החלטה בתיק בש 3389/05

            העורר נעצר על ידי המשטרה ביום 21/12/05, בחשד של ביצוע עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע וזיוף מסמכים בנסיבות מחמירות.

            בפעמיים הראשונות בהם הובא העורר בפני בית משפט השלום לצורך הארכת מעצרו, הוארך מעצרו כל פעם ב- 24 שעות, בין השאר, משום שהוא טען כי אינו חש בטוב.

ביום 24/12/05 הובא העורר פעם שלישית בפני בית משפט השלום (כב' השופטת גופר) אשר קבעה, לאחר שעיינה בחומר החקירה שבידי המשטרה, כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את העורר לחשדות המיוחסים לו, וכי מדובר בעבירות חמורות שבוצעו תוך תכנון ופגיעה בקורבנות רבים, וכי החשדות המיוחסים לעורר מעלים חשש למסוכנות מצדו כלפי רכוש הציבור וכן חשש ממשי לשיבוש הליכי החקירה והשפעה על עדים, כנטען בבקשה.

כן קבעה כי יש עדיין לבצע מספר פעולות חקירה חיוניות וכי שחרור העורר עלול לגרום להשפעה על עדים ולשיבוש הליכי החקירה. 

הערר שבפני מופנה כנגד החלטה זו.

העורר מצביע על כך שהארכת המעצר עליה הוא עורר הינה הארכת המעצר השלישית, וכי במשך כל תקופת מעצרו הוא נחקר פעם אחת בלבד.

עוד טוען העורר כי מבין חמשה מסדרי זיהוי  תמונות שנערכו לעורר, החשוד לא זוהה בשניים ממסדרי זיהוי אלה.

עוד טוען העורר, כי פקידת דואר שנעצרה כחשודה במעורבות באותה פרשה, שוחררה בתנאים מגבילים, ואין סיבה שגם הוא לא ישוחרר. לטענתו הוא נחקר, מסר את גירסתו, לפיה הכחיש כל קשר לחשדות המיוחסות לו. עוד טען ב"כ העורר כי בידי המשיבה אין ראיות המבססות את החשדות המיוחסים לו.

ב"כ העורר ביקש לקבל את הערר ולהורות על שחרור העורר בתנאים שבית המשפט ימצא לנכון, ולחילופין, לקצר את תקופת מעצרו.

מנגד, טען ב"כ המשיבה לערר, כי, בשלב זה, אין מקום לשחרור העורר, וגם לא לקיצור תקופת מעצרו. ב"כ המשיבה טען כי בפרשה ישנם מעורבים רבים, חלקם אחים של העורר, וחלקם בני משפחה אחרים, אשר עד היום, וחרף מאמצי המשטרה לחקור אותם, הם מתחמקים מחקירה. לטענת המשיבה, שחרורו של העורר, בשלב זה, ישבש את מהלכי החקירה במיוחד משום שמדובר, כאמור, בחשודים נוספים שהם אחים או קרובי משפחה של העורר.

ב"כ המשיבה הגיש מזכר שסומן על ידי ( מש/1) ובו פירט את שיטת הפעולה בה נקט העורר ואחרים על מנת לרמות אנשים תמימים, ולהשתלט על רכבים שלהם, תוך זיוף מסמכים.

במסמך זה פירט ב"כ המשיבה, את פעולות החקירה שבוצעו עד כה, ואת פעולות החקירה שיש עדיין לבצע.

עיינתי בתיקי החקירה שבידי המשטרה, ומצאתי כי קביעתו של בית המשפט קמא, כי חומר החקירה שבידי המשטרה מהווה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד העורר, באופן סביר, אם לא לאמר מעבר לכך.

העורר זוהה על ידי שלושה מתלוננים (מתוך חמשה) שהשתתפו במסדרי זיהוי תמונות שנערכו לחשוד, כאדם שחתם איתם על זכרון דברים בעניין קניית רכבים שלהם, וכאדם שמסר להם צ'יק חסר כל ערך, משוך על ידי חברה ועל חשבון מוגבל. 

המדובר במספר רב של מקרים, ובמספר לא מועט של מעורבים, כאשר חלקם הגדול של המעורבים האחרים הינם אחים או קרובי משפחה של העורר, כאשר מעורבים אלה טרם נחקרו על ידי המשטרה ועד היום הצליחו להתחמק, חרף נסיונות המשטרה להביאם לחקירה. 

שוכנעתי כי המשטרה אינה מבזבזת זמן ועושה כמיטב יכולתה כדי לסיים את החקירה, אף על פי כן, נותרו בפניה פעולות חקירה לא מעטות, ויצוין כי העורר עצמו לא תרם לזירוז החקירה ובימים הראשונים בהם הוא נעצר, ניסה להתחמק מהחקירות בכך שטען כי אינו חש בטוב, תלונות שהתבררו כתלונות שווא, לאחר שהעורר הובהל לבדיקות רפואיות על ידי המשטרה.

המעשים בהם חשוד העורר, הינם מעשים חמורים. מדובר במעשים שבוצעו תוך תכנון ושיתוף פעולה בין מספר לא מועט של אנשים, דבר המבסס את קביעת בית משפט השלום כי שחרורו של העורר, בשלב זה, עלול לסכן את רכוש הציבור ובטחונו.

קיימות עדיין פעולות חקירה רבות שראוי להן כי תתבצענה מבלי שתופרענה על ידי העורר, משום ששחרורו, בשלב זה, עלול לשבש מהלכי חקירה על ידי תיאום גרסאות עם מעורבים אחרים.

תקופת המעצר עליה הורה בית המשפט קמא אינה תקופה ארוכה, ולכל הדעות, היא דרושה לצרכי השלמת החקירה, וספק אף אם יעלה בידי חוקרי המשטרה לסיים את החקירה בפרשה תוך תקופת מעצר זו.