החלטה בתיק בש 3039/05

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

על פי עובדות כתב האישום, לגביהן אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה, קשרו המשיבים קשר לבצע שוד של בעל חנות בגדים בנצרת, ולחלק ביניהם את שלל השוד.

המשיבים צפו על החנות והמתינו לשעות כושר, וביום 2.11.05 שעה 02.00 בעת שבחנות שהו בעל החנות ואחד מעובדיו בלבד, נכנסו המשיבים לתוכה. המשיב מס' 2 נכנס לחנות כשעל ראשו כובע גרב וסכין בעלת להב של כ - 20 ס"מ מוסתרת בבגדיו, והמשיב מס' 1 כיסה פניו באמצעות גופיה.

המשיב מס' 2 דרש מבעל החנות באיומי סכין את הכסף, באותה עת ניגש משיב מס' 1 לקופה וניסה לפתוח אותה, כדי לקחת מתוכה את הכסף.

המשיב מס' 2 דחף את בעל החנות, וזה מסר לו מתוך חשש את כל הכסף שהיה בכיסיו - 20,000 ש"ח.

שני המשיבים ברחו מן המקום עם הכסף אותו חילקו ביניהם.

עבירת השוד בוצעה תוך שימוש בנשק קר, ובנסיבותיה קמה חזקה בדבר מסוכנות המשיבים, חזקה שלא הופרכה ומקימה עילה למעצרם.

שני המשיבים מיקדו טענותיהם בשאלת חלופת המעצר, ועל פי בקשתם הוזמנו תסקירי מעצר.

שרות המבחן המליץ שלא להורות על שחרורו של המשיב מס' 1 לחלופה המוצעת, מתוך התרשמותו מרמת מסוכנותו של המשיב ומטיב החלופה.

באשר למשיב מס' 2, נאמר כי אינו מודע עדיין להיותו בתחילת תהליך התמכרות, המעלה את הסבירות להשנותה של התנהגות פלילית, ועל כן אין המלצה לשחררו לחלופה בתנאי מעצר בית.

המשיבים הינם צעירים, ילידי 1982,  1983.

חרף גילו הצעיר הספיק המשיב מס' 1 לצבור לחובתו מספר הרשעות בעבירות של הסגת גבול, עבירות אלימות, רכוש וסמים (במספר הזדמנויות).

בגין הרשעתו האחרונה, בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת סכין למטרה לא כשרה, נגזר דינו של המשיב מס' 1 ביום 22.9.05, כחודש וחצי בלבד לפני מועד ביצוען של העבירות.

למשיב מס' 2 הרשעה אחת קודמת בעבירות סמים, עליה נשפט אך לאחרונה. בגזר הדין שניתן  רק ביום 3.5.05 הוטל עליו לבצע 2 חודשי עבודות שירות החל מיום 1.6.05;  עונש שאותו סיים לרצות תקופה קצרה לפני שבוצעו לכאורה העבירות נשוא הדיון.

למשיב מס' 1, הסטוריה של שימוש בסמים מסוג גראס ואלכוהול. בפני קצינת המבחן טען כי לפני כחצי שנה הפסיק לצרוך סמים ואלכוהול, אך הדבר לא נבדק בשל תנאי מעצרו.

שרות המבחן בחן את הצעתו של משיב מס' 1 לשחררו לחלופת מעצר בבית הוריו בהשגחתם, והמליץ שלא לקבלה, נוכח רמת מסוכנותו וטיב החלופה.

ב"כ המשיב מס' 1 הדגיש את חלקו ה"מזערי" של המשיב באירועים נשוא כתב האישום ולהודאתו של המשיב בחקירתו, וטען כי לא מדובר באירוע חמור במיוחד, מאחר ולא נפגעו אנשים. כמו כן, טוען ב"כ המשיב כי מדובר בנאשם שעברו איננו מכביד.  המשיב חוזר ומציע לשחררו לבית הוריו כחלופה הולמת ומתאימה, על אף התרשמותו של שירות המבחן.

אומנם מעשיו של המשיב מס' 2 על פי כתב האישום היו חמורים יותר, עם זאת, אין להקל בחומרת מעשיו לכאורה של המשיב מס' 1, אשר היה שותף לתכנון השוד, שיבוצע תוך שימוש בנשק קר, הסכים לקחת בו חלק ואף השתתף בו בפועל.

גם אם אין עברו של משיב מס' 1 מכביד במיוחד, יש לראות חומרה יתרה בכך שזמן קצר מאוד לאחר שביקש את התחשבות בית המשפט בגזירת דינו, שב וחזר לכאורה לבצע עבירות, ואף עבירות חמורות מאלה שביצע קודם לכן.