיות, מספר עבירות של הדחה בחקירה, מספר עבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים, בניגוד לסעיפים 499 (א) (1), 428, 186 (א), 452, 144 (א), 245 (ב), 287 (א) ו- 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ובניגוד לסעיף 2 (1) בצירוף סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981.

2.         יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

3.         בתאריך 6.9.05 הוריתי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים שכללו מעצר בית מלא בחיפה, פיקוח ערבים, הגעה לדיוני בית משפט בלווית ערב, איסור כניסה לעיר דימונה, הפקדה במזומן וחתימת ערבויות בב"ש 7422/05 (להלן: "החלטת השחרור").

4.         בתאריך 9.11.06 נעצר המשיב עד תום ההליכים לאחר שהפר את תנאי השחרור, לעניין זה ראה החלטתי מיום 9.11.05 בב"ש 9148/05 (להלן: "החלטת המעצר").

5.         על החלטת מעצרו של המשיב, כאמור בסעיף 4 לעיל, הוגש ערר לבית המשפט המחוזי  בב"ש 20136/06 והתקיים דיון בתאריך 29.1.06 בפני כב' השופטת חני סלוטקי. במהלכו, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה הדיון יוחזר לבית משפט קמא.

6.         בתאריך 15.2.06 בהסכמת ב"כ הצדדים, שוחרר המשיב לחלופת מעצר במסגרת מאסרו בכלא "אשל" בכפוף לכך שלא יצא לחופשות במהלך מאסרו.

7.         בתאריך 9.4.06 עתיד המשיב לסיים את תקופת ריצוי מאסר בת.פ 504/04.

ב"כ המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים מהנימוקים הבאים:

א.         המשיב שוחרר לחלופת מעצר במסגרת מאסרו בהסכמת המבקשת ובתנאי שלא יצא לחופשות. המבקשת טוענת כי שהותו במאסר, מבלי שתינתן לו האפשרות לצאת לחופשות, ניטרלה את המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור.

ב.         עוד טוענת המבקשת, כי בהסכמתה מיום 15.2.06 לשחרור המשיב לחלופת מעצר במסגרת מאסרו בכלא, נשמרה לה הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר עם סיום ריצוי מאסרו של המשיב. ולעניין זה הפנתה להחלטה מיום 15.2.06.

ג.          עוד טוענת המבקשת, כי המשיב הוכיח בעבר כי אין הוא ראוי לאמון בית המשפט כי ישמור על תנאי שחרורו, וזאת לאחר שהפר את תנאי שחרורו מיום 6.9.05, לאחר שנתפס בעיר דימונה בתאריך 9.11.05.

ד.         לאור כל האמור לעיל, סבורה המבקשת, כי אין בחלופה שהוצגה כדי להבטיח את מטרות המעצר וכן נוכח מסוכנותו של המשיב וזאת לאור עברו הפלילי וכן לאור נסיבות ביצוע העבירות לכאורה, כמפורט בעובדות כתב האישום.

מנגד, ב"כ המשיב עותר לדחות את הבקשה ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר אצל דודו מר אלי אוחנה המתגורר בירוחם וכן דודתו הגב' רבקה אביסרור שגם היא מתגוררת בירוחם.

ב"כ המשיב המלומד טוען, כי על פי הפסיקה, מששוחרר המשיב בהסכמת המבקשת, אין היא רשאית לחזור ולבקש מעצרו. עוד מציין, כי על פי הפסיקה, רק במקרים מיוחדים ונדירים, יחזיר בית המשפט נאשמים לכלא לאחר שהיו משוחררים ואין זה המקרה המחייב זאת.

אינני סבור שטענתו של ב"כ המשיב מדויקת, בלשון המעטה, בנוגע להסכמת המדינה שמאסרו בכלא "אשל" ישמש חלופת מעצר. אין בהסכמה זו כדי להשמיט את הבסיס לבקשת המדינה דהיום להורות על מעצרו, הואיל ותקופת מאסרו עתידה להסתיים ביום 9.4.06. זכות זו נשמרה למדינה גם בהסכמת ב"כ המשיב בדיון שהתקיים הן בבית המשפט המחוזי במסגרת הערר והן בפניי ביום 15.2.06.

בהתאם לאמור לעיל, הפסיקה שהגיש ב"כ המשיב המלומד, איננה רלוונטית לנסיבות המשיב בפניי, הואיל והמשיב להבדיל מהמקרים שהתייחס אליהם ב"כ המשיב, היו משוחררים בעוד המשיב שבפניי היה בחלופת מעצר בכלא!!!

יחד עם זאת, עדיין מצווה בית המשפט לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב ועל כן, הציג בפניי ב"כ המשיב שני ערבים, דהיינו - דודו ודודתו המתגוררים בירוחם אשר הביעו את נכונותם והסכמתם לשמש חלופת מעצר עבור המשיב.