החלטה בתיק בש 3164/08

(א)       כללי

בפני בקשה מיום 23.7.08 למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, במצורף לכתב האישום על פיו מואשם המשיב בעבירות של חבלה  במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה+413א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלו: "החוק") ועבירת הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק.

(ב)       כתב האישום

הרקע לעבירה נשוא כתב האישום מתואר בכתב האישום, כדלקמן:

מוחמד עלי מחאג'נה (להלן: "מוחמד") ותאופיק עלי מחאג'נה (להלן: "תאופיק") הם אחים (וביחד: "המתלוננים"), המתגוררים בשכונת עומר בן אלח'טיב, בעיר אום אל  פאחם, במרחק קצר ביותר מביתו של הנאשם והם שכניו. המתלוננים והנאשם מכירים איש את רעהו ובעבר, היו בינהם יחסי ידידות, אך כי בעת האחרונה, שררה מתיחות בין הצדדים (להלן: "הסכסוך).

ביום 14.7.08, בשעה 05:10 לערך, חנה רכב מסוג הונדה בצבע שחור (מ.ר 99-341-06) בכביש צדדי הנמצא בסמיכות רבה לביתם של המתלוננים. הרכב נמצא בהחזקתו של תאופיק ומשמש אותו לנסיעותיו.

הנאשם הגיע אל מקום חניית רכב ה"הונדה", הסמוך לביתם של המתלוננים, במועד הנ"ל, במטרה להצית את הרכב. הנאשם שבר את החלון הקדמי, חלון צד ימין, במושב הנוסע הסמוך למושב הנהג, באמצעות אבן. כתוצאה מהפגיעה ברכב נשבר החלון הקדמי, הסמוך למושב הנהג, באמצעות אבן. מיד לאחר מכן, הנאשם השליך מבעד לחלון המנופץ אל פנים הרכב, בקבוק עם חתיכות בד לבנות וחומר דליק במטרה להצית את הרכב והצית את הרכב.

כתוצאה מן ההצתה נשרף רכב ה"הונדה" והאש התפשטה בחלקו הקדמי של הרכב. מהשריפה נגרם, בין היתר נזק לרכב ה"הונדה" באזור לוח השעונים, בהגה, וכן בגג ובפנים הרכב.

(ג)        טיעוני המבקשת

(1)              ראיות לכאורה

ב"כ המבקשת הפנה, בכתב ובע"פ, לראיות הלכאוריות המצויות בתיק החקירה, ולהלן עיקרם:

(א)    הודעות המתלוננים - המתלונן תאופיק מסר כמה הודעות במשטרה: 3 הודעות ביום 14.7.08, והודעה ביום 17.7.08. המבקשת הפנתה לכך כי גרסתו היתה קוהרנטית. לדברי המבקשת, המתלונן מסר באופן עקבי כי זיהה את המשיב בוודאות בסמוך לרכב, המשיב הסתכל לעברו ואז ברח מזירת האירוע. כמו כן, תאופיק תיאר את בגדיו של הנאשם באופן תואם לתיעוד במצלמות האבטחה (בחנות הסמוכה). תאופיק מסר גם על סכסוך קודם עם הנאשם.

המתלונן מוחמד תיאר גם הוא את האירוע בהודעותיו במשטרה: 2 הודעותיו מיום 14.7.08, והודעותיו מיום 17.7.08 ומיום 20.7.08. בהודעותיו חזר והדגיש כי זיהה את המשיב בסמוך לרכב וראה אותו מבצע את העבירות. לדברי המבקשת, מוחמד תיאר לפרטים  את השתלשלות מעשיו של המשיב. המשיב הסתכל לעברו לאחר שמוחמד קילל אותו ואז ברח מזירת האירוע. מוחמד חזר והדגיש בהודעותיו כי זיהה את המשיב באופן וודאי ואף קרא לו בשמו וקילל אותו בעקבות מעשה ההצתה. ככלל, הודעותיו  היו עקביות וקוהרנטיות הן בחקירותיו והן בשחזור, ואף אם היו אי דיוקים מסוימים (באשר לתיאור חולצה קצרה במקום ארוכה ולשימוש הנאשם במברג), סבורה המאשימה  כי אין באי הדיוק הנ"ל כדי לכרסם במהימנות גרסתו של מוחמד.

(ב)    המשיב הכחיש את ביצוע העבירה, הכחיש סכסוך עם המתלוננים ואף טען טענת אליבי לפיה ישן בביתו בעת ביצוע העבירה.  טענת האליבי של הנאשם נבדקה, נבחנה והופרכה נוכח גרסת חברו הטוב של המשיב, מוחמד אגבאריה וגרסת בני משפחתו (אמו של המשיב, אחות המשיב ואביו של המשיב, שעל פי הנטען לא בחל בכל אמצעי כדי לחלץ את בנו מההסתבכות).

(ג)      עימותים של המתלוננים עם הנאשם.

(ד)    שחזורים שערכו המתלוננים.  

(ה)    קלטת מצלמת האבטחה - לדברי המבקשת, ניתן ללמוד ממצלמת האבטחה כי הבחור שנראה בצילום לובש חולצה לבנה בעלת שרוולים ארוכים, מכנס ג'ינס, נעליים בצבע בהיר וכובע (באופן התואם את גרסת המתלוננים), וכן הוא בעל מבנה גוף דומה מאוד למבנהו של המשיב.

(2) עילת מעצר

ב"כ המבקשת טען כי עבירת ההצתה מקימה עילת מעצר מכח חזקת מסוכנות ככלל, ובפרט במקרה שלפנינו, בו נעשה שימוש בחומר מאיץ, חומר דלק, כדי להגביר ולהחמיר  את תוצאות ההצתה (ב"כ המבקשת הפנה בהקשר זה לדו"חות חוקר הדליקות, רמי חלפון, וכן לצילומי הרכב המצביעים על הנזק). עוד נטען, כי המסוכנות מקבלת משנה תוקף לאור ריבוי מקרי ההצתה בעיר אום אל פאחם. אציין כבר עתה, כי טיעון זה ראוי היה שלא ייטען, משום שאינו חלק מחומר החקירה ולסנגור לא היתה כל  אפשרות להתגונן בפניו. מטעם זה סירבתי לקבל מסמך סטטיסטי, אותו ביקש ב"כ המבקשים להגיש בטיעון בפניי, באשר לשיעור מקרי ההצתה בעיר אום אל פאחם והקושי בפענוח מקרי ההצתה, ובשל כך מיעוט כתבי האישום שהוגשו, וזאת לאור חוסר שיתוף הפעולה של האוכלוסיה עם המשטרה.

עוד נטען, כי קיים במקרה זה חשש לשיבוש הליכי משפט, שכן חלק מהעדים הם בני משפחתו של המשיב, שכניו (שני המתלוננים) וחברו של המשיב (מוחמד אגבאריה).

באשר לחלופת המעצר שהוצעה על ידי הסנגור, בכפר מועאוויה, טען ב"כ המאשימה כי אף אם יורה בית המשפט על חלופת מעצר במקרה זה, אין לקבל חלופה זו נוכח הקרבה הגיאוגרפית בין מואעוויה לאום אל פאחם. בהקשר זה הפנה ב"כ המאשימה לחששו של המתלונן מהמשיב , כפי שהדבר עולה מהודעתו ביום 14.7.08 בשעה 11:15. 

(ד) טיעוני המשיב