החלטה בתיק בש 3033/05

ב"כ המשיבים : הגשתי לבית המשפט בקשה דחופה בכתב. אני פיקססתי את הבקשה שלי  בשעה 13.00 למזכירות בית המשפט. בשעה 15.00 אנימקבל חומר חקירה נוסף - את תמונות הרכב, אלא מה שהתמונות לא כללו את דלת הנהג. כל ההליך הזה נראה לי קצת בעייתי. אני סבור שאם ערכו בדיקות של טביעות אצבע ולא נמצאה כל ראיה הקושרת את המשיב לרכב, זה בעיתי מאוד.

זה בנוסף למחדלי המשטרה שפירטתי. העינין הזה נדון בבית המשפט השלום, כב' השופטת קבעה מפורשות שמדובר בשרידים. אני סבור שכרגע היא ראיה לכאורה, ולכן זה משמש לטובת המשיב. לדעתי נעשו פה מעשים בתיק הזה שלא ייעשו. יש מזכר על פי טיעוניו של חברי מאתמול, למרות ההחלטה של בית המשפט למסור אלי את התיעוד הרפואי, אני לא מקבל שום דבר מתחנת ירדן, משהו פה לא בסדר.

ב"כ המבקשת : אנו צריכים לבדוק את הממצאים. הדגימות הן הדגימות שחברי לקח. חברי משער שגם לנו נעשתה בדיקה כזו. חברי מצפה מאיתנו להגיב איזו אמירה סתמית שיש חומר כלשהו על המכונית, אני לא יודעת על מה הוא מדבר, ואנו צריכים לבדוק את החומר הזה. 

ב"כ המשיבים : אני ביקשתי מבני המשפחה לצלם את התמונה, כדי להוכיח שהרכב הורד מהכביש. הדלת שממנה נמלט המשיב שעזב את הרכב ונמלט מהמקום, מה יותר פשוט מלקחת טביעות אצבע?! אני סבור שצריכה להנתן החלטה כרגע על בסיס מה שטענו.

בית המשפט נתן החלטה שזה שרידים.

החלטה

גם לאחר ששמעתי את הטיעון הנוסף, לא שוכנעתי כי יש מקום לשנות את החלטתי אשר תושמע להלן.

ניתנה והודעה היום, ט"ו בחשון, תשס"ו (17 בנובמבר 2005) במעמד הנוכחים.

החלטה

ביחס למשיב מס' 1

1.         בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט (כב' סגן הנשיא, השופט נ. ממן)  לפיה שוחרר המשיב 1 (להלן: "המשיב") לחלופת מעצר בבית אחיו בכפר טובא, במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על חילוט הערבויות אשר עליהן חתם המשיב ומי מטעמו להבטחת תנאי השחרור וכן להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

2.         המבקשת מנמקת את בקשתה בשניים:

ראשית, בהימצאותן של ראיות נוספות הקושרות את המשיב למעשים המיוחסים לו והמחזקות את הראיות לכאורה הקיימות נגדו, אשר בשל חולשתן שוחרר בעבר המשיב למעצר בית.

שנית, נטען כי המשיב הפר תנאי שחרורו, בכך שביום 02.11.05 עזב את בית אחיו המשמורן, בו אמור היה להימצא במעצר בית מלא. המשיב נראה נוסע ברכב המשפחה, וכאשר סימן לו איש משטרה לעצור לבדיקה, החווה המשיב בידו תנועה מגונה לעבר איש משטרה וברח מן המקום. לאחר מכן, בשעה שכוחות המשטרה איתרו את הרכב, המשיב ברח בריצה וטיפס אל ארגז של טנדר שעבר בסמוך. זהותו נתבררה כעבור מס' ימים, בתאריך 07.11.05, עת ביקרו שוטרים בביתו של המשיב, לצורך פיקוח על תנאי מעצר הבית שלו ואז זיהו כי מדובר באותו אדם שברח מהם חמישה ימים לפני כן ועצרו אותו.

עוד נטען כי במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה הודיע אחד השוטרים למשיב את סיבת העיכוב, אז החל המשיב להשתולל, תקף את השוטר במכה לפניו וגרם לו חבלה של ממש. כשניסו השוטרים להשתלט על המשיב הוא המשיך להשתולל, תקף אותם במכות ואיים עליהם.

בגין מעשים אלו, הפרת הצו ותקיפת השוטר הוגש כנגד המשיב כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בפני בית משפט השלום.

3.         אקדים ואומר כי הבקשה למעצרו של המשיב הוגשה בעקבות כתב האישום המייחס לו, יחד עם אחר, עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, והסתייעות ברכב לשם ביצוע עבירה מסוג פשע. בנוסף מואשם המשיב בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט.

בית המשפט סקר בהרחבה את הראיות לכאורה הקיימות כנגד המשיב והורה על שחרורו בתנאים מגבילים לאחר שקבע כי בידי המאשימה ראיות נסיבתיות שעוצמתן מוטלת בספק. בהתייחס לראיות לכאורה הקושרות את המשיב למעשים המיוחסים לו נקבע כי   "הרשעתו תלויה בעיקר בבוץ שנמצא על גבי הטרקטורון, במנוע החם שלו בסמוך לאחר האירוע, ובטביעת גלגל הטרקטורון... מכשיר הטלפון הסלולרי הנוסף שנתגלה כשייך למשיב ואשר אוכן באזור העבירה בזמן ביצוע השוד מסבך את וליד אך אין הוכחה ברורה שהוא זה שהחזיקו דווקא בליל העבירה, ולא אדם אחר".

4.        מאחר והנימוק העיקרי לשחרורו של המשיב נעוץ היה בעוצמת הראיות, מבקשת כעת המאשימה לשכנע את בית המשפט כי נוספו ראיות אשר מבססות ומחזקות את הקשר בין המשיב ומכשיר הפלאפון שאוכן בזירת הארוע, ובכך מעצימות את חוזק הראיות.