החלטה בתיק בש 3464/08

הרקע העובדתי

1.         בפניי שני עררים מאוחדים, על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ. ארגמן) בב.ש. 5343/08 מיום 26/8/08, בה הורה על שחרור המשיבים בתנאים מגבילים (להלן: ההחלטה), עד לסיום ההליכים בת.פ. 5337/08.

מטעמי בהירות תיקרא המבקשת להלן: "המדינה", ואילו המשיבים ייקראו "הנאשמים". 

המדינה עוררת על ההחלטה לשחרר את הנאשמים בתנאים מגבילים, והנאשמים עוררים על הקביעה לפיה יש בתיק ראיות לכאורה המקיימות עילת מעצר. 

ביום 17/8/08 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש וסחיטה באיומים, עבירות אשר בוצעו כנגד שמעון סיבוני (להלן: המתלונן). על פי המתואר בכתב האישום, לווה המתלונן מהנאשם 1 סכום של 5,000 ש"ח לפני כשנתיים, והוסכם כי יחזירו בתשלומים של 400 ש"ח עבור ריבית בלבד עד להחזרת הסכום במלואו. בעקבות פיגור בתשלומים הגיעו הנאשמים לבית המתלונן, שוחחו עמו ושיכנעו אותו לעלות לריכבם ולנסוע לבית אביו של הנאשם 1 כדי להסדיר את העניין. שם בנוכחות האב דרשו ממנו 12,000 ש"ח, סכום העולה בהרבה על הסכום אותו חייב המתלונן. משסירב, הודיעו לו כי הוא אינו הולך לאף מקום וכי הוא צמוד אליהם עד שישלם את הסכום שנדרש במלואו. הנאשם 1 איים עליו כי " ישפוך" אותו, והנאשם 2 איים עליו כי ירה בו ברגליים.

בהמשך נסעו הנאשמים עם המתלונן לבית דודו של הנאשם 1. שם שאל הנאשם 1 את הדוד אם הוא יכול " לאחסן" את המתלונן ולנעול אותו במחסן אצלו, אך אשת הדוד התנגדה וביקשה מהנאשמים להסתלק מהבית. הנאשמים ניגשו למחסן, ומשם הוציא הנאשם 1 כלי הנחזה לאקדח, אותו העביר לנאשם 2.

לאחר מכן נסעו הנאשמים והמתלונן לבית הנאשם 2. בדרכם לשם אמרו הנאשמים למתלונן כי יירו ברגליו וכי ייקחו אותו לטמרה. ברחוב ההגנה 22, הרחוב בו מתגורר הנאשם 2, הוציא הנאשם 2 את האקדח, והנאשם 1 יצא מהרכב לכיוון המתלונן, אשר ישב בספסל האחורי. המתלונן פתח את הדלת כדי לצאת, ואז סגר הנאשם 1 את הדלת על רגלו השמאלית, היכה אותו באגרופים בפניו ואמר לו כי הוא " ישפוך" אותו וידקור אותו. המתלונן הצליח להימלט מהרכב והסתתר בבית סמוך במשך כשעה עד שחזר במונית לקרית ים.

כתוצאה ממעשיי הנאשמים נגרמו למתלונן שריטה מתחת לברך שמאל ונפיחות מתחת לעין שמאל.

2.         בית משפט קמא קבע כי יש ראיות לכאורה ביחס לעבירות המיוחסות לנאשמים. יחד עם זאת, דחה את הבקשה למעצר עד תום ההליכים והורה לשחררם לחלופות מעצר, בסוברו כי יש בתנאים המגבילים כדי להפיג את  מסוכנותם של הנאשמים כלפי המתלונן או כלפי אחרים.

3.         תמצית טענות המדינה

            א. המדינה טוענת כי בית המשפט לא דן בעילת המסוכנות לעומקה ואף לא בחשש כי שחרורם של הנאשמים עלול לגרום לשיבוש הליכי משפט, בשל חשש להשפעה על עדים.

ב. עוד נטען כי בית המשפט התעלם מעברם המכביד של הנאשמים. הנאשם 1 נדון רק לפני 4 חודשים בבית המשפט המחוזי בחיפה לשנת מאסר בגין עבירות דומות והשתחרר בחודש יוני 08' ממאסר. נגד הנאשם 1 תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה למשך שנה, והמדינה אף טוענת כי ביצע עבירות שעה שהיה אסיר ברשיון, מעשה אשר בגינו תלויה ועומדת בקשתה להפקיע רשיון של 16 חודשים. בהחלטה קודמת בעניין אחר הורה כב' השופט שיף לעצור את הנאשם 1 עד תום ההליכים, בשל עבירות חמורות, על רקע עברו המכביד והסיכון הגלום בו.

המדינה טוענת כי אין שום שינוי במצבו של הנאשם 1 מאז ניתנה החלטה זו והגשת האישום נגדו בתיק זה רק פועלת לחובתו.

ג. גם החלופה בעניינו של הנאשם 1 אינה ראויה. מדובר בשהייה בביתה של אישה המשכירה חדרים, והיא בעלת אינטרס כספי לארח את הנאשם 1. לטענת המדינה אותה אישה אינה מסוגלת לפקח על הנאשם 1.

4.         תמצית טענות הנאשמים

הנאשמים מתנגדים לערר המדינה, טוענים כי אין ראיות לכאורה לאשמתהם, וכי המשטרה התרשלה בחקירה.

א. לטענתם, המתלונן חזר בו מתלונתו כלפיהם, לאחר שאחיו, אשר לטענתם הוא " עבריין גדול", הורה לו לעשות כן. המתלונן אינו חושש מהנאשמים אלא מפחד מאחיו, ולהם אין מיוחסת כל טענה של שיבוש או הדחת עדים. גם בתמליל אמר המתלונן כי לולא היה נמצא בהליך של חזרה בתשובה " הוא היה מכניס להם ולא הם לו".

ב. בנוסף לכך, המתלונן הגיע מספר פעמים למשטרה וביקש לבטל את התלונה, כאשר בפעם השלישית טען שהוא סובל מורטיגו, הגורם לו לבלבול וחרדה, הודיע כי ביקש טיפול פסיכיאטרי מקופת חולים וכי הוא תובע את הביטוח הלאומי. נוכח מצבו הבריאותי של המתלונן, לא ניתן להסתמך על דבריו.

ג. עד תביעה נוסף, ויקטור לוי, אליו הלך המתלונן לדבריו בשעה 22:30 מסר אמנם כי המתלונן היה מבוהל וביקש להזמין מונית, אך לא ידוע מדוע היה מבוהל, לא היו עליו סימני אלימות, וייתכן שסימני האלימות נגרמו ממקור אחר.

ד. המתלונן לא חזר לביתו עד השעה 04:00 בבוקר, משך 5 וחצי שעות ולטענת הנאשמים היה במקום המשמש להימורים.