החלטה בתיק בש 3410/05

ביום 11.5.05 הוגשה בקשה לעכב או לדחות את מועד הפינוי ואיסור השימוש המתייחסים לחנות ומחסן לספרים משומשים המתנהלים על ידי המבקש בצרופה ואשר לגביהם ניתן פסק דין ביום 3.2.04.

הטעמים לבקשה היו כי המבקש טרם הצליח לאתר מושכר בשטח מתאים אחר וכי יש לו קושי כלכלי רב במימון ההעתקה וכן כי הבעלים של הנכס שבו מתנהל עסקו של המבקש הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה וטרם ניתנה החלטה בערעור זה.

ביקשתי לקבל תגובה המשיבה וזו התנגדה לבקשה.

בתאריך 26.5.05 קבעתי הבקשה לשמיעה, בנוכחות הצדדים, ליום 15.6.05 ולאחר בקשות נוספות לדחיה נקבע הדיון על ידי ליום 29.6.05.

בתאריך 27.6.05, יומיים לפני המועד שנקבע, כאמור, לשמיעת הבקשה, הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקש לדחיה נוספת של מספר חודשים כאשר, לטענת המבקש, הצליח לאחרונה לאתר מקום חילופי ולצורך כך הינו זקוק לפרק זמן נוסף.

בקשה זו הוגשה לאחר שביום 23.6.05 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעורם של בעלי הנכס והערעור נדחה.

דחיתי את הבקשה לדחיה נוספת והמועד שנקבע, 29.6.05, נותר בעינו.

בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים חזרה ב"כ המבקש על האמור בבקשה ואילו ב"כ המשיבה חזר על התנגדותו.

הנני דוחה מכל וכול את הבקשה למתן אורכה נוספת לביצוע פסק הדין.

כאמור, כבר ביום 3.2.04, לפני כשנה וחצי, ניתן גזר הדין בעניינו של המבקש ובו הוחלט, בין היתר, כי יאסר על המבקש וכל מי שפועל בשמו או מטעמו לעשות שימוש שאינו חקלאי בסככה שבה מתנהלים על ידו חנות הספרים והמחסן והנמצאת בגוש 11771 מגרש 76 בישוב צרופה.

מאז ועד עתה, הוגשו מספר בקשות לעיכוב ביצועו של גזר הדין, בקשות שהכילו טענות שונות ובעיקרן הטענה כי כמות הספרים המאוחסנת על ידי המבקש בחנות ובמחסן הינה גדולה ביותר, כי טרם הצליח למצוא תחליף הולם לניהול בית עסקו כדין במקום אחר וכי מתקיים אינטרס ציבורי שלא לפגוע בעסק זה של המבקש.

אכן, מתוך הכרה כי יש לעשות כל הניתן כדי לאפשר למבקש להעביר את ספריו למקום אחר וזאת מבלי שיפגעו, ניתנו על ידי אורכות חוזרות ונשנות, כאשר האחרונה ניתנה על ידי ביום 1.12.04, בתיק ב.ש. 6981/04, בית משפט שלום חיפה.

באותה החלטה קבעתי כי איסור השימוש נשוא גזר הדין יכנס לתוקפו לא יאוחר מיום 1.6.05 שעה 14.00 וכי לא תנתנה דחיות נוספות לענין זה.

אל מול האינטרס הציבורי המתקיים בקיום עסק המאפשר מכירת ספרים ואף שימורם עומד האינטרס הציבורי כי בית העסק יתנהל כדין וכי גזרי הדין של בית המשפט יבוצעו.

למבקש ניתנו אורכות מרובות ביותר להסדיר את ניהול עסקו או העברתו למקום אחר, כאשר חלפה, כאמור, תקופה ארוכה של כ-18 חודשים מאז מתן גזר הדין וכאשר כתב האישום המקורי הוגש כבר ב-12.9.01 ועם הגשתו היה צריך להיות ברור למבקש כי אם לא יוסדר ניהול בית עסקו על פי קביעות הדין - יאלץ לפנותו.

משמע, מאז הגשת כתב האישום ועד עתה חלפה תקופה של קרוב ל-4 שנים.

בת.פ. 2245/02, ניתן על ידי ביום 29.11.04 פסק דין בענין דומה ובגזר הדין נקבע על ידי כי ניתנת אורכה לביצוע גזר הדין בכל המתייחס לאיסור השימוש עד ליום 1.6.05.

כן ניתנה על ידי אורכה לביצוע ההריסה עד ליום 1.12.06.

בערעורים שהוגשו על ידי שני הצדדים, הם ע"פ 126/05 + 129/05, בית משפט מחוזי חיפה, נפסק כי ידחו אך ניתנה אורכה נוספת של 6 חודשים לענין איסור השימוש.