החלטה בתיק בש 3131/05

1.         המדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת מיום 20/11/05 (כב' הנשיא ת. כתילי) בתיקי מעצר 4092/05 ו- 4086/05, על פיהם הוארך מעצרם של המשיבים עד ליום 23/11/05 שעה 16:00.

2.         א.          ביום 15/11/05 הובאו שני המשיבים להארכת מעצר ראשונה בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים מסוכנים מסוג חשיש ובכמויות גדולות, וכן בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

            לאחר שהתקיים דיון בפני בית משפט קמא, הוסכם בין הצדדים על הארכת מעצרם של המשיבים לחמשה ימים להשלמת החקירה.

            ב.          ביום 20/11/05 הובאו המשיבים לבית משפט קמא להארכת מעצר שניה, בה נדרש בית המשפט להאריך את מעצרם למשך תקופה של 10 ימים, ובית המשפט לאחר ששמע את הצדדים, עיין בחומר הראיות שנאסף עד כה, החליט להאריך את מעצרם של המשיבים עד ליום 23/11/05 תוך קביעה כי די בשלושה ימים נוספים כדי להביא את החקירה בעניינם של שני המשיבים לתומה.

            ג.          באותו יום בתאריך 20/11/05 הובאו ששה חשודים נוספים באותה פרשה, ובית משפט קמא החליט להאריך את מעצרם עד ליום 27/11/05 שעה 16:00. בהחלטתו זו, קבע בית משפט קמא כי:

"המדובר בחקירה מסועפת, רבת משתתפים אשר טרם מוצתה במהלך חמשת ימי המעצר הראשונים, בוצעו מספר רב של פעולות חקירה, כתוצאה מהחקירה שנעשתה התפתחו פעולות נוספות כפי שפורט ב- ד/1 המחייבים המשך חקירה ובדיקה".

בהמשך קבע כי, בעניינם של ששת החשודים האחרים, המדובר במספר רב של משתתפים, פעולות רבות יותר שמחייבות מספר ימים יותר.

            ד.          בערר שהוגש על ידי שני חשודים אחרים בפרשה (אלמי ממן, אלור גבאי) לבית משפט זה על החלטת בית משפט קמא ביום 20/11/05, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר הראיות שהצטבר עד כה, החלטתי ביום 21/11/05 לדחות את הערר.

3.         הן בנימוקי הערר והן בטיעוניה בפניי, טענה ב"כ המבקשת כי המשיבים הם אלה שסיפקו את הסמים לששת החשודים האחרים, וכי המדובר בפרשייה אחת שבגינה יוגש כתב אישום אחד, לכן לא ניתן לעשות כל אבחנה בין חלקם של המשיבים לעומת חלקם של שאר החשודים. הוסיפה כי המדובר בחקירה מורכבת ומסועפת ומצריכה ימי מעצר נוספים.

            מנגד, טען ב"כ המשיבים כי בית משפט זה בשבתו כערכאת ערר בודק את סבירות ההחלטה של בית משפט קמא. הוסיף כי בדיון שהתקיים בעניינם של המשיבים ביום 20/11/05 בפני בית משפט קמא שאל כב' הנשיא כתילי את נציג המשטרה אם מאז שנעצרו המשיבים ועד להארכה השניה התווסף חומר חקירה, ונציג המשטרה השיב בשלילה, לכן קבע בית משפט קמא כי די בשלושה ימים נוספים לסיום החקירה.

4.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי ככל שניתן בחומר הראיות שהצטבר עד כה, וכן בדוחות הסודיים שהוצגו לעיוני, נחה דעתי כי יש לקבל את הערר בחלקו ואלה נימוקיי:

            א.          לא אחת נקבע ע"י בית המשפט העליון כי בהליך של ערר להבדיל מהליך של ערעור על החלטת הערכאה הקודמת, ניתן לראות את ערכאת הערעור כאילו היא יושבת במקום הערכאה הקודמת ולא כיושבת על מנת לבקר את החלטתה (ראה בש"פ 116/96 מ"י נ. מרדכי אסרף, תקדין עליון 1996 עמ' 63, בש"פ 7406/00 אגבריה נ. מ"י, פ"ד נד (4) 740, בש"פ 8276/98, 8325/98, קאמל נ. מ"י, תקדין עליון 199 (1) 3).

אומנם פסיקתו של בית המשפט העליון הנ"ל התייחסה לבקשות מעצר עד תום ההליכים. נראה לי כי מקל וחומר ניתן להחיל פסיקה זו על הארכת מעצר של ימים לצורכי השלמת החקירה. על פי הפסיקה הנ"ל, בית משפט זה כערכאת ערר מוסמך לבחון באופן עצמאי את חומר הראיות הקיים.

            ב.          עיון בחומר הראיות שהצטבר עד כה, וכן במסמכים הסודיים, מלמד על קיומו של חשד סביר אשר מצביע על כך כי אכן המשיבים הם ספקי הסמים, ואילו שאר ששת המשיבים הם מקבלי הסמים. מכל מקום שני המשיבים וששת החשודים האחרים מעורבים באותה פרשיית סמים, ולא ניתן עם כל הכבוד בשלב זה לערוך כל אבחנה בין המעורבים באותה פרשה, לכן ועל פי עקרון השוויון יש לנהוג כלפי כל החשודים באופן שווה ללא כל הפליה.

            ג.          ציינתי בהחלטתי מאתמול בעניינם של שני חשודים אחרים בפרשייה כי המדובר בפרשה מורכבת, מסועפת וקשה וכי בוצעו עד כה פעולות חקירה רבות ונותרו מספר רב של פעולות. כיום עיינתי שוב בחומר הראיות ובדוחות הסודיים, והנני למד כי פעולות החקירה שנותרו נוגעות בחלקן למשיבים ובחלקן האחר לשאר החשודים, ואינני רואה כל הצדקה לערוך כל אבחנה בין המעורבים באותה פרשה.

            ד.          שקלתי אם ניתן להשלים את החקירה כאשר המשיבים מצויים בחלופת מעצר, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי בשל מורכבות החקירה ומסועפותה, ניתן לקיים את החקירה רק כאשר המשיבים מצויים מאחורי סורג ובריח. שחרורם בשלב זה עלול לשבש מהלכי חקירה, לתאם גרסאות ולסכן את בטחונו ושלומו של הציבור.

5.         אשר על כן ועל פי עקרון השוויון ומניעת הפליה בין שותפים באותה פרשה, הנני מקבל את הערר בחלקו, מבטל את החלטת בית משפט קמא ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים עד ליום 27/11/05 שעה 16:00.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ו (22 בנובמבר 2005) במעמד הנוכחים.

מותר לפרסום מיום 22/11/2005.