החלטה בתיק בש 3146/05

1.                   בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת אסיף) מיום 16.11.05 בב"ש 587/05.

2.                   המשיב הינו קטין, יליד 24.2.91.

3.                   ביום 2.11.05 הוגש נגד המשיב כתב אישום (ת"פ 754/05) בבית משפט השלום לנוער בחדרה, המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ואיומים.

4.                   על פי עובדות כתב האישום,נגד המשיב ניתן צו שהורה להחזיקו במעון נעול, מצפה ים, לתקופה של שנתיים. המשיב הפר הוראה חוקית וברח מהמעון. ביום 25.10.05, בעת ששוטרים ומתנדבי המשמר האזרחי הוזעקו לטפל באירוע פריצה, הם הבחינו במשיב נמלט ונכנס לאחד הבניינים. לאחר שאותר הוכנס המשיב לניידת ואז החל להשתולל, תקף באגרופים ובבעיטות את השוטרים (עד שנזקקו לטיפול רפואי) ואיים עליהם.

5.                   נגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי .

6.                   בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב את תום ההליכים. בבקשה נטען כי בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת האשמה, המדובר בעבירות חמורות ביותר, העובדה שהמשיב ביצע את העבירות, ביחד עם העובדה שתלוי ועומד נגדו אסר על תנאי, מצביעות על אופיו האלים של המשיב ועל מסוכנותו. בנוסף,  המשיב אינו נמצא בכל מסגרת וקיים חשש שינסה להמלט מאימת הדין.

7.                   בימ"ש קמא הורה על עריכת תסקיר מעצר. בדיון בפני בימ"ש קמא ביקש קצין המבחן ליתן הזדמנות אחרונה למשיב, כאשר הוא מבקש לשלבו בתוכנית טיפול בנושא אלימות.

8.                   בהחלטה מיום 16.11.05 מפרט בית משפט קמא מחדלי חקירה של המשטרה. מציין כי הראיות אינן כה מוצקות ואת העובדה שלא נערך חיפוש אחרי המשיב , לאחר שברח מהמעון - דבר המעיד שגם המשטרה אינה מייחסת למשיב מסוכנות כה רבה. עוד הוא מציין כי המעצר אינו עונש וכי פרק הזמן שחלף מאז ביצע המשיב את העבירות האחרונות משמעותי. לפיכך, קיבל בית המשפט קמא את המלצת שירות המבחן והורה לשחרר את המשיב למעצר בית מלא, תחת השגחה צמודה של אחד ההורים או הסבתא ותוך הסדרת אזיקים אלקטרוניים.

9.                   החלטה זו היא נשוא הערר שבפני, כאשר לטענת העוררת לא היה מקום לשחרר את המשיב למעצר בית - באשר להוריו אין סמכות ויכולת לפקח עליו ולשים לו גבולות וגם האזיקים האלקטרוניים לא ירפאו זאת.

10.               הסניגורית טענה כי חל שינוי הן אצל ההורים והן אצל הקטין , האזיק האלקטרוני מאיין את מסוכנותו ואין להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

11.               אין מחלוקת באשר למסוכנותו של המשיב ועמד על כך גם בית המשפט קמא בהחלטתו. יחד עם זאת יפים לענייננו דברי כבוד השופט זמיר בבש"פ 90/99 מדינת ישראל נ. פלוני (תק-על 99(1) 66) :

"אין לומר כי די במסוכנות כלשהי, אישית או קבוצתית, כדי להכריע כל שיקול אחר, המתייחס לנאשם באופן אישי, ולחייב מעצר עד תום ההליכים. מצוות המחוקק היא, שגם אם החוק מניח מסוכנות של נאשם, עדיין חובה על בית המשפט להימנע ממעצר, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בתנאים שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. וזאת ישל זכור כי סוף הנאשם, גם אם ישוחרר מן המעצר במהלך המשפט, שאם יורשע בדין ישא בעונש ההולם את העבירה. העצר, כמובן אינו אמור להיות חלק מן העונש".

כאשר הוא מוסיף כי בעניינו של קטין יש לנהוג בזהירות מיוחדת במעצר ובמאסר, משום שהנזק הצפוי לו עלול להיות קשה והרסני יותר מהנזק העלול להגרם לבוגרים וכן משום שיש חשיבות יתירה לשיקול שיקום הקטין.

יפים לענייננו גם דברי כב' השופטת א. פרוקצ'יה בבש"פ 6840/05 פלוני נ' מדינת ישראל  (לא פורסם), אף הם בעניינו של קטין:

      "הנסיבות בהליך זה אינן קלות להכרעה משיש בהן הקצנה של הניגוד בין שיקולי בטחון הציבור לבין טובתו של הקטין המצדיקה החלת חלופת מעצר נוכח גילו הצעיר. הקטין הפר וחזר והפר את החוק מספר ניכר של פעמים. הוא הפר וחזר והפר צווים של בית המשפט שהטילו עליו תנאי חלופת מעצר. קיום חשש של ממש כי גם אם תוחל לגביו חלופה עתה הוא יתקשה לעמוד בה. יחד עם זאת יש להותיר עוד הזדמנות לכך, ולאפשר להורים שהביעו נכונות לקחת על עצמם את מטלת הפיקוח, למצות נסיון נוסף לחלופה".

12.               שירות המבחן, לאחר שבדק את נסיבותיו האישיות של המשיב ואת מסוגלות הפיקוח של הוריו וסבתו - המליץ על חלופת המעצר ובנסיבות - אין מקום לסטות מההמלצה (אפילו אינה מחייבת את בית המשפט), מה עוד שבית המשפט קמא גם מדגיש את "עוצמת הראיות" לאור מחדלי חקירה של המשטרה - דבר שגם לו יש השלכה על ההחלטה בדבר חלופת המעצר.

13.               אני סבורה גם כי יש באזיקים האלקטרוניים כדי "לנטרל" במידה רבה, אם לא לאיין באופן מוחלט את מסוכנות העורר, באופן שהשימוש ביחד, בהם עם הפיקוח הצמוד של אחד מבני המשפחה, ישיג את מטרת המעצר.

14.               לפיכך אני דוחה את הערר.

ניתנה היום כ"ב בחשון, תשס"ו (24 בנובמבר 2005) בנוכחות הצדדים והמשיב בעצמו.