החלטה בתיק בש 3365/05

.

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום קריות ( כב' השופטת גב' ר' לאופר חסון) מתאריך 7.12.05 בתיק ב"ש 2458/05, בה הורה בית המשפט קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו בתיק פ' 1908/05.

2.       בכתב האישום שהוגש לבית המשפט קמא נגד העורר נטען, כי בתאריך 30.11.05 העורר גרם לנזק במזיד לכלי רכב פרטיים שחנו בסמוך לצומת הרחובות חיה מושקה ודב פרומר, בכך שניקב את צמיגיהן בסכין. על פי כתב האישום מיוחסות לעורר שתי עבירות, והן חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 וכן החזקת סכין שלא למטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

3.       בית המשפט קמא מצא כי קיימות בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר, ועוד מצא כי קיימת עילת מעצר. בית המשפט אף שקל את חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר, והיא שיהיה נתון במעצר בית מלא בפיקוח אחותו ואמו, אך פסל אפשרות זאת.

4.       ב"כ העורר גורס כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו. לטענת ב"כ העורר, הראיות הלכאוריות שבידי המאשימה אינן מצדיקות את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, אין עילה למעצרו של העורר שכן אין בו מסוכנות, ובכל מקרה, אף אם היה מקום להורות על מעצרו עד לתום ההליכים, כי אז החלופה שהוצעה על ידו היא חלופה טובה וראויה.

5.       ראיות לכאורה:

(א)     הראיה המרכזית הקיימת נגד העורר היא עדות של אישה שעברה במקום וראתה את העורר, ולאחר מכן זיהתה אותו במסדר זיהוי תמונות. העדה שראתה את העורר הזעיקה את המשטרה, ותארה בפני השוטרים את העורר. העורר נעצר על סמך התיאור שמסרה העדה, ובידו נמצאה סכין אותה ניסה בתחילה להסתיר מעיני השוטרים. לשאלת השוטרים מדוע הוא מחזיק בסכין הסביר כי ירד מביתו לפתוח את תיבת הדואר אך לא היה לו מפתח מתאים, ועל כן הצטייד בסכין. השוטרים סרקו את האזור, ואכן מצאו שני כלי רכב שצמיגיהם מנוקבים, אך אלה הם כלי רכב אחרים מכלי הרכב המתוארים בכתב האישום.

          אחת מהמכוניות שצמיגיהן נוקבו הייתה בכיוון הליכתו של העורר, ולשאלת השוטר מדוע הלך ברחוב אם כל כוונתו הייתה להוציא את הדואר מתיבת הדואר, השיב לשוטר כי הלך ללוח מודעות סמוך לקרוא את המודעות שעליו.

(ב)      בתיק קיימות חוות דעת של מומחה, ונראה כי משקלן מועט, שכן נראה לכאורה כי נערכו כלאחר יד ונפלה בהן טעות. עם זאת, אין חוות דעת אלה מאיינות את זיהוי העורר על ידי עדת הראיה. שקלתי אף טענת ב"כ העורר, כי רוחב הסכין הוא 2.1 מ"מ בשעה שהחתך בצמיגים רוחבו 1.7.מ"מ בלבד, והנני סבור כי התשובה לכך היא שאמנם רוחבו המרבי של הסכין הוא 2.1 מ"מ אך בקצה הלהב הסכין הולך ונעשה צר. לצורך ניקוב הצמיגים לא היה צורך בהחדרת הסכין עד חלקו הרחב ביותר, ודי היה בהחדרת קצה הלהב עד המקום בו רוחב הלהב הוא 1.7 מ"מ.

(ג)      ב"כ העורר הצביע על כך שהעורר לא זוהה במסדר זיהוי חי אלא במסדר תמונות בלבד, ולדעת ב"כ העורר שיטה זאת מפחיתה מאיכות הזיהוי.  שקלתי טענה זו ואין בידי לקבלה. לצורך הבקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים יש לבחון קיומן של ראיות לכאורה, וזיהוי העורר במסדר זיהוי תמונות הוא ראיה לכאורית שאין להתעלם ממנה. על משקל ראיה זאת יעמוד בית המשפט במהלך דיון בכתב האישום לגופו, אך בשלב הנוכחי די בכך שהעורר זוהה במסדר זיהוי תמונות. אוסיף בהערת אגב, כי העדה שראתה את העורר מנקב צמיגי מכוניות הייתה בטוחה בזיהוי, אמרה בהודעתה מתאריך 4.12.05 כי אין לה ספק שהעורר הוא האדם אותו ראתה.

(ד)      לאחר שקראתי את המסמכים השונים שנאספו במהלך החקירה, ונתתי דעתי לטענות בא כוחו המלומד של העורר, הנני סבור כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה שיש בהן כדי להביא להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עדת ראיה ראתה את העורר בשעת מעשה וזיהתה אותו במסדר תמונות. שוטרים שהוזעקו למקום עכבו את העורר שתיאורו תאם לתיאור שנמסר על ידי עדת הראיה. בידיו של העורר נתפסה סכין והסברים שמסר לכך תמוהים, כאשר מחד גיסא טוען שירד להוציא דואר מתיבת הדואר ומן הצד השני הוא מסביר כי הלך הרחוב משום שהלך ללוח מודעות סמוך. בסיכומו של דבר, הנני סבור שאין מקום להתערב בעניין זה בקביעות בית המשפט קמא.

6.       עילת מעצר

          ב"כ העורר טען כי בנסיבות העניין לא קמה עילת מעצר. אין אני מקבל טענה זו.

          ראשית מתקיימת חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996, לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (4) שעניינה "עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם". שנית, מתקיים בענין שלפני סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק האמור שעניינו "קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה".

          אפילו לא הייתה מתקיימת חזקת המסוכנות, הנני סבור שהמעשה שלכאורה עשה הנאשם מצביע על מסוכנות רבה. הנאשם החזיק בידו סכין, וגרם נזק לרכושם של אנשים תמימים, שכל חטאם היה שמכוניותיהם חנו בצד הרחוב. מעשי ונדליזם לשמם, במיוחד כשהם נעשים תוך שימוש בסכין, מצביעים על הלך רוח מסוכן מאוד של מי שמבצע אותם, ועל גישה מאוד שלילית של העורר כלפי הסביבה הסובבת אותו.

          על כן, כמו בית המשפט קמא, אף אני סבור כי קיימת בעניינו של העורר עילת מעצר.

7.       חלופת מעצר

          בית המשפט קמא בחן את חלופת המעצר שהציע העורר, ולאחר ששמע חקירותיהן של אם העורר ואחותו, קבע, כי לא שוכנע שהן בעלות השפעה או סמכותיות עליו.

          אני לא שמעתי את אמו של העורר ואחותו ואין מקום שאשים את שיקול דעתי בעניין זה במקום שיקול דעתו של בית המשפט קמא אשר התרשם מהן באופן בלתי אמצעי. לפיכך, הנני מחליט שלא להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר.