החלטה בתיק בש 3160/08

בפניי בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996.

א.         כתב האישום

כנגד המבקש, ו- 4 נוספים (להלן: "הנאשמים הנוספים"), הוגש ביום 29/11/07 כתב אישום, בו יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), סיוע לרצח, עבירה לפי סעיף  300(א)(2)+29 +31 לחוק העונשין ו סיוע לניסיון רצח, עבירה לפי סעיף 305(1)+29+31 לחוק העונשין.

ב.         ההחלטות הקודמות בעניינו של המבקש

1)         ביהמ"ש זה (כב' הש' ר. שפירא), דן בבקשת המשיבה לעצור את המבקש ואת הנאשמים הנוספים עד תום ההליכים. מהחלטת ביהמ"ש זה מיום 17/1/08 עולה, כי בא כוחם [של 3 נאשמים] הסכים למעצרם של השלושה עד תום ההליכים והדיון התנהל אך לגבי המבקש ולגבי נאשם נוסף (להלן: "הנאשם הנוסף").

ביהמ"ש קבע כי לאחר שבחן את העדויות הרבות שנגבו, הגיע לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי להרשעת המבקש בגין מעשיו, וזאת מבלי להכנס לדקויות סעיפי האישום.

עוד נקבע בהחלטה מיום 17/1/08, כי המעשים המיוחסים למבקש מקימית עילת מעצר של מסוכנות. נקבע, כי המבקש והנאשם הנוסף חברו לאדם שהיה לו סכסוך עם המנוח וסייעו לו לחסל חשבונות עם אדם שהוא החליט כי פגע בו ודינו למות. המבקש והנאשם הנוסף היו חולייה בשרשות אשר תכננה לפגוע באדם. ללא עזרתם של המבקש והנאשם הנוסף, ייתכן מאד כי התוכנית לא היתה יוצאת אל הפועל, שכן חסר היה המידע בדבר מקום המצאו של המנוח.

יחד עם זאת ציין ביהמ"ש, כי גם כאשר קיימת עילת מעצר ואף כשמדובר בעבירות חמורות, יש לבחון האם יש בחלופת מעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל. לפיכך החליט ביהמ"ש כי בטרם תינתן החלטתו, יופנו המבקש והנאשם הנוסף לשירות המבחן על מנת שיוגש בעניינם תסקיר מעצר שיאמוד את מסוכנותם, וזאת בשים לב לגילם הצעיר (המבקש יליד 1984), היעדר עבר פלילי, העדר חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, וכן טיב פעולותיהם וחלקם בפרשה כולה.

2)         בהחלטתו מיום 13/2/08 קבע כב' הש' ר. שפירא כי תסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המבקש אינו חד משמעי. מחד, נמצא כי חלופת המעצר שהוצעה, בבית קרובי משפחתו של המבקש בכפר מוקיבלה הנה חלופה ראויה וכי מדובר בצעיר נורמטיבי וחסר עבר פלילי ומאידך התלבט שירות המבחן נוכח חומרת העבירות המיוחסות למבקש.

ביהמ"ש קבע כי החלופה שהוצעה מרוחקת מרחק סביר מכפר פראדיס וכי המפקחים שהוצעו הנם ראויים ולפיכך שוחרר המבקש לחלופה הנ"ל, תוך שהוטל על כל אחד משלושת המפקחים לחתום על התחייבות עצמית בגובה 20,000 ש"ח להבטחת התחייבותו לדווח למשטרת ישראל ולביהמ"ש אם יפר המבקש את תנאי השחרור ויצא את הבית. כן הורה ביהמ"ש על התקנת אזיק אלקטרוני למבקש וכן הורה על מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקש ועל חתימה על ערבות בסך 20,000 ש"ח ועל התחייבות עצמית בגובה 50,000 ש"ח.

יוער, כי מעיון בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המבקש עולה, כי הלה כבן 23 שנים, רווק, בן רביעי במשפחתו ולו 4 אחים ואחיות, כולם רווקים. אביו של המבקש הציג בפני שירות המבחן את בנו כבחור שקט, המנהל אורח חיים נורמטיבי ומסייע לו בפרנסת המשפחה.

ג.          הבקשה שבפניי

בבקשה שבפניי התבקשתי לשנות את תנאי חלופת המעצר בהם מצוי המבקש ולאפשר שהייתו במעצר בית בבית אביו בכפר פראדיס וכן לאפשר לו לשוב ולעבוד.

העילה להגשת הבקשה היא העובדה כי חלף זמן ניכר מאז מתן ההחלטה בעניינו של המבקש:

-           ב- 29/7/07 אירע האירוע נשוא כתב האישום.

-           ב- 15/10/07 נעצר המבקש ושהה במעצר 4 חודשים, עד ליום 13/2/08.

-           מיום 13/2/08 שוהה המבקש בתנאי מעצר בית מלא אצל בני משפחתו בכפר מוקביילה, תחת איזוק אלקטרוני. סה"כ מאז מעצרו של המבקש חלפו 9 חודשים.

-           המשפט בתיק העיקרי מתנהל בעצלתיים והמשפט אמור להמשך עוד תקופה ממושכת. התמשכות ההליכים לא נגרמה בעטיו של המבקש, אלא, בין היתר, עקב חילופי סנגורים בייצוגם של הנאשמים האחרים.

בנוסף נטען, כי למבקש אין כל עבר פלילי, הוא אדם נורמטיבי ובמשך תשעת החודשים אשר חלפו מאז נעצר לא הפר את תנאי חלופת מעצרו.

נסיבותיו האישיות של המבקש, כפי שפורטו בתסקיר המעצר מיום 3/2/08, מראות כי פרנסת משפחתו נסמכת גם ובעיקר על עבודתו כפועל בניין וכי מצבה הכלכלי של המשפחה קשה. אביו של המבקש סובל ממחלות שונות והנו מובטל.

נוכח האמור לעיל, התבקשתי לאפשר למבקש לחזור לבית הוריו בכפר פראדיס, בתנאי מעצר בית, ולאפשר יציאתו לעבודה בחשמליית רכב הנמצאת בכפר פראדיס בסמוך לביתו, תחת השגחה צמודה של אביו ודודיו, ובמשך השהות במקום העבודה, ע"י בעל העסק ופועל נוסף.

בהשלמת טיעוניו בכתב ציין ב"כ המבקש, כי הראיות עליהן נסמך כתב האישום בכל הנוגע למבקש הן הודעותיו של המבקש במשטרה וכן הודעותיו של עד תביעה 23, סוהיל חאדר, בן דודו של המבקש.