החלטה בתיק בש 3203/05

1.                   ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופטת ר. יצחקי) מיום 21.11.05 בב"ש 6152/05, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו בת"פ 3659/05.

2.                   נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13+19א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג- 1983. על פי עובדות כתב האישום מכר העורר לשוטרים סמויים 130 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס, תמורת 400 ש"ח.

3.                   בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים,כאשר לטענתה יש בידיה ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתו של העורר, קיימת עילת מעצר, לעורר רישום פלילי קודם בעבירה של החזקת סם מסוכן וכן הרשעה בעבירה של מסירת הודעה כוזבת וכי בשים לב לעבירה בה הוא מואשם יש להורות על מעצרו.

4.                   בדיון בבקשה הודה הסניגור בקיומן של ראיות לכאורה ובקיומה של עילת מעצר אך טען כי מדובר במקרה המצדיק שחרור העורר בחלופת מעצר - הוא הודח לדבר עבירה על ידי קרוב משפחתו, מצבו הרפואי אינו טוב, יש לו הרשעות קודמות לא מכבידות, המדובר בסם קל בכמות לא גדולה, יש לו אישה סטודנטית ותינוקת. הסניגור ביקש לשחרר את העורר למעצר בית בבית אימו שתשגיח עליו יחד עם אחיו. המשיבה התנגדה לשחרור העורר בכלל ולחלופת המעצר שהוצעה על ידו, בפרט.

5.                   שרות המבחן ערך תסקיר בעניינו של העורר. קצין המבחן התרשם כי מדובר באדם שאינו בעל נורמות האופייניות לסוחר סמים והמליץ לשקול אפשרות לשחררו בחלופת מעצר בבית הוריו, תחת פיקוח אימו ואחיו ותחת פיקוח שירות המבחן.

6.                   מחקירת המפקחים המוצעים בבית המשפט עלה כי לאחיו של העורר הרשעה בעבירת אלימות שביצע בשנת 1998 ותלוי ועומד נגדו תיק חקירה במשטרה בגין גניבה בידי עובד וזיוף. באשר לאם התברר כי היא סובלת מפריצת דיסק בגב ונדרשת לצאת את הבית לצרכי טיפול רפואי.

7.                   בהחלטה מיום 21.11.05 בחן בית משפט קמא  את השאלה האם מתקיימות בעניינו של העורר נסיבות חריגות המצדיקות סטיה מהכלל לפיו כאשר המדובר בעבירה של סחר בסם מסוכן אין בחלופת המעצר כדי לענות על דרישות העניין הציבורי התובע החזקה במעצר עד תום ההליכים. בית משפט קמא קובע כי מדובר באדם ששוכנע בנקל לסחור בסם מסוכן - דבר המעלה חשש שישוב ויעשה זאת - מה גם שמדובר בעבירה אותה ניתן לבצע גם כאשר הוא נמצא במעצר בית. בית המשפט גם מתייחס לעברו של העורר - דבר המערער את האמון בו. לבסוף הוא קובע כי חלופת המעצר המוצעת אינה ראויה - מאחר ולאחד המפקחים המוצעים עבר פלילי, האם אינה יכולה לפקח על העורר עקב טיפולים רפואיים להם היא נזקקת וגם המשך מגוריו של העורר באותו בית בו התגורר כאשר ביצע את העבירה מעורר חשש שמא ישוב ויבצע עבירה דומה. בנסיבות אלה הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

8.                   בערר חזר הסניגור על הטענות כפי שהובאו בפני בית משפט קמא - העורר הודח לביצוע העבירה על ידי קרוב משפחתו, הוא נעצר רק ביום 31.10.05 למרות שהעבירה המיוחסת לו בוצעה ביום 17.8.05, המשטרה לא בדקה את גרסתו של העורר בנוגע להדחתו - דבר המחליש את הראיות נגדו בצורה משמעותית, על פי תסקיר המעצר אין המדובר באדם בעל דפוסים עברייניים ובנסיבות היה מקום לקבל המלצתו. הוא גם חזר על נסיבותיו האישיות של העורר.

9.                   המשיבה ביקשה לדחות את הערר וטענה כי טענת השידול כלל אינה מתיישבת עם חומר החקירה , כי העורר לא הצליח להפריך את חזקת המסוכנות וכי חלופת המעצר שהוצעה על ידי בית משפט קמא אינה ראויה.

10.               איני סבורה כי יש מקום לבחון את הראיות לכאורה, עוצמתן ו/או חולשתן - כנטען על ידי הסניגור - לאור הודאת העורר בקיומן בפני בית משפט קמא. כל שנטען על ידי העורר הוא כי יש לשחררו בחלופת מעצר - וזו הסוגיה אליה אדרש בהחלטתי זו.

11.               כפי שציין בית משפט קמא, הלכה היא כי  העבירה המיוחסת לעורר, של סחר בסמים מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית ורק במקרים חריגים יורה בית המשפט על חלופת מעצר (וראה לאחרונה החלטת כבוד השופטת ע. ארבל בבש"פ 10539/05 דנינו נ. מדינת ישראל (לא פורסם) - החלטה מיום 28.11.05). בענייננו - אני סבורה כי צדק בית משפט קמא בהחלטתו כי לא מתקיימים אותם "מקרים חריגים" המצדיקים שחרורו של העורר בחלופת מעצר. ברי כי לעורר דפוס חיים עברייני וגם אם אינו בעל נורמות האופייניות לסוחר סמים, כקביעת שרות המבחן, עולה מהנסיבות  כי ניתן להדיחו בקלות לבצע העבירה בה הוא מואשם , באופן שלא ניתן להבטיח כי מעצר בית ימנע ממנו המשך ביצוע אותה עבירה. לעורר עבר פלילי שמערער את האמון בו וגם בכמות הסם בה סחר אין להקל ראש.

12.               יתירה מזאת - אין ספק כי חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר אינה ראויה - הן מבחינת המפקחים המוצעים והן מבחינת האזור הגיאוגרפי בו הוצע מעצר הבית.

13.               לפיכך - צדק בית משפט קמא בהחלטתו להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים ואני מורה על דחיית הערר.

ניתנה היום כ"ט בחשון, תשס"ו (1 בדצמבר 2005) בנוכחות ב"כ הצדדים והמבקש.

קלדנית-עדי שיטרית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: