החלטה בתיק בש 2944/08

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה ( כב' השופט מר אברהם אליקים) מתאריך 30.6.2008 בתיק ב"ש 3520/08.

2.       בכתב האישום שהוגש לבית המשפט קמא נגד המשיב, מואשם המשיב בעבירות של התפרצות לדירת מגורים, איומים, החזקת סכין שלא למטרה כשרה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

          נטען בכתב האישום, כי בתאריך 21.5.2008, עובר לשעה 16:20, התפרץ המשיב לדירת מגורים בחיפה, שדלתה הייתה סגורה אך לא נעולה. באותה עת בעל הדירה, הוא המתלונן, ישן את שנתו בתוך הדירה. בעוד המשיב שוהה בדירה, נשמע צלצול הטלפון, ובעל הדירה קם ממיטתו ואז הבחין שדלת הדירה פתוחה וכן הבחין במשיב, כשהוא פוסע לכיוון הדלת. בעוד המשיב פוסע לכיוון דלת הדירה, שלף המשיב סכין קפיצית וכיוון אותה לעבר המתלונן, ואיים עליו, ובהמשך הדברים, כאשר המשיב התקרב אל המתלונן, שלף המשיב סכין נוספת, והניף אותה לעבר המתלונן כדי להפחידו.

          עוד נטען בכתב האישום, כי כאשר המשיב ברח מדירת המתלונן, תקף המשיב את אשת המתלונן, באופן שדחף אותה במדרגות הבית, וגרם לנפילתה, והיא נחבלה.

3.       לצד כתב האישום שהוגש נגד המשיב, הוגשה לבית המשפט בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. בית המשפט קמא מצא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, וכן מצא בית המשפט קמא כי מתקיימת עילה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

          במסגרת הדיון שהתקיים בבית המשפט קמא, הציע המשיב לשחררו לחלופת מעצר, באופן שיהיה נתון למעצר בית מלא בבית הוריו ויהיה נתון לפיקוחם. בית המשפט קמא לא קיבל הצעת המשיב ופסל חלופה זאת, כיוון שסבר שהוריו של המשיב אינם יכולים לפקח עליו כראוי. בעקבות זאת הציע המשיב את גיסתו כמפקחת עליו, ובית המשפט מצא כי היא מתאימה לכך אך סבר כי אין להסתפק במפקחת אחת. המשיב הציע איפוא את אחותו כמפקחת נוספת עליו, ובית המשפט קמא דחה את הדיון ביום אחד על מנת להתרשם מאחות המשיב. לאחר שבית המשפט קמא התרשם מאחות המשיב, מצא בית המשפט כי היא מתאימה לפקח על המשיב.

          על כן, בסופו של דבר, החליט בית המשפט קמא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, וקבע, כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו, ויהיה נתון לפיקוחן של גיסתו ואחותו. בית המשפט הוסיף לכך אף פיקוח אלקטרוני, וחייב את המשיב ואת המפקחות שנקבעו לפקח עליו, לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח.

          על כך הוגש הערר שלפני.

4.       לטענת ב"כ העוררת, קיימת במשיב מסוכנות שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר. ב"כ העוררת הניח על שולחני את גיליון ההרשעות הקודמות שהמשיב צבר במשך השנים, ואין ספק כי מדובר בגיליון הרשעות כבד ומכביד. ב"כ העוררת אף ציין, כי המשיב ריצה בעבר שמונה עונשי מאסר, ומהאחרון שבהם השתחרר בתאריך 14.5.2008, דהיינו, שבוע ימים בלבד לפני שביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עוד ציין ב"כ העוררת את העובדה, כי על המשיב תלוי ועומד מאסר על תנאי.

          לטענת ב"כ העוררת, מעשיו של המשיב ועברו הפלילי, מעידים על מסוכנותו, ועל כן סבור ב"כ העוררת, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט קמא בדבר שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ויש להורות כי יהיה נתון במעצר במתקן כליאה, עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו בתיק העיקרי.

5.       לעומת טענות ב"כ העוררת טען ב"כ המשיב, כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. לטענת ב"כ המשיב, בכוונת המשיב לכפור בכתב האישום ולנהל את המשפט כיוון שלא ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לטענת ב"כ המשיב, נפלו פגמים בזיהוי הנאשם, אשר זוהה על ידי המתלונן במסדר זיהוי תמונות, חרף בקשת ב"כ המשיב לקיים מסדר זיהוי חי. ב"כ המשיב הוסיף וטען, כי בתום מסדר התמונות ביקש המתלונן לראות תמונות נוספות אך הדבר לא התאפשר לו, ולמרות זאת עמד המתלונן על טענתו, כי הוא מזהה את המשיב באופן וודאי.

          ב"כ המשיב הוסיף וטען, כי חלופת המעצר שנקבעה היא חלופה המשיגה את מטרות המעצר אגב פגיעה קטנה יותר בחירותו של המשיב, ואם קיימת במשיב מסוכנות, כי אז חלופת המעצר מאיינת מסוכנות זאת, מה עוד, שבית המשפט קמא הורה, שהמשיב יהיה נתון לפיקוח אלקטרוני, דבר המבטיח שתנתן התרעה מתאימה אם המשיב יעזוב את תחום הפיקוח.

6.       מחומר החקירה המצוי בתיק החקירה עולה, כי המשטרה הוזעקה למקום על ידי המתלונן, ולאחר סריקה ברחובות סמוכים איתרו השוטרים את המשיב ועצרו אותו. המשיב נשאל למעשיו במקום ומסר כי הוא ממתין לאשתו, ובחיפוש נמצא בכיסיו אולר, שהמשיב הסביר כי שימש אותו זמן קצר קודם לכן לאכילת פירות, תפוח ותפוזים. במקום לא נמצאו שיירי פרי.

          ככל שהדברים אמורים בזיהויו של המשיב, נראה כי המתלונן זיהה את המשיב בדרגת וודאות גבוהה. המתלונן נשאל, מדוע ביקש לראות תמונות נוספות של המשיב, ועל כך השיב (בהודעתו מיום 22.5.2008 שעה 16:06): "לא רציתי לפקשש בבחור שאם יראו לי תמונה ממש דומה לו, למשל אח תאום, ובסופו של דבר האדם האשם ישוחרר". המתלונן עמד על כך שזיהה את המשיב באופן וודאי, ובהודעתו הוסיף ומסר:

"זה פרצוף שנתפס ולא שוכחים אותו באירוע כזה אני עמדתי יותר משלוש דקות פנים מול פנים איתו כך שלא ניתן לשכוח את פרצופו".

          לדברים אלה יש להוסיף, כי בעת שהמשיב נעצר, הוא לבש חולצת טריקו לבנה, דבר התואם את התיאור שמסרה אשת המתלונן. כמו כן, על החולצה היו כתמי דם.

7.       בחנתי את תיק החקירה והראיות שנאספו בו, וכמו בית המשפט קמא אף אני סבור שקיימות ראיות לכאורה שיש בהן להביא להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

8.       המעשים המיוחסים למשיב מעידים לכאורה על מסוכנותו. מדובר באדם בעל עבר פלילי עשיר, ששוחרר מבית הסוהר אך שבעה ימים לפני המועד בו אירעו האירועים בכתב האישום. לכאורה, המשיב לא למד את הלקח מתקופות המעצר הקודמות שריצה ואף המאסר המותנה התלוי ועומד מעליו לא הרתיעו. יתרה מזאת, המעשה שעשה המשיב, מצביע על נועזות רבה, שבצידה מסוכנות. המשיב נכנס לדירת מגורים בשעה שבעל הדירה היה בתוכה ונם את שנתו. המפגש בין פורץ המסתובב בדירה בשעה שבעליה נמצאים בתוכה, הוא מפגש שדרגת מסוכנותו רבה ביותר, והוא מלמד על מידת מסוכנותו של הפורץ, אשר במקרה שלפני, שלף שני סכינים כדי להפחיד את המתלונן ולהרתיעו, ולאחר מכן, במהלך מנוסתו, אף הפיל את אשת המתלונן וגרם לה לחבלות.

          על כן, קיימת עילה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.