החלטה בתיק בש 3017/08

בפני בקשה להחזקת המשיבים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק לרכוש במזיד, התנהגות פרועה במקום ציבורי. 

ברקע האירועים פעילות מחאה נגד משטרת ישראל במסגרת היתר תהלוכה של קבוצת אנשים ממסגד בעיר באר שבע לרחבה מול מטה מרחב נגב של המשטרה, ביום 25.2.08.

במהלך ההתקהלות החלו המשיבים ביחד עם אחרים ליידות אבנים לעבר שוטרים וניידות משטרה וכן לעבר מטה מרחב נגב של המשטרה. נטען כי המשיבים ביחד עם אחרים תקפו את השוטר סלומון והיכו אותו באגרופים ובעיטות ויידו לעברו אבנים. כן נטען כי בעיתונאית שעבדה במקום פגעה אבן בראשה. נטען כי נגרם נזק למספר רכבי משטרה ורכב של אזרח שהיה במקום. נטען כי נופצו שמשות רכבים וחלון המשרד במטה מרחב נגב.

נטען כי במסגרת מעצרו של המשיב 2, החל הוא להתפרע ולהתנגד למעצרו. במסגרת מעצרו של המשיב 1 ניסה הוא להימלט. 

למעשה נטען כי המשיבים היו חלק מהתפרעות המונית אשר בה כאמור סיכנו המשיבים בצוותא חדא עם אחרים את כוחות משטרה, פצעו אזרחית, גרמו נזקים וגילו במעשיהם כי אינם יראים משלטון החוק וסדרי המשפט. והכול, כאשר היו מול מטה מרחב נגב של המשטרה, דבר המעיד על מסוכנותם הרבה והתעוזה שבהתנהגותם והעדר החשש מפגיעה באנשי משטרה ורכושה.

במהלך הדיון בבקשה, שהתקיימה במעמד הצדדים ובאי כוחם, הובא לידיעתי תיק החקירה ועל פיו טען ב"כ המבקשת, כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיבים בכתב האישום.

ב"כ המבקשת טען, כי לנוכח העבירה בכתב האישום קמה כנגד המשיבים עילת מעצר בשל מסוכנותם. לפיכך ומשאין בנסיבות מקרה זה חלופת מעצר הולמת ביקש להיעתר לבקשתו ולהורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים.

מנגד טען ב"כ המשיבים הן לעניין קיומן של ראיות לכאורה והן לעניין קיומן של חלופות מעצר ולחילופין ביקש לשחרר את המשיבים בתנאים מגבילים.

טען ב"כ המשיב כי המשיבים מופלים לעומת רבים אחרים שהשתתפו באירוע והמשטרה לא פועלת נגדם. נטען כי קיימות סתירות בדוחות של השוטרים.

נטען כי אין אינדיקציות מסוימות הקושרות את המשיבים. נטען כי תיאור הלבוש של המשיבים יכול היה להיות משותף למחצית המשתתפים בהפגנה.

נטען כי אין כל תיעוד רפואי לנזק שנגרם לשוטר או לעיתונאית שנטען כי נפצעה באירוע.

נטען כי המשיבים הינם חסרי עבר פלילי ואין לחובתם גם מב"דים.

ראיות  לכאורה

מעיון בתיק עולה כי ההפגנה שהחלה באישור גלשה להתפרעות המונית שכללה זריקת אבנים, ותקיפת שוטרים, פציעת שוטר ועיתונאית וגרימת נזקים לרכוש.

הטענות נגד המשיבים ובעיקרן הינן טענות בשל הביצוע המשותף עם האחרים בצוותא חדא. בתיק מצוי מזכר מיום 25.2.08 לגבי שעה 10:38  של השוטר שי ביטון ולפיו המשיב 1 נראה זורק אבן. המשיב 1 נתפס על ידי השוטר ביטון. כן מצוי דוח פעולה המתייחס לשעה 10:40 ולמשיב 2 ובמסגרתו תואר מעצרו של משיב זה לאחר שנצפה על ידי השוטר ביטון זורק אבנים.

טען ב"כ המשיבים כי לא סביר שהשוטר ביטון יראה את כל ההתרחשות באופן בו יוכל להתמקד גם במשיב 1 גם במשיב 2 וגם באחרים ולפיכך יש חולשה בזיהוים של המשיבים. דומני כי טענה זו יכולה להיות טענה ראויה בתיק העיקרי. בשלב זה טענה זו אינה פוגמת בראיות לכאורה שיש בתיק.

למותר להוסיף כי המשיבים הכחישו את המיוחס להם.

הראיות לכאורה ביחס לעבירות הנטענות מבוססות בין היתר על דוחות הפעולה של השוטרים, זכרונות הדברים שנרשמו, תמונות וסרטונים של האירוע, תעודה רפואית, עדויות העיתונאית שנפצעה והשוטרים.

בהערת אגב אציין כי נטענה טענת הפליה בכך שהמשטרה לא פועלת נגד מעורבים נוספים שהיו במקום. אני דוחה טענה זו שלא הוכחה לצורך הדיון בבקשה הנוכחית. הוצהר על ידי ב"כ המבקשת כי נעשים נסיונות לאתר מעורבים נוספים. העובדה ולפיה היו גם מעורבים אחרים יתכן שראויה להיטען בהליך העיקרי. בשלב זה ובמסגרת הליך הבקשה למעצר עד לתום ההליכים לא מצאתי כי יש בטענה בכדי לסייע למשיבים.