החלטה בתיק בש 2978/08

ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 2.7.08 (כבוד ס. הנשיא השופטת רחל חוזה), לפיה קיבל בימ"ש קמא בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר, אשר הוגשה ע"י העורר בת.פ. 2575/07 (להלן: " האישום הראשון"), וכן בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו בכתב אישום נוסף אשר הוגש נגדו בת.פ. 08-06-7075  (בקשות אשר נשמעו במאוחד), והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

האישומים וההליכים :

1.         בכתב האישום הראשון הואשם העורר בתשעה אישומים, שעיקרם זיוף ומרמה, הכוללים עבירות שונות - זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1984 (להלן: " חוק העונשין"), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, נסיון לשידול להשמיד ראיה, עבירה לפי סעיף 242+33 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ואחסנת מידע כוזב, עבירה לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

העורר ביצע, לכאורה, חלק מהעבירות המיוחסות לו בשיתוף פעולה עם אחרים ופעל, בין היתר, ע"י זיוף (באמצעות מחשב), של מסמכים שונים - שוברי תשלום מע"מ, חותמות בנק הדאר, תשלומים למל"ל לשם שחרור רכב מעיקול במרמה, רשיונות נהיגה זמניים, תעודת ביטוח חובה ותשלומים עבורם (אותם מסר לאחרים על מנת שיעשו בהם שימוש), הודעות תשלום לבזק וקבלת חיבור קו טלפון באמצעות כך וכן המחאות של בנק הפועלים. מסמכים מזויפים אלה אחסן העורר במחשבו.

2.         עם הגשת כתב האישום הראשון ביקשה המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

בדיון שהתקיים, ביום 18.12.07, בבית משפט השלום בחיפה (בפני ס. הנשיא, כבוד השופט הבר), לא טענה ב"כ העורר כנגד ראיות לכאורה או כנגד עילת מעצר ובחרה לרכז טיעוניה בחלופת מעצר.

3.         בימ"ש קמא החליט לשחרר את העורר בתנאים מגבילים, שבבסיסם חלופת מעצר - "מעצר בית" מלא, בדירה בנצרת (להלן: " הדירה"), בצירוף איזוק אלקטרוני בפיקוח שני מפקחים ושתי אחיותיו, כמלוות, לצורך יציאתו מהבית. כמו נאסרה הכנסת מחשב לדירה, נקבעו ערבויות, צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון (להלן: " החלטת השחרור").

4.         ביום 19.6.08 הוגש לבימ"ש השלום כתב אישום נוסף (ת.פ. 08-06-7075), המיייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית (להלן: " כתב האישום השני").

כתב האישום השני מייחס לעורר קבלה במרמה של בעלות על מקרקעין וסך של      60,000 ש"ח וכן יצירת קשר עם הגב' פולינה יגודייב (להלן: " פולינה"), אשר היתה בעלים של 1/3 מהמקרקעין הנ"ל, על מנת להתגונן, במרמה כנגד תביעה אשר הוגשה נגד פולינה בת.א. 170/04 בביהמ"ש המחוזי בחיפה (להלן: " התביעה האזרחית").

בכתב האישום השני נטען, כי בחודש מרץ 2003 קשרו העורר ופולינה קשר, להתגונן במרמה בתביעה האזרחית, ובמסגרת זו נחתם ע"י פולינה תצהיר שקרי, אשר הוכן והוגש לביהמ"ש, ביום 28.5.08, ע"י עו"ד שאליו הפנה העורר את פולינה. העורר הוא זה אשר שילם, על פי הנטען, את שכרו של עוה"ד (להלן: " פרשת פולינה").

כן מייחס כתב האישום השני, לעורר, שני מקרים שבהם הפר העורר את תנאי "מעצר הבית", אשר נקבעו ע"י ביהמ"ש במסגרת האישום הראשון.

5.         ביום 3.2.08 הגישה המדינה בקשה לתיקון כתב האישום הראשון, ע"י הוספת שני אישומים בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עדות שקר והדחה בעדות, המתייחסים לפרשת פולינה, בהם מואשם העורר, בין היתר, בזיוף מסמכים בנסיבות מחמירות ובעדות שקר.

6.         עם הגשת כתב האישום השני, הגישה המדינה הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים. כמו כן הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור, לאור הבקשה להוספת שני האישומים הנוספים לכתב האישום הראשון (להלן: " האישומים הנוספים").

שתי הבקשות אוחדו ונדונו, ביום 2.7.08, בפני כבוד ס. הנשיא, השופטת רחל חוזה.

החלטת בימ"ש קמא :

7.         בימ"ש קמא, ניתח את הראיות אשר בתיק החקירה וקבע, כי אין ראיות ישירות לכך שהעורר הדיח את פולינה למסור תצהיר שקרי, אולם הראיות בתיק החקירה "משתלבות יחד ומובילות לכלל מסקנה הגיונית אחת לפיה המשיב[העורר] הוא זה שהניע את פולינה למסור תצהיר שקרי".

8.         באשר להפרות "מעצר הבית" סבר בימ"ש קמא, כי אין ראיות חד-משמעיות לכאוריות להוכחת העבירות של הפרת הוראה חוקית, וכי אף לו היו קיימות ראיות כאלה, הרי מדובר בהפרות שאינן בוטות, אלא טכניות, ואין הן מהוות נסיבות המצדיקות שינוי החלטת השחרור.

9.         מנגד, סבר בימ"ש קמא, כי שני האישומים הנוספים מצדיקים מעצרו של העורר עד תום ההליכים, מאחר שהעבירות הכלולות בהם בוצעו בעוד העורר נמצא ב"מעצר בית".

בימ"ש קמא קבע, כי בשל כך קיים חשש כבד לשיבוש הליכי משפט מצד המשיב ומסוכנותו גבוהה לציבור.