החלטה בתיק בש 3280/07

בפניי שש בקשות לביטול צווי הריסה מנהליים שהוצאו כנגד ששה מבנים על ידי יו"ר הועדה מחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום. תחילתם של ההליכים בבקשות לביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד, אשר במסגרתן הוארך המועד לביצוע הצווים. על מנת לייעל את ההליכים, הסכימו באי כוח הצדדים להצעתי כי לא יתקיים דיון בבקשות לביטול ההחלטות האמורות, אלא אדון ישירות בבקשות לביטול צווי ההריסה המנהליים.

להלן, בתמצית, טענות המבקשים כפי שבאו לידי ביטוי בבקשתם, כמו גם במהלך הדיונים בפניי:

1.       הריסת המבנים תותיר את המבקשים ללא קורת גג. הם מתגוררים במבנים באופן זמני, עד אשר יימצא להם פתרון דיור.

2.       תיאור המבנים בצווי ההריסה אינו מספיק. לכן, צווי ההריסה בטלים.

3.       הבנייה הסתיימה למעלה משישים יום לפני חתימת מהנדס הועדה על תצהירו, והמבנים אוכלסו למעלה משלושים יום לפני חתימת התצהיר כאמור. 

4.       לא קוימה חובת ההתייעצות כמתחייב מהחוק. הכוונה היא להתייעצות עם נציג משרד המשפטים, כפי הנראה.

5.       המבקשים התיישבו במקום בהוראת הממשל הצבאי בשנת 1956.

6.       אי מתן עיכוב ביצוע של צווי ההריסה פוגע בזכויות יסוד של המבקשים, כמו גם בחוק זכויות הילד, תשס"ב-2002.

7.       למבקשים זכויות שביושר על הקרקע.

8.       המבקשים הופלו לרעה, שכן מבנים אחרים באזור לא נהרסו.

9.       המדובר הוא בשטח גלילי, ולכן לא ניתן להוציא בו צווי הריסה מנהליים, שכן אין במקום תכנית מתאר, ולכן בניה לא יכולה לסטות מתכנית כאמור.

10.   מציעים למבקשים פתרון מגורים כתא משפחתי ולא כשבט, ולכן אין הם יכולים לקבל את הפתרון המוצע.

11.   תצהיר מתכננת המחוז ניתן מבלי שהיא ביקרה במקום. 

טענות המשיבה הן, בתמצית, כדלקמן:

1.       אין המבקשים בגדר "הרואה עצמו נפגע" במובן סעיף 238א(ז)(1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

2.       יש למחוק שלוש מן הבקשות על הסף, באשר כבר הוגשו בעבר בקשות לביטול הצווים המנהליים נשוא אותן הבקשות, וכבר ניתנו ארכות בעבר.

3.       לא הוכח כי אין הצווים באים למנוע עובדה מוגמרת.

4.       הוכח כי המבנים לא היו גמורים ולא מאוכלסים במועדים הקבועים בחוק.

5.       אין פגם בתיאור המבנים בצווי ההריסה. הדבר נעשה על ידי רישום נקודות ציון, ודי בכך.