החלטה בתיק בש 3335/07

1.         לפניי ערר המדינה על החלטת בימ"ש השלום בחיפה לשחרר בערובה את שני המשיבים נסים אגברייה (להלן: המשיב 1) ומוחמד אגברייה (להלן: המשיב 2) בתנאי מעצר בית מלא. העוררת מבקשת לעצור את השניים בכליאה עד לסיום ההליכים.

2.         נגד שני המשיבים ואחר (להלן: נאשם 3) הוגש כתב אישום שבמרכזו עבירות רכוש. שני

האישומים הראשונים מיוחסים לנאשם 3 בלבד (ועניינם גניבות מתוך רכב, ביום 17.6.07 וביום 20.6.07). האישומים השלישי, הרביעי והחמישי מיוחסים לכל השלושה, ועניינם מסכת אחת של עבירות שהתרחשה בתאריך 24.7.07 - החל מחצות הלילה ועד הבוקר. תחילה פרצו השלושה לרכב סובארו וגנבו אותו (אישום חמישי). לאחר מכן פרצו לרכב אאודי וגנבו רדיו דיסק ומראה פנורמית (אישום שלישי). בהמשך לכך פרצו לרכב סובארו וגנבו תיק כלי עבודה ומד לחץ גלגלים (אישום רביעי). בשלב זה, לפנות בוקר, נמלטו השלושה, כאשר המשיב 1 נהג במאזדה - כשאין בידו רשיון נהיגה - והנאשם 3 נהג בסובארו הגנוב כשלידו המשיב 2. הם יצאו לכיוון היציאה מחיפה בכביש 4, ואז התפתח מרדף, שבסופו נתפסו השלושה (אישום חמישי). בין השאר מתוארת פניית פרסה ברכב הסובארו (הנהוג ע"י המשיב 3) כך שנסע כנגד כיוון התנועה.

3.         בימ"ש קמא ציין בהחלטתו, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים. יצויין כבר עתה, כי אין חולק על כך לצורך ההחלטה שבפניי.

4.         ההחלטה לשחרר את שני המשיבים באה בעקבות דיון בשני שלבים בבימ"ש קמא, ביום 6.8.07, ומן הראוי לסקור בקצרה את דברי ההנמקה של בית המשפט.

5.         בהחלטתו הראשונה הטעים בימ"ש קמא, כי אין לשלול קיומה של עילת מעצר במקרים של עבירות רכוש, וכי יש לבדוק את המסוכנות של הנאשם בכל מקרה לנסיבותיו. בית המשפט עמד על הדילמה המתעוררת במקרה זה, ויוזכר כי בשלב זה התייחס לכל השלושה. מצד אחד עומד לזכותם גילם הצעיר (בני 21) והעובדה שאין לחובתם כל הרשעה פלילית. מצד שני בולטות לחומרה שתי נקודות המצביעות על מסוכנות רבה מצד המשיבים - האחת, מדובר בהתארגנות מתוכננת של שלושה שיצאו מהכפר מושרפה שבואדי ערה לחיפה, כדי לגנוב סובארו ולפרוץ לכלי רכב נוספים. את הסובארו היו אמורים למכור בשטחים תמורת 3,500 ש"ח. הנקודה השנייה - בעת המרדף ביצעו המשיב 2 והנאשם 3 פניית פרסה, כך שנסעו בכביש החוף כנגד כוון הנסיעה.

6.         לאחר הקביעה בקשר לקיומן של ראיות לכאורה והצבעה על מסוכנות השלושה, עבר בית המשפט לבחינתה של חלופת מעצר. השופט קמא מצא, כי החלופות שהוצעו בפניו הן "לא רציניות", ועל כן ציין, כי הוא "נאלץ להורות" על מעצר השלושה עד תום ההליכים, וזאת "למרות גילם הצעיר והעדר עבר פלילי". יחד עם זאת, הוסיף השופט, כי השלושה יהיו רשאים בכל עת להגיש בקשה לעיון חוזר, ובלבד שתוצע חלופת מעצר נאותה שהשופט הצביע על עיקריה.

7.         באותו יום הובאה בפני השופט קמא חלופת מעצר לגבי המשיבים 1 ו - 2 (בלבד), והפעם אישר בית המשפט קמא את החלופה המוצעת. לפי ההחלטה ישהו כל אחד משני המשיבים בביתם תחת פיקוחם של שני אנשים, שאחד מהם צמוד למשיב. בית המשפט קבע, כי המפקחים העיקרים יהיה סבו של המשיב 1 (לגבי משיב זה) ואמו של המשיב 2 (לגבי משיב זה), בהטעימו כי שוכנע שניתן לסמוך עליהם ולתת בהם אמון מלא. כל אחד מהמפקחים חויב בהתחייבות כספית. עוד יצוין, כי השופט קמא ציין בפתח החלטתו (השניה) כי החלטה זו התקבלה "לאחר לבטים קשים, ומתוך רצון לתת לשני המשיבים הזדמנות בהתחשב בגילם הצעיר ובעובדה כי אין להם הרשעות קודמות".

טיעוני הצדדים:

8.         ב"כ המדינה סבורה, כי יש סתירה בין דברי ההנמקה המפורטים של השופט קמא בהחלטתו הראשונה לבין התוצאה המעשית שבהחלטה השנייה. התובעת הדגישה את ההתארגנות העבריינית של השלושה למען בצע כסף, שבמסגרתה נגנב רכב סובארו כדי למוכרו לתושב השטחים. כמו כן הדגישה התובעת את המסוכנות העולה מההימלטות מפני השוטרים, התפתחות המרדף ונסיון ההימלטות (של המשיב 2 והנאשם השלישי) תוך כדי סיכון נוסעים אחרים.

            הסניגור סבור כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא. המדובר בצעירים ללא עבר פלילי. שניהם ממשפחות נורמטיביות, קיבלו חינוך טוב, ועתה הם סטודנטים. תנאי השחרור בערובה יכולים במקרה זה לנטרל מסוכנות, מה עוד שהמשיבים אמורים להישאר כל העת בכפר מושרפה. יש לכבד את החלטתו של השופט קמא ולתת הזדמנות למשיבים.

דיון

9.         לאחר עיון בחומר שלפניי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לאשר את החלטתו של בית המשפט קמא. יש להזכיר, כי החלטה זו מתייחסת לשני המשיבים ולא לנאשם השלישי. לשני משיבים אלה מיוחסת מסכת אחת של אירועים שהתרחשה באותו לילה. בית המשפט עמד כראוי על כל ההיבטים הרלוונטיים, המשפטים והעובדתיים, תוך שהצביע הן על הנסיבות לקולא והן על הנסיבות לחומרא במקרה זה. הנסיבות המחמירות מובאות בפירוט וניכר שבית המשפט לא התעלם מהן.

            אינני סבור, כהשקפת ב"כ המדינה, כי יש סתירה בעמדתו של בית משפט קמא. כבר מההחלטה הראשונה עולה, כי בית המשפט סבר בסופו של דבר כי מוטב לנקוט במקרה זה חלופת מעצר, וזאת נוכח גילם הצעיר של המשיבים והעדר עבר פלילי. הטעם לכך שלא ננקטה חלופת מעצר בהחלטה הראשונה, הוא הצעה "לא רצינית" לחלופה, שהתבטאה בהצעת מפקחים שאין ברורה להם מהי מלאכתם. בית המשפט עצר אמנם את המשיבים, אך הדגיש כי "בכל עת" יוכלו לפנות בבקשה לעיון חוזר, ובלבד שתוצע חלופת מעצר נאותה שעיקריה צוינו. משהוצעה חלופה כזו, ובית המשפט קמא התרשם לטובה מהמפקחים, אישר בית המשפט את החלופה. נראה לי, כי יש לכבד את החלטתו של בית המשפט קמא שהתקבלה לאחר לבטים מובנים. אין להקל ראש בעבירות ואולם שני המשיבים הם צעירים ללא כל עבר פלילי. למעשה, הייתה זו מעידתם הראשונה. לפי תנאי השחרור בערובה הם ישהו במעצר בית מלא בכפר המרוחק עשרות ק"מ מחיפה, מקום ביצוע המעשים.

כללו של דבר, סבור אני שיש מקום לאשר את החלטתו של בית המשפט קמא בדבר מעצרם של שני המשיבים "במעצר בית" מלא, בכפוף לתוספת אחת. במכלול הנסיבות, סבורני, כי יש מקום להוסיף לגבי כל אחד משני המשיבים הפקדת סך 5,000 ש"ח במזומן, או בצ'ק בנקאי, כתנאי לשחרור בערובה.

ניתנה היום, כ"ה באב תשס"ז (9 באוגוסט 2007), בנוכחות  ב"כ העוררת, עו"ד אסס וב"כ המשיבים, עו"ד מערוף ג'בארין וכן המשיבים בעצמם.

אביטל ה.