החלטה בתיק בש 3115/05

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, ת.פ. 4178/05, בו מואשם המשיב בעבירות הבאות:

-         הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

-         נהיגה שלא במלוא החושים, עבירה לפי תקנה 26(1) ו-(4) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") + סעיף 38(1) ו-(2) לפקודת התעבורה.

-         החובה להשתמש בכביש בלבד , עבירה לפי תקנה 33(א) לתקנות התעבורה.

-         שעות נהיגה, עבירה לפי תקנה 168 לתקנות התעבורה.

ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לפסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות כתב האישום, המשיב, אשר הועסק כנהג משאית, החל עבודתו ביום האירוע, 14.12.04, בשעה 03.39 לפנות בוקר ובשעות אחר הצהריים, לאחר כ- 14 שעות עבודה ונהיגה, נהג בפול-טריילר בכביש מס' 70 מכיוון יקנעם לכיוון צומת יגור. בשולי הדרך מימין, בכיוון נסיעת המשיב, עמד רכב מסחרי מסוג ניסאן כשפנסיו דולקים ובו ישבו מלפנים תומר שוקרון ומאחור יהודית שוקרון, המנוחה, מתן וזוהר שוקרון וכן עבדן אלין. לאחר רגעים מספר בהם נמצא רכב הניסאן בשולי הדרך סטה רכבו של המשיב ימינה, נסע כברת דרך בשולי הדרך והתנגש בניסאן חזית באחור. הניסאן נהדף לפנים והתנגש ב- 2 עמודי תמרורים המוצבים על שולי הדרך עליו אירעה התאונה.

כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוחה חבלות בראש ובאיברים נוספים שהביאו למותה המיידי. כמו כן נפצעו ונחבלו בתאונה המשיב עצמו ונוסעי הניסאן. על פי עובדות כתב האישום התאונה, מות המנוחה וחבלותיהם של האחרים נגרמו באשמת המשיב וכתוצאה ממעשיו ומחדליו: סטיתו עם הרכב ממסלול נסיעתו, נסיעתו בשולי הדרך, אי הבחנתו ברכב המצוי בשולי הדרך, נהיגתו ברכב כשהוא אינו במלוא חושיו וכשהוא עייף, נהיגתו ברכב מס' שעות העולה על המותר על פי חוק, ללא זמן מנוחה מספיק ונהיגתו ברכב ללא תשומת לב לנעשה בדרך שלפניו.

ב"כ המבקשת טוענת כי יש לפסול את רשיונו של המשיב מאחר וקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, מאחר והעבירות המיוחסות לו הן חמורות ובגינן קופחו חיי אדם וקיים חשש לשלום הציבור בהמשך נהיגת המשיב, מאחר ולמשיב 61 הרשעות קודמות בתעבורה ומאחר והמשיב נפסל על ידי קצין משטרה מלנהוג למשך 90 יום החל מיום 15.12.04. אציין כבר עתה כי כתב האישום והבקשה שבפני הוגשו רק ביום 14.11.05. לעניין זה טוענת ב"כ המבקשת כי החקירה הסתיימה רק ביום 27.6.05, התיק הועבר לפרקליטות כחודש לאחר מכן וביום 16.8.05 נשלחו דרישות להשלמות חקירה, לכן כתב האישום הוגש רק ביום 14.11.05.

עוד טוענת ב"כ המבקשת כי מההודעות הקיימות בחומר החקירה עולה כי התאונה התרחשה בכביש פתוח, דו מסלולי, עם תאורה מלאה, סימני קצי דרך תקינים וברורים ושדה ראיה פתוח למאות מטרים בכיוון נסיעת המשאית.

בנוסף, טוענת ב"כ המבקשת, כי המשיב נהג ביום האירוע במשך 13.44 שעות וכי ההסבר היחיד לסטיית המשיב מהכביש לשוליים הוא שהמשיב היה ישן ו/או ברמת עייפות גבוהה בזמן התאונה. לטענת ב"כ המבקשת, התנהגותו של המשיב מלמדת על זלזול בוטה בחוקי התעבורה ואדישות לתוצאות הרות אסון הנובעות מהתנהגות זו. על כן, המשיב הינו מסוכן לציבור המשתמשים בדרך.

ב"כ המבקשת מציינת כי למשיב 61 הרשעות תעבורתיות וביניהן הרשעות בגין אי מתן זכות קדימה, סטיה מנתיב נסיעה, מהירות מופרזת, נהיגה בלא זהירות, אי ציות לתמרור עצור ונהיגה ללא אורות דלוקים. ב"כ המבקשת מבקשת לראות בהרשעות אלו מגמה של מסוכנות וזלזול בהקפדה על הדינים הקשורים בהחזקת רכב ושימוש בו. ב"כ המבקשת ציינה כי מזה שנה לא נרשמה כל עבירה לחובתו של המשיב, אך דבר זה אינו מפחית מחזקת המסוכנות שהיא פועל יוצא של האישום והראיות כנגד המשיב.

עוד טוענת ב"כ המבקשת כי על פי הפסיקה מקום בו מיוחסת לנוהג ברכב אחריות לאירוע של תאונה קטלנית במסגרת עבירה של הריגה קיימת ככלל הצדקה לפסילה עד תום ההליכים, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות. לטענת ב"כ המבקשת לא התקיימו בענייננו נסיבות כאלה.

באשר לשיהוי בהגשת הבקשה שבפני וכתב האישום טוענת ב"כ המבקשת כי מדובר בתיק עב קרס, נגבו הרבה עדויות, נבדקו מספר כיווני חקירה, העבירות חמורות ולכן נדרש זמן לבנות וללמוד את התיק. ב"כ המבקשת מציינת כי נקבע לא אחת בפסיקה כי ביהמ"ש מוסמך לשלול רשיונו של אדם בעקבות תאונה בה נהרג אדם, גם כשקיים פער בלוח הזמנים בין השלילה המנהלית לבין הגשת כתב אישום ובקשה לשלילת הרשיון עד תום ההליכים. 

ב"כ המשיב טוען כי אין ראיות לכאורה להרשעתו של המשיב בעבירת ההריגה. כן טוען ב"כ המשיב כי בניתוח הטכנוגרף צויין מפורשות כי המשיב עשה עצירות ומנוחות בנסיעתו ולכן טוען ב"כ המשיב כי המשיב לא עבר עבירה של שעות נהיגה רבות מדי.

באשר לסטייתו של המשיב מנתיב הנסיעה טוען ב"כ המשיב כי המשיב טען מיד לאחר האירוע כי הוא בטראומה ואינו יודע את סיבת הסטיה. בנוסף, לטענתו ציין המשיב כי כנראה המדובר בתקלה טכנית.

ב"כ המשיב מציין כי למשיב רשיון נהיגה כ- 37 שנים וב- 5 שנים האחרונות אין כלל הרשעות בעבירות תעבורה מלבד הרשעות שעניינן רכב לא תקין, הובלת מטען בתפזורת, אי החזקת הגה בשתי ידיים וכדומה. לטענת ב"כ המשיב, אין המדובר בנהג שהוא עבריין והמשיב נוהג כמעט שנה מאז התאונה ללא כל הרשעה.

להלן אבחן בקצרה את הראיות שהוצגו בפני.

בתיק הראיות קיימות הודעותיהם של הנוסעים ברכב הניסאן שנפגע בתאונה, מהן עולה כי עובר לתאונה עצר רכב הניסאן בשולי הדרך והנהג יצא מהרכב כדי לסדר את חגורת הבטיחות לבנו. נהג רכב הניסאן סיפר כי ראה את המשאית נוסעת על השוליים במהירות ולכן זינק לתעלה. לדבריו, לא הפעיל אורות מהבהבים, אלא רכבו היה מונע עם אורות דולקים.